יש מהנדסים שווים יותר ויש פחות. אני פחות
סיימתי תואר הנדסה רפואית בחו"ל, למדתי עברית באולפן, למדתי את התרבות כדי להשתלב בחברה הישראלית, פניתי ללשכת התעסוקה, הסכמתי לעבוד בשטחים אבל התפטרתי מחשש לחיי; בינתיים אין עבודה. רוצים לדעת למה?
אני מהנדס, בן 26, ירושלמי, ומחפש עבודה כשנתיים. למדתי בחו"ל, 5 שנים לתואר הנדסה רפואית שהוכר בישראל, ואף נרשמתי בפנקס המהנדסים בישראל וכחבר בלשכת המהנדסים הישראלים. העברית שלי לא הייתה טובה מספיק, אז כששבתי לארץ לאחר סיום לימודי בחו"ל - התחלתי ללמוד באולפן. כשסיימתי התחילתי לחפש עבודה. לא מצאתי, ייתכן שזה בגלל שיש הרבה מעסיקים בארץ שחוששים, או לא מעוניינים להעסיק מישהו כמוני. ערבי.
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet
- מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
כפי שאמרתי אני יליד ירושלים, מזרח ירושלים. את התואר בחרתי ללמוד באוניברסיטה למדע וטכנולוגיה המובילה בממלכה הירדנית - מפני שלא שלטתי מספיק בשפה העברית;
בכל זאת, גדלתי בסביבה שאיננה דוברת עברית. בנוסף לא הכרתי את התרבות והחברה הישראלית וחששתי מאוד מהפער התרבותי.
הצטיינתי בלימודים באולפן
על למידה באולפן החלטתי מתוך רצון עז להשתלב בחברה הישראלית בתור אדם הרוצה לחיות במדינה בעלת אופי מערבי-דמוקרטי. הלימודים נמשכו כחמישה חודשים והצטיינתי בהם, זאת למרות שהגעתי עם עברית ברמה נמוכה - בבית שלי ובסביבה המוכרת לא שמעתי עברית. במהלך הלימודים הבנתי עד כמה הפער בין התרבויות עמוק ואת החשיבות לגשר עליו.
ידעתי שזה לא יהיה קל למצוא עבודה, למעסיקים חסרה ההיכרות עם החברה הערבית. הם מעדיפים שלא להתעסק עם מועמד עם מנטליות אחרת, כי זה יותר קשה. גם המצב הפוליטי לא כל כך עוזר וחסרה מדיניות שתדחוף לכיוון גיוון תעסוקתי. חשבתי שבתור התחלה אציע את עצמי בהתנדבות - אז ניגשתי לכמה בתי חולים באזור ירושלים במטרה להתנדב ולמרבה הצער סירבו לקבל אותי בטענה שמתנדב מצריך ליווי והוצאות, דבר שלא נלקח בחשבון בתקציבם.
אז החלטתי לעבוד בעבודה זמנית עד שאמצא את המשרה המתאימה ופניתי לאחד מסניפי הסופר פארם לעבוד שם כקופאי. התקבלתי. תוך שלושה חודשים קודמתי לתפקיד מנהל משמרת, ניהלתי והדרכתי צוות של 20 איש. התגאיתי על כך שכערבי שלא דיבר עברית עד לפני כשנה, אני מדריך ומנהל צוות שרובו מורכב מיהודים. זמן קצר לאחר מכן קודמתי לתפקיד מנהל מחלקת אופטיקה.
בלשכת התעסוקה רצו לעשות ממני פועל
בד בבד, המשכתי בחיפוש עבודה, במסגרת החיפושים פניתי ללשכת התעסוקה בירושלים המזרחית ושם הציעו לי הצעות שונות: ניקיון, פס ייצור, מפעיל מכונה כבדה. המכנה המשותף לכולן - אין קשר בינן ובין ההשכלה שרכשתי. אז התלוננתי בהנהלה הראשית של הלשכה ובעקבות התלונה עברתי ללשכת מערב. זה לא שינה דבר.
לא השארתי את הדברים ליד הממשלתית המכוונת ונרשמתי כמנוי לעשרות אתרי חיפוש עבודה. יצרתי קשר טלפוני עם עשרות חברות השמה; מתוך מאות קורות חיים הצלחתי להגיע לפחות מחמישה ראיונות, בהם דחו אותי עוד בשיחת הטלפון כי לטענתם הייתי מוכשר מידי ("אובר-קווליפייד"). גם שלחתי מכתבים לאנשים בעלי קשרים בחברה הישראלית, לחברי כנסת, ובכירים בארגונים שונים, אך ללא הועיל.
מסוכן להיכנס עם לוחית צהובה לשטחים
עקב ניסיונות כושלים למצוא עבודה הולמת ומתוך סיבה שאני חייב לצבור ניסיון בתחום שהשקעתי בו חמש שנים, החלטתי לעבור לעבוד בשטחים הפלסטינים שם התקבלתי לתפקיד מהנדס שירות ציוד ומיכשור דיאגנוסטי. הצלחתי להשתלב ולהצליח, אבל לאחר כשנה קיבלתי החלטה להפסיק לעבוד בחברה. הסיבה היא שנאלצתי במקרים רבים להיכנס לשטחים כמו ג'נין וחברון עם לוחית ישראלית ונתקלתי לא אחת במקרים מסכני חיים של יידוי אבנים. אז החלטתי שהתעסוקה לא שווה את החשש לחיי.
למרות הקשיים לא וויתרתי והמשכתי לפעול. שדרגתי את קורות חיי, והפצתי אותם לכמה מאות חברות העובדות בתחום. התשובות היו: "אין לנו משרה הולמת את כישוריך", או במקרים אחרים, "למרות כישורייך, לא נוכל להציע לך את המשרה" ולא שוחחו או פגשו אותי.
לפני שלושה חודשים עברתי לאבו-גוש, רציתי לבחון האם חלק גדול מהבעיה במציאת עבודה היא שאני גר במזרח ירושלים. ואכן, לאחר שינוי המיקום חזרו אלי יותר מקומות עבודה. גם פניתי לאחרונה לעמותת קו משווה ואף נשלחתי באמצעותה למספר ראיונות בחברות נחשבות, אני עדיין ממתין למילים: "התקבלת לעבודה"; אבל לפחות עכשיו משהו זז.
אז אם אתה מעסיק המכיר בערך הגיוון התעסוקתי; שיודע להעריך מאמצים ויכולות של העובד ללמוד שפה ותרבות אחרת, אם אתה מעריך התמדה ונכונות לא להרים ידיים; אם יש לך משרה בה אוכל לתרום באמצעות היצירתיות ומקוריות המחשבה שלי, משרה בזכותה אזכה ליציבות תעסוקתית שמתאימה לבעל תואר ראשון (B.Sc) בהנדסה רפואית ביולוגית, אנא פנה אלי לדוא"ל: munabbasi@gmail.com.
לפנייה לכתב/ת 
