א' והדילמה העיתונאית: מה אתם הייתם עושים?
המתלוננת המרכזית נגד משה קצב סיפרה לעיתונאים במשך שנים על מעלליו של הנשיא לשעבר, אך אלו לא עשו דבר משום שסירבה להתלונן במשטרה. גם פנייה לעורך דין לא העלתה דבר. בסופו של דבר, עדותם בבית המשפט חיזקה את טענותיה
במשך שנים הסתובבו שמועות על מעלליו של משה קצב, אך רק ב-2006 א' מבית הנשיא פיזרה את הערפל והביאה בסופו של דבר להרשעת הנשיא האנס. מהכרעת הדין נגדו, המתפרסמת היום (א') כמעט במלואה, עולה כי סיפורה של א' ממשרד התיירות - גם אם לא בגרסתו במלאה - הובא במהלך השנים לתשומת לבם של עיתונאים, שעמדו בפני דילמה, אם לפרסם את הטענות או לא, ובחרו בסופו של דבר לא ללכת עם הרמזים שקיבלו צעד קדימה.
- כל הדיווחים והפרשנויות - בעמוד מיוחד
- בואו להגיב בעמוד הפייסבוק של ynet
כך, למשל, נפגשה א' ערב הבחירות לנשיאות בשנת 2000 עם עיתונאי הארץ, אדר פרימור, שאותו הכיר מקורבה ירון ארמוזה. פרימור העיד כי ארמוזה סיפר לו על הטרדתה המינית של א' בידי קצב, והוא - כעורך חדשות החוץ - ביקש לשמוע את הפרטים כדי להעבירם למי שעוסק בתחום זה.
פרימור שוחח עם א' פעמיים בטלפון ואף נפגש עמה כדי לשמוע את סיפורה, אך בפגישה סירבה א' - שנאנסה פעמיים על-ידי הנשיא לשעבר - למסור פרטים. "היא צחקקה במבוכה ואמרה עזוב, אני לא רוצה להיכנס לזה, ובסופו של דבר, הפגישה נגמרה בזה שהיא לא רצתה להיכנס לזה, היא לא רצתה לתת פרטים", העיד העיתונאי. הוא מצדו, העביר את פרטי השיחה לעורך העיתון, ולא עקב עוד אחרי העניין.
פגישה מקרית עם א' בחנות. אילנה דיין (צילום: ירון ברנר)
עיתונאית אחרת שבאה במגע עם א' הייתה אילנה דיין. בשנת 2000, עם בחירתו של קצב לנשיא, היא הייתה בין כמה עיתונאים שפנו אליה. השופטים ג'ורג' קרא, מרים סוקולוב ויהודית שבח קבעו כי "מסקנה שבהיגיון היא, כי לפחות במערכת עיתון אחד סיפורה של א' כי הוטרדה מינית על-ידי הנאשם היה ידוע".
דיין: היא לא הסכימה להגיד איך קוראים לה
א' כנראה לא סיפרה לדיין בשיחה ההיא על מעללי קצב, אך בפגישה מקרית בחנות כעבור חמש שנים, פנתה א' לדיין בשאלה בסגנון "עוד לא הצלחתם לעשות משהו בנושא של קצב?". העיתונאית, לדברי א', השיבה: "לא הצלחנו לאושש את ה... משהו כזה, וזהו בדיוק הילדים שלי באו וזהו".
וכך העידה דיין: "ניגשה אליי אשה וביקשה לספר לי, על דברים שהיא יודעת, היא ככה אמרה, על משה קצב, השיחה הייתה מאוד קצרה, לא ידעתי איך קוראים לה, היא לא הסכימה להגיד לי איך קוראים לה... היה לי ברור מהדברים שהיא אמרה... שהיא מדברת בהקשרים של הטרדה מינית או עבירות מין".
ירון ארמוזה גם הכיר בין א' לבין העיתונאי גידי וייץ, לפני בחירתו של קצב לנשיא. "הוא אמר לי, אם היא לא מגישה תלונה במשטרה... אני לא יכול לכתוב שום דבר", העיד ארמוזה, "והיא לא רצתה לעשות עם זה שום דבר, מעבר לאקט של כתיבה בעיתון... באותה תקופה".
עורך הדין התוודה: "לא רציתי לשמוע"
אדם נוסף ששמע מ-א' על מעשי הנשיא לשעבר היה עורך הדין אליהו בן טובים, אליו פנתה בעקבות פיטוריה ממשרד התיירות. "אמרתי, רמזתי... רמיזות מאוד עבות שהוא הטריד אותי אבל... הוא פשוט בחר להתעלם מזה כי בעצם, באתי אליו יותר בגלל ענייני דיני עבודה".
בן טובים העיד כי א' סיפרה לו שקצב הטריד אותה מינית, ושהיא חשה שפוטרה מעבודתה בגלל
שלא נענתה לו. הוא אישר כי לא רצה לשמוע את טענותיה: "אני לא רציתי לשמוע, אני לא ביקשתי ממנה שתפרט לי".
למרות שהקשר שנוצר בין א' לבין העיתונאים ועורך הדין לא הוביל להגשת תלונה או פרסום החשדות נגד קצב, השופטים לא באים כלפיהם בתלונות: "א' לא הייתה מוכנה לחשוף עניין הפגיעה המינית בה ולא הייתה מוכנה להתלונן במשטרה, ומסיבה זו לא פרסמו אותם עיתונאים דבר".
השופטים גם קבעו כי העדויות שמסרו העיתונאים ועורך הדין מחזקות את עדותה של א', ומוכיחות כי "לא בדתה מלבה את סיפור הטרדתה המינית ואינוסה על-ידי הנאשם".
מה אתם הייתם עושים? בואו להגיב בעמוד של ynet בפייסבוק