עדות ל': אם לא היו פונים - לא הייתי מתלוננת
ל' מבית הנשיא סיפרה בבית המשפט, כי משה קצב חיבק אותה ורחרח את צווארה. היא סיפרה גם על חיבוק נוסף ועל מקרה בו אמר שיש לה "שפתיים חושניות". ל' הוסיפה, כי לא רצתה להתלונן ובעדותה הראשונה במשטרה הסתירה כי נפלה קורבן לעבירת מין. קצב: חיבקתי ונישקתי על הלחי
"כשיצאתי נסערת מהחדר זה הספיק לי כדי לדעת מה הרגשתי... ירדו לי דמעות, אני הייתי נסערת ובכיתי. כי הפעם היה בזה משהו קצת יותר אינטימי" - כך תיארה בעדותה ל' מבית הנשיא, כיצד הרגישה לאחר שמשה קצב - שהורשע בסוף החודש שעבר באונס - חיבק אותה בלשכתו. הוא הורשע בהטרדה מינית ובביצוע מעשה מגונה בל'. כך נכתב בהכרעת הדין במשפטו של הנשיא לשעבר, שפורסמה בצהריים (יום א').
עוד מתוך הכרעת הדין המלאה:
- העדות המלאה: א' התחננה לקצב: "די, תפסיק, אני לא רוצה"
- "בואי נהיה כמו איציק וכוכי'". משפטי קצב
- א' והדילמה העיתונאית: מה הייתם עושים -דיון בעמוד הפייסבוק של ynet
- הכרעת הדין המלאה - בעמוד מיוחד
ל' לא רצתה להתלונן במשטרה. גם כשזומנה לראשונה לתת עדות במשטרה, לאחר תלונתה של א' מבית הנשיא - היא לא סיפרה דבר לחוקרים. חודשיים לאחר מכן התקבל דיווח טלפוני אנונימי, לפיו היא הוטרדה מינית על-ידי הנשיא לשעבר. רק אז היא סיפרה כי קצב חיבק אותה בלשכתו, לפני אירוע לכבוד יום הולדתו ה-60.
בחקירה השלישית היא כבר סיפרה על ההתבטאויות של הנשיא לשעבר כלפיה וגם על חיבוק נוסף. ערב עדותה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, סיפרה ל' כי קצב הצמיד את החזה שלה אליו במהלך "חיבוק יום ההולדת" ותיארה את פעולתו כ"הצמדה והסנפה". רק אז היא סיפרה שהנאשם אמר לה כי יש לה "שפתיים חושניות". היא הסבירה כי הסתירה את הדברים בזמן שנחקרה, משום שלא רצתה לסבול מסטיגמה של מתלוננת.
ל' סיפרה בעדותה בבית המשפט, כי בצהרי יום מסיבת יום הולדתו ה-60 של קצב, היא נכנסה ללשכתו כדי למסור לו עדכון אחרון לפני האירוע ואיחלה לו מזל טוב. "אז הוא שאל אותי אם לא מגיע לו חיבוק לכבוד יום ההולדת שלו, והוא קם לקראתי, אני הייתי קרובה לדלת היציאה והוא נתן לי חיבוק", סיפרה המתלוננת.
פנים אל מול פנים
היא הדגימה את אופן החיבוק: קצב חיבק אותה פנים אל פנים, כשידיו מאחורי גבה והוא מצמיד אותה אליו. היא חשה שקצב מרחרח את צווארה, כשהיא מצדה קפאה על מקומה וידיה לצדי גופה. החיבוק ארך מספר שניות ועם יציאתה מהלשכה, פרצה בבכי, משום שהחיבוק היה אינטימי מדי.
על המקרה היא סיפרה לשני עובדים. בנוסף היא דיווחה על האירוע לשתיים מחברותיה ומאוחר יותר גם לאביה. במהלך עדותה היא סיפרה כי קצב שאל אותה "מה עם חבר?" והחמיא לה כשאמר שיש לה "עיניים יפות" ו"שפתיים חושניות".
קצב אחרי הרשעתו. "הייתי בהלם", העידה ל' (צילום: אוהד צויגנברג)
היא תיארה מקרה נוסף, בו הרגישה שהנשיא לשעבר בוחן את תנועותיה ומביט בה בצורה מינית. למשל, כשביקש ממנה לסדר מגירה הנמצאת בשולחנו, בזמן שהוא יושב בכסאו לא רחוק מאותה מגירה. היא סיפרה כי בעת שרכנה למגירה, ראתה שפניו מופנות אליה והרגישה שהוא מסתכל לעברה, ולכן אמרה לו שתסדר את המגירה מאוחר יותר. "הייתי בהלם", היא אמרה כשהעידה על הדברים שאמר קצב על שפתיה.
ל' גם העידה על חיבוק נוסף, בלשכתו של קצב לאחר יום ההולדת. "זה היה אותו חיבוק. הוא הצמיד את החלק העליון אלי והראש לא היה, זאת אומרת ממש רק חיבוק...". היא סיפרה כי באחד משני החיבוקים אמר לה קצב "חזק יותר" והידק את ידיו מסביבה.
"לא רציתי להיות בסיפור הזה"
לאחר החיבוק השני היא לקחה חופשה ועד מרס 2007, אז התפטרה מעבודתה בבית הנשיא, היא לא הגיעה למקום. חודש לאחר מכן היא החליטה לעזוב את הארץ. "אני לא רציתי להיות בסיפור הזה. ברגע שהכל התפרסם, הרגשתי שאני בתוך מחול שדים, שהידקו כבר את הטבעת סביבי וזהו. אין פה שאלה. את רוצה. לא רוצה. אני אחת המתלוננות וזהו".
במהלך עדותה, היא הצהירה שלא היתה לה כוונה להתלונן בעצמה. "אני בחורה עם עתיד לפני, אני לא רוצה שתהיה עליי סטיגמה. אני רוצה לבנות את החיים שלי כמו שהם. אם המשטרה לא היתה פונה אליי, לא הייתי אומרת, הייתי יכולה לחיות עם זה". היא הסבירה, כי לא סיפרה פרטים בחקירה הראשונה, כי לא רצתה להיות מתלוננת.
היא אמרה כי לא הזכירה את החיבוק הנוסף במתכוון, כדי שלא להחריף את העניין. "אני ניסיתי גם בחקירה הזאת... שכל פעם שאני אומרת לא זוכרת, זה רק כדי להפריך את האפשרות שיהיה משהו מקובע וברור, על זה שהיה או לא היה".
בנוסף היא הכחישה שעובדי לשכת קצב ביקשו ממנה שלא להתלונן. "כשיצאתי משם ויצאתי נסערת, ידעתי שמשהו לא טוב קרה... הרגשתי לא נעים והרגשתי שמשהו לא טוב קרה, אבל יכולתי להישאר עם זה ולעבור את זה. ברגע שסיפרתי להם... הם הכניסו אותי יותר להיסטריה, הבנתי שמשהו חמור באמת קרה".
קצב: זה היה חיבוק תודה
אחד העובדים בלשכה סיפר, כי ל' היתה מבוהלת "עם עיניים דומעות כאלה. היא לא בכתה, היא היתה עם עיניים דומעות. היא היתה נסערת". אחרי כמה ימים היא סיפרה לנהג, שהיו עוד כמה פגישות לא נעימות "שהוא הציק לה". על השאלה מדוע לא התלונן, השיב העובד: "זה לא התפקיד שלי ללכת למשטרה ולהתלונן. לא ראיתי לנכון להתערב בנושא הזה". גם עובדת נוספת אמרה כי לא התלוננה ולא סיפרה על המקרה בחקירתה הראשונה, בשל הנאמנות "לרעיית הנשיא, למקום עבודתי".
אחת החברות של ל' סיפרה בעדותה כי העובדת היתה "היסטרית לגמרי", לאחר החיבוק הראשון עם קצב. "דובר על חיבוק, הנחת ראש על הכתף". החברה העידה כי ל' נתנה פרשנות מינית לחיבוק. חברה אחרת סיפרה, כי ל' אמרה לה: "קרה לי משהו. זה בינינו, אני, ואז היא מספרת לי את המקרה שלה. היא היתה מאוד נסערת, היא אמרה לי תקשיבי, זה לא היה סתם חיבוק, זה היה חיבוק עוטף. הוא תפס אותי בחוזקה, הוא רכן לעברי". לדבריה, המתלוננת סיפרה לה כי "היא קפאה במקום" ולאחר מכן יצאה מהלשכה בריצה.
ומה היה לקצב לומר להגנתו? בעדותו בבית המשפט הוא אמר: "ל' הגיעה... כדי לתת דיווח אחרון... האווירה היתה מאוד חיובית, מאוד נעימה, מאוד חופשית, משוחררת. ובסיום הדיווח, אמרה לי מזל טוב, עמדה לצאת, אמרתי לה מגיע לך חיבוק תודה על כל
מה שעשית בתקופה האחרונה. אני ניגש אליה, מחבק אותה, מנשק אותה בלחי, אומה לה שוב תודה והיא יוצאת מחייכת, עם מצב רוח". בהמשך עדותו הוא אמר כי עדותה של ל' שקרית. אגב, המתלוננת אמרה כי קצב לא נישק אותה.
השופטים החליטו להרשיע את קצב בעבירה זו. בהכרעת הדין הם כתבו כי משנקבע כי קדמה למעשה התבטאות קודמת של הנאשם כלפי ל' בעניין "שפתיים חושניות", ביטוי המקפל בתוכו רמז להתייחסות מינית של ל', ומשמעה החיבוק המצמיד והנחת ראשו של הנאשם בשקערורית צווארה של ל' והרחתה - הינו מעשה שבו בולט האופי המיני, ניתן לקבוע כי המטרה מאחורי עשיית המעשים היתה גירוי מיני.