פייסבוק - לא לפני גיל 13
הוציאו את המחשב מחדר הילדים, הגדירו לילד מהם כללי הגלישה ובדקו את הסטוריית הגלישה שלהם. פרופ' עמוס רולידר מגיש לכם את עצותיו לשימוש בטוח של ילדים באינטרנט וברשתות חברתיות
ממש עד לא מזמן, הורה שידע שילדיו נמצאים בחדריהם, ידע שהם בטוחים מכל סכנה. בימינו ידיעה זו מתמוססת, לאור הסכנות שמביא איתו עולם האינטרנט בכללותו והרשתות החברתיות כדוגמת הפייסבוק באופן ספציפי – היישר לתוך חדרם של ילדינו.
סקירה קצרה של הכותרות בחודשיים האחרונים מעלה תמונה מבהילה: פדופילים יוצרים קשרים עם ילדים וילדות תחת זהות בדויה, נערות נופלות קורבן לאונס והטרדה מינית על ידי נערים שהכירו ברשת החברתית והמקרה האחרון, המצער והמדאיג מהשבוע שעבר, בו נער בן 16 שם קץ לחייו, בעקבות הצקות, הקנטות והשפלות בלתי פוסקות שהועלו על ידי חבריו ברשת.
בל נטעה, זהו לא צירוף מקרים! כבר לפני מספר שנים מומחים וחוקרים בארץ וברחבי העולם זיהו והזהירו מפני הפוטנציאל האלים והמסוכן הטמון באינטרנט וברשתות החברתיות התמימות לכאורה.
האינטרנט - במה רחבה לאלימות
כניסת האינטרנט והרשתות החברתיות לשימוש תפסה הורים רבים "לא מוכנים". רבים מהם פונים אלי ומספרים על הילד ש"נעלם" אל תוך המחשב – עולם בו אין להם לא עניין ולא ידע. הורים רבים לא יודעים דבר על כמות והרגלי הגלישה של ילדיהם. הסיבות לכך מגוונות: הקושי הטכני מקשה על הורים רבים לפקח על פעילות ילדם באינטרנט, הורים אחרים כלל לא נמצאים בבית או עסוקים בעניינים אחרים ולא יושבים יחד עם ילדם כאשר הוא גולש וביותר מ-65% מהבתים, המחשב נמצא בתוך חדרי הילדים ולהורים אין גישה אליו. לצערי, עדיין ישנם הורים הטוענים כי הם חוששים לפגוע בפרטיותו של ילדם ולכן נמנעים מלברר עימו את הרגלי הגלישה שלו.
כיצד קרה שבתוך שנים ספורות החיים החברתיים של ילדינו השתנו כל כך? הרי עד לא מזמן ראינו אותם מתרוצצים ברחוב, נפגשים במגרש המשחקים, רוכבים על אופניים, מבלים בפארקים ומשוטטים יחד במרכזים מסחריים. ואילו היום, האינטרנט והרשתות החברתיות הפכו ל"מגרש המשחקים", שבו הילדים נפגשים, חולקים בחוויות, מתעדכנים, יוצרים קשרים וקבוצות וגם, בדיוק כמו בעולם החיצוני – מהווים מטרה ולעיתים אף קורבן לאלימות ולהצקה פוגעת ומסוכנת.
הנגישות הרבה של האינטרנט והפייסבוק, האנונימיות המתאפשרת והיעדר האכיפה ההורית, הפכו את הרשת לקרקע פוריה ומזמינה להתנהגות אלימה. היעלבויות, קללות, שקרים, איומים, הפצת תמונות מביכות או אינטימיות, פרסום אינפורמציה אישית, העלאת סרטונים המתעדים אלימות והשפלות – כל אלו מקבלים כיום לצערנו במה רחבה ברשת.
הורים יקרים, דבר אחד ברור – פיקוח, ליווי ומעורבות שלכם בהרגלי הגלישה של ילדכם הם תנאי הכרחי על מנת ללמד אותם כיצד לגלוש באופן בטוח, בלי לפגוע ובלי להיפגע. להלן 10 עצותיי – כיצד להבטיח כי ילדכם גולש בבטחה ברשת.
1. היוודעו לפייסבוק
עליכם להכיר את הרשת החברתית בה משתמש ילדכם, את אפשרויות הגלישה ואת אופן ההתנהלות בה, על מנת לפקח על הרגלי ואופן הבילוי של ילדכם ברשת. בקשו מילדכם, מחבר, מכר או איש מקצוע, ללמדכם את כל אשר צריך לדעת ולעשות על מנת לפקח על הרגלי הגלישה של ילדיכם. אם עוד לא עשיתם זאת, הירשמו לפייסבוק, השתמשו בו והיו מודל ודוגמא חיובית לילדכם באשר לשימוש נכון ברשת.
2. הגדירו לילדיכם ציפיות וכללי גלישה בטוחה
באחד הערבים הקרובים, שבו עם ילדכם לשיחה רגועה ונינוחה על הרגלי הגלישה שלהם. בשיחה זו הגדירו את כללי השימוש במחשב והגלישה, אשר על פיהם ינהגו מעתה ואילך. כאמור, השיחה צריכה להיות רגועה ונעימה, אולם גם אם ילדכם יביע כעס או מורת רוח ("אוף, רק ההורים שלי כל כך קשים", "מה אתם מתערבים לי?", "אי אפשר לקבל קצת פרטיות בבית הזה?"), אל תיכנעו. זכרו כי אתם מגנים עליו ולכן תצטרכו לעמוד על הכללים אותם תכתיבו. כמו כן, אל תאפשרו לילד לחסום את הגישה שלכם למחשבו באמצעות סיסמא הידועה רק לו.
3. הכינו מסמך המגדיר את כללי הגלישה ותלו אותו בסמיכות למחשב
לקראת השיחה, הכינו דף המגדיר את הרגלי הגלישה המותרים של ילדיכם. לוח זה צריך להתייחס לסוגיות הבאות:
- כללי בטיחות בעת גלישה (לא למסור ולא לפרסם פרטים אישיים כמו שם וכתובת; לא לשלוח / לקבל תמונות מאנשים זרים; לא לקבוע פגישות עם זרים; לא להגיב למסר פוגעני ולדווח עליו להורה).
- שעות מוגבלות לגישה למחשב: מומלץ להגביל את הגישה למחשב (ובכלל למסכים – טלוויזיה, ווי, פלייסטיישן ודומיהם) לכ-15% מזמנו הפנוי של הילד (כשעה ביום). את זמני המחשב יש לקבוע לאחר שהילד סיים את שיעורי הבית ומטלותיו האחרות בבית.
- רשימת אתרים מותרים ובעיקר אלה האסורים לגלישה.
4. איסרו גישה לפייסבוק לפני גיל 13
אל תאפשרו ואל תסייעו לילדכם להירשם לפייסבוק לפני הגיעו לגיל 13 – זהו החוק ואתם חייבים למענו ולמענכם לשמור כי אתם וילדיכם לא עוברים על איסור זה.
5. הסבירו את משמעות המושג חבר
ילדים רבים נוטים לצבור כמה שיותר "חברים" הנחשפים לכל אשר הם מעלים לרשת. מידת הפופולאריות והסטאטוס של ילדינו נקבעים במידה רבה על ידי מספר ה"חברים" שיש להם בפייסבוק. עזרו להם להבין מחדש את המשמעות של המושג חבר ועודדו אותם לא לשתף אנשים זרים בחוויות האינטימיות של חייהם. ודאו והקפידו שהם נוקטים בכל הפעולות הדרושות למנוע מאנשים אותם הם לא מכירים להצטרף למעגל הנחשפים לאורחות חייהם.
6. הקפידו לעקוב ולהתעדכן בפעילות של ילדכם באינטרנט
הורים יקרים – אל תתבלבלו, זוהי לא חדירה לפרטיותו של ילדכם, זוהי חובתכם ההורית! הדרך היחידה בה תוכלו לוודא שילדכם נוהג באחריות, איננו פוגע ואיננו נפגע, היא באמצעות מעורבות פעילה שלכם – צפייה, נוכחות ובדיקת נתוני גלישה (היסטוריית אתרים, רשימת אנשי קשר, היסטוריית שיחות וכדומה). עליכם להכיר את הרשת, את אפשרויות הגלישה ואת אופן ההתנהלות בה.
7. הוציאו את המחשבים מחדרי הילדים
מקמו אותם בחללים המשפחתיים המשותפים. עבור רבים זו עצה קשה ליישום, אך דעו כי היא החשובה מכולן. מחקרים עכשוויים מראים כי הסבירות לשימוש פוגע ומרושע בעת גלישה עולה משמעותית כאשר המחשב נמצא בחדרו הפרטי של הילד.
8. שבחו את ילדכם על עמידה בכללים שקבעתם
בכל פעם שתראו שילדכם עוסק בפעילות חיובית ומותרת ברשת, אל תשכחו לשבח, להחמיא ולחזק אותו על כך.
9. דווחו לרשויות על כל גילוי של אלימות שילדכם נחשף אליו
במידה וגיליתם כי ילדכם נפגע או נחשף לאלימות ברשת, אם על ידי אדם מוכר או זר, דווחו על כך לרשויות הרלוונטיות (סגל בית הספר, משטרה וכו').
10. עודדו את ילדיכם להגן על חבריהם
בקשו מילדיכם לא לאפשר בשום פנים ואופן לפגוע בחבריהם, תבעו מהם ועודדו אותם לגלות את האומץ הדרוש ולא לאפשר לחבר להציק ולפגוע בילד אחר באמצעות הפייסבוק גם במחיר של הסתכנות באיבוד (זמני) של הפופולאריות שלהם. עודדו אותם לדווח לכם ו/או למוריהם ללא שהות על ילד הסובל מהצקה והתעללות באמצעות הרשת.
- הורים המעוניינים להשתתף בתוכנית החדשה של פרופ' רולידר – "הורים באהבה" ברשת, ערוץ 2 ולקבל ייעוץ אישי, מוזמנים לפנות לטלמסר שמספרו: 054-4002080.
פרופ' עמוס רולידר הוא אבא לשלושה, מומחה מוסמך בניתוח וטיפול התנהגותי, ראש מרכז רולידר להכוונה וייעוץ הורים והמכון להבנה וחקר קשיי התנהגות של ילדים ובני נוער בסביבות חינוכיות במכללה האקדמית עמק יזרעאל ומגיש התוכנית "סדרת חינוך " בערוץ 2. תודה מיוחדת לקרין שטרן על הסיוע בכתיבת הטור.