אלקטרוניקה קרובה ללב

אז הנה, סוף כל סוף נוחת אחד כזה שכן ראוי להתאמץ למענו, משום שיש לו שפע של יופי להעניק בחזרה. ג'יימס בלייק הגיע למקום השני בתחרות "הצליל של 2011" של ה-BBC, וברור שהוא עתיד להיות אחד היוצרים המרתקים של השנים הבאות.

בלייק מבצע את שירה של פייסט "Limit To Your Love" 

בלייק, בן 22, גדל בלונדון והוציא שלושה אי.פיז שקיבלו תמיכה משדרים אנגלים מובילים כמו ג'יילס פיטרסון וזיין לואו. בחודש הבא הוא ישיק אלבום בכורה מצוין שכבר זלג לרשת. הוא ניגן פסנתר מילדות, למד מוזיקה פופולרית בגולדסמית' קולג' בעירו, ועבד כדי.ג'יי.

בלייק. דומה לסקוט ווקר, נשמע כמו רוברט ווייאט 

בלייק אמר למגזין "פיצ'פורק" ש"אנשים מתחילים להתרגל למחשבה שהדרך לטפל בשירים אינה חייבת להיות מסורתית. אם יש לך מנגינה חזקה, אתה יכול לארוז אותה בכל דרך שתרצה, והיא עדיין תחדור למאזין". לכאורה נשמע פשוט, אבל עובדה שרק קומץ אמנים מסוגלים לזה, ושעל כל ג'יימס בלייק או גונג'הסופי או פליינג לוטוס או גאסלאמפ קילר יש מאות יוצרי אלקטרוניקה פסאודו-אינטלקטואלים שתמיד ימצאו מי שיתפעם ממשחקי הכפתורים והתוכנות שלהם למרות שאלו ברובם שכלתנים, עקרים רגשית ונטולי להט. אבל חבל להיות שליליים, כשבעולם נולדות כמוסות קסם כמו השירים של בלייק.

מחפש מקום בעולם

יש לו תווי פנים שמזכירים מאד את אלו של סקוט ווקר הענק, ומשהו בתמונות הצליל העצובות ומסויטות ומודרניות שלו מזכיר כמה עבודות עבר של ווקר. אלא שקולו הגבוה מזכיר, אם כבר, את אלה של רוברט ווייאט או אנתוני האגרטי.

הסינגל הראשון שכבר יצא מהאלבום הקרב, שיישא את שמו, הוא ביצוע מחודש ויפה לשיר של פייסט, "Limit To Your Love". בשני, שייצא בקרוב, "Wilhelm's Scream", השירה של בלייק קרובה למלמול-קינה-תפילה שהמציא ואן מוריסון לפני יותר מארבעים שנה, כשמיזג בין בלוז וסול ומוזיקה קלטית.

בלייק טוען שהושפע מאוד מג'וני מיטשל, בון אייבר ולורה מארלינג, וסיפר ש"בפעם

הראשונה שיצאתי לערב דאבסטפ, שכחתי לגמרי שהגעתי עם חברים. המוזיקה סחפה אותי ורקדתי לבדי שלוש שעות". אבל בלייק הוא הרבה יותר מאשר סך ההשפעות עליו, והמוזיקה שלו יכולה להזכיר לפרקים עוד שלל אמנים כמו Talk Talk, לורי אנדרסון ו-Burial, ואפילו את הכישוף הפרינסאי של "Under The Cherry Moon".