להרוג את החזיר
בפרק מתוך ספרו החדש של גדי טאוב, "נגד בדידות - רשמים", הקוראים נכנסים ביחד איתו למועדון סקס ברובע קרויצברג בברלין, ובו אנשים שמעלים מופע בהשראת המרקיז דה-סאד - רוקדים, שוכבים ומקווים. פורנו לא רך בכלל
על קו התפר שבין מסות לסיפורים קצרים, "נגד בדידות - רשמים", של גדי טאוב מתאר מועדון סקס בברלין ואת החבורה הפרועה שמפעילה אותו, מהרהר על מניפסט הניו-אייג' של רב המכר "באדולינה", מספר על חשפנית חד-הורית שגרה עם אחותה בדירת חדר ביפו, ועוסק בעברית סטרילית חדשה שאקדמאים הבזים לישראליות הפכו אותה לשפתם.
גדי טאוב, סופר ומרצה, מלמד בחוג לתקשורת ובבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים. מבין ספריו, רב המכר "אלנבי", המתנחלים" ו"המרד השפוף, על תרבות צעירה בישראל".
להרוג את החזיר
א: לאורה ורולף
לאורה בקריזה. היא יושבת במועדוון XS ברחוב גלוֹגַאוור ברובע קרויצברג בברלין, והיא מנדנדת את הרגל דרך השסע של שמלת הגומי השחורה. החבר שלה, רולף, הלך לקיטקט-קלאב לבד, ולמרות שיש להם יחסים פתוחים, כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה עם מי שהוא רוצה בתנאי שהוא מקבל אישור מהשני - אישור פר בן-זוג, לא פס כללי - הערב אין לה חשק לכל זה, ולך תדע מה רולף עושה ממש ברגע הזה בקיטקט.
"היא כורעת על הברכיים בשמלה לבנה שמבליטה את החזה" (עטיפת הספר)
זה יום שישי ובקיטקט מעלים מין עיבוד לג'ולייט של המרקיז דה-סאד, ואלכסנדרה בָּר, שעובדת בכניסה למועדון בימי שבת, שיושבת שם בכניסה בתחתונים ושום דבר אחר, וגובה עשרה יורו מכל מי שבא, אלכסנדרה משחקת את ג'ולייט בעצמה. לאלכסנדרה יש נטייה לגוֹר תיאטרלי, ובהופעות האלה היא מדביקה על עצמה קונדומים מלאים בדם מזויף, והם מתפוצצים תחת הצלפות השוט, או הסכין או המסור ומכתימים את השמלה הלבנה או את העור החשוף באדום.
על הפלאייר של המסיבה, היא נראית יותר כמו ג'סטין הכנועה מאשר כמו ג'ולייט האכזרית: היא כורעת על הברכיים בשמלה לבנה שמבליטה את החזה שלה, באיזה יער, וכפות הידיים שלה צמודות בתנועה של תפילה או תחינה והמבט שלה, שגם הוא מבט של תחינה, פונה למעלה כאילו מעל המצלמה עומד מישהו שמתכוון להוריד לה צליפת שוט על פנים.
מבט של תום ותמיהה ואי-הבנה. תום ואלכסנדרה! אלכסנדרה שאוהבת גוֹר, ולא רק קונדומים עם דם: פעם אחת, באחת ההופעות האלה ניסרו אותה כאילו, ואיזה שני קילו של איברים פנימיים - כבדים של עוף כנראה, או משהו דומה - נשפכו מהבטן שלה לרצפה.
אלכסנדרה היא בת עשרים ושתיים, והיא בעסק הזה מאז שהיא בת שמונה-עשרה וחצי, והיא כבר הספיקה להשתתף בסרטים של תוֹר, שהוא בעל המועדון, וזה לא דבר קטן להשתתף בסרטים של האיש הזה, שהוא החידה הלא-מפוענחת באמצע כל הבלגן, והוא נשאר חידה למרות שהוא מוכן לספר הכול - אין סודות - והכול במקרה הזה זה די הרבה. הסיפור של תור - האופן שבו הוא בא לעולם, והילדות וההתבגרות שלו - הוא סיפור מדהים בכל קנה מידה. אבל תשאל, הוא יגיד לך. שום סודות. אפשר לראות אותו במועדון, שט ברקע, רוקד לעצמו, או יושב בצד.
ראש מגולח, רזה, גרום אפילו, קצת כפוף, חצי גוף ערום, גבות שחורות עבות, עיניים שקועות. אי-אפשר לנחש בן כמה הוא. נראה כמו ילד, אבל גם כמו זקן. ההופעות של אלכסנדרה בקיטקט לא מתנהלות רק על הבמה, אלא עוברות מאתר לאתר בתוך החלל הגדול של המועדון מהבמה עצמה - שמעליה כתוב "הֶדוניסן אֶַלֶר לנדר" (הדוניזם בכל הארצות) בצבעים זרחניים - לגלריה, ולאמצע רחבת הריקודים הגדולה, שפתיתי הקונפטי הלבנים שמפוזרים על משבצות השחמט שלה, שחור ולבן, זורחים באולטרה-סגול.
ומי שמתעקש להידחף קרוב יודע שהוא עלול לקבל איזה שפריץ של דם מלאכותי, או רוק אמיתי או שתן, בזמן שאלכסנדרה ושות' - מי זאת ה"נאסטי סינדי" שמופיעה על הפלאייר ואף אחד לא מכיר אותה? איזה דראג קווין, או מה? מי קורא לעצמו סינדי? - כולם עוברים מאתר לאתר בתחפושות שעיצבה מישהי בשם תמר אביב שגם היא מופיעה על הפלייר.
וזה עוד כלום. זה כלום ליד סרטי הפּורנו של תור - הוא קורא להם אוונגרד - וזה לא רק הארד-קור, אלא ביזאר קשה, שאלכסנדרה - אלכסנדרה מהקופה במסיבות של שבת! - משחקת בהם בעצמה, ולך תתאר את זה לעצמך כשהיא יושבת שם על כיסא-בר גבוה, מאחורי דלפק עץ בגובה הכיסא, נקייה ויפה וערומה כמעט לגמרי ומפטפטת עם השומר, ועם קירסטן, חברתו ושותפתו-לחיים של תור, ושותה קפה בכוס קרטון חד-פעמית.
לאורה מנסה לתאר לעצמה איך זה נראה הג'ולייט של קיטקט, והיא מצליחה לא רע, מפני שהגוֹר התיאטרלי של אלכסנדרה בעצם די צפוי, ועד שרולף יגיע לשם זה בטח ייגמר ואלכסנדרה תשטוף את עצמה ותיקח משקה ותשב ליד הבר ותדבר עם חברים ומכרים, הקבועים של הקיטקט, שבתוך ההמון הם סוג של משפחה גדולה, ורולף, וגם לאורה בעצם, מרגישים חלק ממנה - בשוליים, אם לא בגרעין הקשה ממש - והם מופיעים באתר המתעדכן שבועית של תמונות מהמסיבות בקיטקט, אתר שהוא אחד הפורומים של Yahoo!.
המסיבות של יום שישי בקיטקט הן עם אוריינטציה יותר ברורה, יותר אנשים שבאים לעשות סקס ופחות אנשים שבאים לרקוד, אם כי קשה להבדיל, מפני שגם אלה שבאים לרקוד בקיטקט באים בתלבושות פֶטיש שחלקן יותר חושפניות מעירום ביכולת שלהן להבליט את מה שבעירום מלא משתלב על דרך ההסוואה בין שאר חלקי הגוף.
רולף בטח רוקד עכשיו על שאריות הדם הסינתטי של ג'ולייט, בנעלי צבא וחיוך אקסטזי ובלי חולצה, או שמישהי מתיישבת לו על הברכיים, אולי בחצר האחורית אפילו, מפני שאוגוסט וזה סוף השבוע הראשון שחמים בחוץ בברלין, או באחד מאזורי הישיבה הפחות מוארים שבתוך חלל המועדון.
לאורה חושבת על זה ועל זה שהוא הרי לא יתקשר אליה לסלולרי פתאום לשאול אותה אם היא מסכימה ואם זה בסדר מבחינתה שהוא יזיין איזה הייקה, או קרין או דריה, או מי שזאת לא תהיה ואיך שלא יקראו לה, כי מה? הוא יתחיל לתאר לה אותה בתוך המהומה והרעש והטכנו?
והיא חושבת לרגע על השיחה הזאת, שלא תהיה, ועל הרעש ב-XS שיתנגש ברעש של הקיטקט, ולא
באותו קצב, והיא מדמיינת את עצמה ואותו מחזיקים אצבע באוזן נגדית וצועקים לתוך הסלולרים ורק הייקה או קרין או דריה מקלקלת את התמונה הזאת, שהיא אפילו, בדרכה העקיפה, איכשהו רומנטית, ואולי הוא אפילו יגיד לה שזה לא שווה כאן בקיטקט בלעדיה ושתיקח מונית ותבוא.
אבל היא מנסה לגרש את התמונה הזאת ואת תקוות השווא הקטנה הזאת מפני שהייקה או קרין או דריה הורסת את ההרמוניה, והיא לא רוצה לחשוב אפילו שאיזה הייקה כזאת אולי יושבת לחבר שלה על הברכיים ושמה יד מאחורי הראש המגולח שלו על הכתף שמתחת לאצבע באוזן, כתף שמבריקה מזיעה - הוא קצת השמין בזמן האחרון ורואים את זה כשהוא בלי חולצה - ואולי הוא כבר מכניס לה יד מתחת לחולצה, אם יש לה חולצה, ומלטף לה את הגב או את החזה.
רולף יודע שהיא לא תשאל אנשים מה הוא עשה ולמי, כי ככה לא מתנהגים בקשר זוגי פתוח, ולאורה מגרשת את המחשבה על הייקה או קרין או דריה ומכניסה את היד לתיק ושולפת את הסלולרי, אבל אין שיחות נכנסות, אפילו לא מקייט שאמרה שגם היא אולי תבוא ל-XS.
