הכיפה, השרביט והחץ: כך נתגונן כשהטילים יחזרו

בכתבה הראשונה אתמול, אמרנו ש-20 שנה אחרי מלחמת המפרץ הראשונה, ישראל נערכת לעימות הבא שיכלול ירי בליסטי על העורף, מתוך ידיעה שהפעם לא יהיו אלה 39 סקאדים פרימיטיביים שיפגעו בגוש דן ואזור חיפה, אלא 60 אלף טילים ורקטות מטהרן, דרך דמשק וביירות ועד עזה, שיאיימו על כל שטחה. את הפירות הראשונים של המאמץ ההגנתי היא צפויה לקצור כבר בשנה הבאה, אבל מענה הגנתי סביר לעורף צפוי להיות זמין רק ב-2015. אז איפה עומד כרגע תהליך הפיתוח של אותה הגנה רב-שכבתית?

"השכבה התחתונה" ליירוט טילים ורקטות כבר קיימת. זו מערכת "כיפת ברזל", שאמורה ליירט רקטות קצרות טווח בעלות ראש נפץ קטן יחסית, המשוגרות לעברנו מטווחים של 4.5-70 קילומטרים. היא גם אמורה בתנאים מסוימים להיות יעילה נגד פצצות מרגמה. במצב הקיים יכולה מערכת זו להגן על שטח מוגדר מראש שגודלו 10X10 קילומטרים מפני רקטות ופצמ"רים שיאיימו להתפוצץ בתוך יישובים או מתקנים חיוניים. המערכת יודעת לחשב את מסלול הרקטות והפצמ"רים, ונמנעת מליירט כאלה שעומדים לנחות בשטחים פתוחים. עם זאת, היא אינה מסוגלת ליירט עצמים הנורים מטווח של פחות מ-4.5 ק"מ.

מערכת ההגנה הרב-שכבתית - כך זה נראה

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/0111/0601111620fiinal_hetz_tikun.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;2.News-424.SpecialProjects&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

רפא"ל הצליחה מאז 2007 להשלים את פיתוח "כיפת ברזל" בזמן שיא, ולהקדים את לוח הזמנים בחצי שנה. כעת עושים מהנדסי רפא"ל מאמץ מרוכז כדי להגדיל במאות אחוזים את השטח שעליו תוכל סוללה להגן ביעילות. אם מאמץ זה יוכתר בהצלחה, הוא יוזיל במאות אחוזים את ההצטיידות בכמות קריטית של סוללות ה"כיפה", ויאפשר לתת הגנה באמצעותה בתוך זמן קצר מהמתוכנן. כעת עומד מחיר סוללה אחת (שלושה משגרים, מכ"מים, רכב בקרת אש וכו') על כ-100 מליון שקלים. מחיר טיל-מיירט אחד הוא כ-70 אלף דולר. כדי שסוללה כזו תוכל להתמודד בהצלחה עם מטחי רקטות, צריך לעמוד לרשותה מלאי של כמה מאות טילים מיירטים.

מבחן ראשון ל"כיפה" בנגב

חיל האוויר משלים ממש בימים אלה את תהליך הכנסתן של שתי סוללות "כיפת ברזל" לשימוש מבצעי ב"מערך ההגנה האווירית" שלו. רוב הבעיות שהיו לחיל בשילוב המערכת עם מערכים אחרים, והבעיות שנבעו ממחסור בכוח אדם מיומן, נפתרו בינתיים. גם הוויכוחים היכן להציב את המערכת נפתרו. במערכת הביטחון הוחלט כי בתקופות של רגיעה יחסית - מה שמכונה בצה"ל "תקופת בט"ש" (ביטחון שוטף) - תוצב המערכת להגנת ריכוזי אוכלוסין שנמצאים תחת איום ישיר של נשק תלול מסלול. בתקופת מלחמה כוללת יוצבו סוללות "כיפת ברזל" להגן על מתקנים חיוניים לתפקוד תקין בחירום של העורף ולתפקוד בסיסי חיל האוויר.

הסוללות ניידות ואין בעיה לשנע אותן ממשימה למשימה. בהתאם למדיניות זו אמורות סוללות "כיפת ברזל" להיות מוצבות בקרוב להגנה על ריכוזי אוכלוסין בנגב המערבי, שם יש כעת תקופת הסלמה. אז תיבחן המערכת לראשונה בתנאי קרב. מערכת הביטחון מתכננת לרכוש בשנים הקרובות 13 סוללות כאלה עבור צה"ל, בעלות של כמיליארד דולרים וחצי. הממשל האמריקני הבטיח, והקונגרס כבר אישר, תקציב מיוחד למטרה זו בסך 205 מיליון דולר.

בטווח הבינוני: השרביט יעשה קסמים ב-2012

הנדבך השני במערך היירוט הרב שכבתי הוא מערכת "שרביט קסמים". כאשר תושלם מערכת זו שמפתחת כעת רפא"ל בשיתוף פעולה עם חברת "רייתאון", היא אמורה להיות המרכיב החשוב ביותר במערך ההגנה של העורף הישראלי מפני טילים ורקטות. בניגוד ל"כיפת ברזל", המעניקה הגנה נקודתית, אמורה "שרביט קסמים" לתת הגנה לכל שטח מדינת ישראל, ממספר בודד של אתרים שבהם יוצבו משגרי "שרביט קסמים" והמערכות התומכות בה. אם יתממשו ציפיות המתכננים, תהיה מערכת "שרביט קסמים" מסוגלת ליירט כל דבר שבא ממרחק העולה על 70 ק"מ ומאיים להסב נזק ואבידות בשטח מדינת ישראל. היא תיירט לא רק רקטות כבדות וארוכות טווח, אלא גם טילי שיוט וראשי נפץ של טילים בליסטיים ("סקאד", "שיהאב" ו"סיג'יל"), שמערכות ה"חץ" לא יצליחו ליירט בחלל.

סוללות פטריוט במלחמת המפרץ. שודרגו ויגבו (צילום: צביקה טישלר)

פטריוט דור 3

הנדבך השלישי במערך הם טילי "פטריוט" מתוצרת ארה"ב מהדגם החדיש (pac-3). הם אמורים לשמש גיבוי ותוספת למערכת "שרביט קסמים" ו"חץ-2". סוללות של טילי יירוט אלה כבר נמצאות בישראל, והן מסוגלות ליירט גם מטוסי קרב. ראוי לציין כי מחיר כל טיל פטריוט מהדגם החדיש הזה הוא 3 מליון דולר בהשוואה למיליון בודד שיעלה טיל מיירט של "שרביט קסמים". יתרונה הגדול של מערכת זו הוא שהיא זמינה ונמצאת בשימוש מבצעי בחיל האוויר כבר כעת.

הנדבך הרביעי הוא מערכת "חץ-2" מתוצרת התעשייה האווירית. טיל זה כבר נמצא בשימוש מבצעי בחיל האוויר, וכבר הוכיח בניסויים את יכולתו ליירט טילים בליסטיים הבאים ממרחק של מאות קילומטרים (כמו "סקאד" ו"שיהאב 3"). סוללות "חץ-2" פועלות בשילוב עם מכ"ם משופר מדגם "אורן אדיר" ומכ"ם אמריקני לטווחים ארוכים בתדר x שהוצב בנגב ומופעל על ידי אזרחים אמריקנים. מכ"מים אלה נותנים זמן התרעה ארוך של 7 דקות לפחות מפני טילים בליסטיים ארוכי טווח. עובדה זו מאפשרת להכניס את האוכלוסייה האזרחית למקומות מחסה ונותנת למפעילי ה"חץ" הזדמנויות לשגר לפחות שני טילי יירוט לעבר כל מטרה המסכנת את שטח ישראל. מחיר כל טיל מיירט נאמד ב-2-3 מליון דולר.

ה"סופר חץ" עשוי להקדים את זמנו

ביצועי מערכת זו התקבלו בתחילה בסקפטיות בארץ וגם בממשל האמריקני. לכן, לפני כשנתיים סוכנות הפנטגון להגנה מפני טילים הציעה לישראל לרכוש מערכת וטילי יירוט בעלי ביצועים דומים מדגם SM-3. אלא שבינתיים הצליחו אנשי התעשייה האווירית ומערכת הביטחון לשכנע את האמריקנים כי מערכת "חץ-3" מסוגלת לעמוד בדרישות שהציבו לה ובמחיר זול בהרבה מזה שיהיה למערכת האמריקנית. כתוצאה מכך מממן היום הממשל האמריקני את פיתוח ה"סופר חץ" בסכום שנתי של כ-150 מיליון דולר, בנוסף לסכום שמקציבה ישראל.