מגמה? כסף סיני מחפש טכנולוגיה ישראלית
בישראל יש ידע ובסין יש הון – העובדה הזאת לא חמקה ממשקיעים במדינה הקומוניסטית שגילו כי הראש יהודי ממציא פטנטים. תשאלו את ג'יי יאנג, משקיעה שהגיע לביקור בארץ ומוכיחה שאפשר לשתות מאו-טאי ולנגב חומוס באותו הזמן
בימים אלה שוהה בישראל ג'יי יאנג, שותפה בבית השקעות סיני שמחפש אפיקי השקעה עבור יחידים בעלי הון סיניים (High Net Worth Individuals). ג'יי, ילידת שנחאי, היא בעלת תואר ראשון מאוניברסיטה סינית ותואר המשך מאוניברסיטת אוקספורד. יש לה רקע ממושך בניהול קרנות פנסיה והשקעות בשוק הממשלתי הסיני, אולם נראה כי העניין העיקרי שלה בימים אלה הוא המשק הישראלי.
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet
היא כבר ביקרה בעבר בישראל, את הפגישה בינינו ערכנו אצל אבו-מרוואן שביפו, ואני יכול להעיד שהיא מנגבת חומוס במיומנות רבה. השהות שלה כאן ממחישה את המגמה שבה נתונים בימים אלה קשרי סין וישראל. הבנה של דרך ההתנהלות שלה תוכל לשפוך אור על מגמות ההולכות ומתפתחות בסין ושיש להן משמעות רבה ליזם הישראלי המחפש השקעות מן המזרח.
כפי שג'יי יודעת להסביר, בישראל יש טכנולוגיה ואילו בסין יש הרבה כסף והרבה. צבר המזומנים הסיני שגדל עם צמיחת השוק המקומי בסין מחפש אפיקי השקעה. רבים יודעים שסין נמצאת במקום השני בעולם מבחינת תל"ג, אך לא רבים יודעים שהיא מטפסת גם בתחום של יחידים בעלי הון, ומדורגת בו רביעית בעולם.
ג'יי יאנג.
במפגש הזה שבין ישראלי לסיני, מביא הצד שלנו את הידע והחדשנות הטכנולוגיים והיכולת להוביל את המיזם הלאה. בניגוד למה שרבים בישראל חוששים, הסינים לא מעוניינים לשאוב את הטכנולוגיה ולהשליך את החברה במתכונת של "רוכשי שלדים".
אינטרס דו צדדי
הם מודעים לכך שטכנולוגיה דורשת המשך צעידה קדימה והתעדכנות על מנת להמשיך לעמוד בתחרות במסגרת השוק, ולפיכך להיפטר מהצוות שפיתח את הטכנולוגיה ואת המוצר משמעותו היא לשחוט את האווזה שמטילה ביצי זהב. הצד הסיני מעוניין להשקיע בראש היהודי שממציא לנו פטנטים, ולאפשר לו להמשיך ולהמציא אותם עוד ועוד. הוא גם מעוניין לאפשר לו להביא את היכולות שלו אל השוק הסיני ולהפיק מהן רווח, האינטרס הוא דו צדדי.השוק הסיני פועל בתיאום עם הנחיות מלמעלה על פי המודל הסיני. בעקבות החלטות ועידת המפלגה האחרונה, הוא מחפש את הקלינטק, האנרגיות המתחדשות, כגון טכנולוגיות של חקלאות מדברית ושל טיהור מים, פיתוחים בתחום החינוך והבריאות וטכנולוגיות ייצור מתקדמות שמשרתים את השלב הבא של ההתפתחות של כלכלת סין. את כל אלה מזהה השוק הסיני בפינה הנגדית של אסיה, בישראל.
אנשים מסוגה, אשר יודעים במקביל הן לשתות מאו-טאי והן לנגב חומוס, יכולים לקשור בין הקצוות על מנת ליצור פעילות מתמשכת, כגון השקעה בבתי טכנולוגיה ישראליים עם ניהול מתמשך, כולל קידום בשוק הסיני ופתיחת דלתות.
לפיכך, המשימה שלשמה הגיעה היא איתור טכנולוגיות לשיתופי פעולה בסין, שיתופי פעולה המתנהלים בשיתוף פעולה משולש, שבו בקודקוד אחד קיימים בעלי ההון הסיניים, בקודקוד השני היזמים והטכנולוגיה הישראליים, ובתווך ביניהם בית ניהול ההשקעות שלה המוביל ומתאם את המיזם.
משקיעים סינים מחפשים הזדמנויות
קיימות ברקע הדברים מספר תופעות שדורשות היכרות והבנה. אותם יחידים בעלי הון שהוזכרו הם בדרך כלל מנהלים בכירים ובעלי מניות בכירים בחברות ענק סיניות. אלה אנשים שצברו את הונם בפעילות בשוק הפנימי.
הם הקימו מפעלים, הכשירו מרכזי תעשייה, גייסו הון בסיוע הקשרים שלהם בממשל הסיני, גייסו עובדים, שיווקו ומכרו, וכמעט כל זאת בפעולה מול תנאי השוק שבו הם צמחו ומול קולגות, לקוחות וספקים סיניים. הקשר שלהם עם המערב היה מול משקיעים וספקי טכנולוגיה שעניינם היה הפעילות בסין.
כעת, כאשר החברה הסינית הצליחה ושגשגה ולאותו בעל הון יש קפיטל יפה שמחפש יעדים למימוש, הוא נדרש להכיר ולהבין פרטים רבים הנוגעים לארצות המערב על מנת לפעול בהן נכון. הוא גם נדרש להתגבר על מכשלות הנובעות מהיותו בן לתרבות הסינית.
התרבות הסינית חשדנית ומסתגרת מטבעה במה שנוגע לתרבויות זרות? מאחורי הנטייה הזאת עומדות בין השאר אלפי שנים של פלישות מצד עמים שכנים (ע"ע ג'ינגס חאן) ומאות שנים של התנשאות ותוקפנות מצד מדינות המערב.
רגילים ל"גואן שי"
בסין אמנם מתפתחת שכבה של בעלי מקצוע בתחום מינהל העסקים שמכירים מקרוב את המערב ופיזרו את החששות הטבועים בהם, אך בעלי ההון הגדולים לא תמיד נמנים עליהם. בעל הון שכזה יכול להיות למשל גנרל שהשתחרר בשעתו מהצבא האדום ופנה לפעילות עסקית בעזרת הקשרים שצבר בקסרקטין, או לחילופין איש מינהל מחברה ציבורית הפועלת על פי חוקי המשק הממשלתי.למעשה, זה גם יכול להיות יזם מקומי שצמח מהשטח בסין והתקדם בעזרת חושים טבעיים ובלי השכלה גבוהה. לצידם, כמובן, פועלים גם בעלי הון רבים שרכשו השכלה במערב ופעלו באינטנסיביות מול שוקי המערב. מגזר בעלי ההון בסין כולל את שני החתכים הללו, והסוג הראשון ביניהם הוא זה שמעניין אותנו בהקשר הנוכחי.
אלה מבין בעלי ההון הסיניים שחסרים היכרות עם המערב מתקשים בהבנת עולם העסקים שלו. כפי שג'יי יאנג מתארת זאת, הם רגילים לפעול בדרך הסינית של "גואן-שי", הם מחפשים את הקשרים האישיים ואת הסיוע הממשלתי, מתעלמים מהחשיבות הקריטית של ההסכם הכתוב במערב, וחשים חסרי אונים בבואם לפעול במקום בו אין להם מעגלי היכרויות מוקדמים או יכולת להישען על פקיד המפלגה.
התרבות הסינית, שהיא שמרנית באופייה, נוטה לחפש את הפעילות הבאה בתחום שהוכיח את עצמו קודם לכן. סיני שצבר את הונו, למשל, ביצור טקסטיל יתקשה לפעול מול תעשיות אלקטרוניות. הוא יתקשה לתקשר מול יזם ישראלי המאופיין ב"דוגריות" או להבין את הפעילות מול המדען הראשי וגיוס עובדים דרך סוכנויות השמה ישראליות ודרך "חבר מביא חבר".
מתוך כך, ברור שחלק משמעותי מאותם בעלי הון חסרים כלים על מנת לאתר הזדמנויות בישראל, ליצור קשרים ומעל לכל, להיות מעורבים בניהול מתמשך. בית השקעות בסין לפיכך לוקח על עצמו תפקיד רחב יותר מאשר זה של עמיתיו במערב. מלבד הניהול הכספי והליגאלי ואיתור אפיקי כולל מהבחינה המדינית והטכנולוגית.
טל רשף הוא יועץ ומרצה לתרבויות ועסקים אסיה, מאמן עובדים ומנהלים לרילוקיישן . מרצה לתרבויות בחברות ובחוגי בית .