הירקן התוניסאי שהצית עצמו והפך סמל לאומי
ב-17 בדצמבר החרימו פקחים את עגלת הירקות של מוחמד בואזיזי. הוא הבעיר עצמו, באקט שגילם את הזעם והתסכול לנוכח האבטלה הגוברת והאמרת מחירי המזון. בואזיזי לא הספיק לראות את פירות מחאתו. סיפורו של סמל לאומי
כשיידרשו אזרחי תוניסיה לספר לילדיהם "איך הכל החל" וכיצד הודח הנשיא, זין עבדין בן-עלי, אחרי 23 שנים של שלטון נוקשה ללא עוררין - יכול להיות שיספרו על מוחמד בואזיזי הרבה לפני שיגיעו לאבטלה, למחירי המזון שנסקו וללכלוכים שספגו הנשיא ומקורביו במסמכי ויקיליקס. סיפורו של בואזיזי מגלם בתוכו את הזעם, חוסר האונים והתסכול הרב שהחזיקו תושבי תוניסיה בתוכם במשך תקופה ארוכה.
אז מיהו מוחמד בואזיזי, אותו צעיר מובטל בן 26, בעל תואר ראשון במדעי המחשב, שייזכר כמוביל ההתקוממות? הוא עלה לכותרות ב-17 בדצמבר כשהצית את עצמו בעיירה סידי בוזיד במחאה על החלטת המשטרה להחרים מידיו פירות וירקות שמכר ללא רישיון. כמו תוניסאים רבים אחרים, בואזיזי לא רצה לעבור על החוק. הוא עשה זאת בלית ברירה, מתוך צורך בסיסי להתפרנס, ובשל כך ספג סטירה מאחד השוטרים שעצרו אותו.
הוא אושפז במצב אנוש בבית חולים ואף זכה לביקור מצדו של הנשיא, שאז עוד שלט ביד רמה. על ההפגנות שפרצו בעקבות המקרה, והובילו בסופו של דבר להדחתו השליט הכל-יכול, כבר לא זכה בואזיזי לראות או לשמוע - הוא הלך לעולמו ב-4 בינואר כתוצאה מהפגיעות הקשות שספג.
הנשיא המודח בן-עלי מבקר את בואזיזי בחודש שעבר (צילום: AFP)
מותו של בואזיזי הצית את זעם התושבים בסידי בוזיד. המשטרה פשטה על המפגינים והפעילה נגדם יד קשה - דבר שרק הגביר את הזעם הציבורי וזה החל לגלוש גם לעיירות אחרות, עד שבסופו של דבר הגיע בסוף השבוע אל הבירה תוניס. כתבי סוכנויות הידיעות שסיקרו את הלווייתו של בואזיזי, דיווחו כי ההמונים שרו לו "היה שלום מוחמד, אנחנו עוד ננקום את דמך. אנחנו בוכים עליך היום - אנחנו נגרום לאלה שגרמו למותך לבכות".
היום הטראגי של בואזיזי, שהפך בהמשך היסטורי, החל כמו כל יום אחר. מקלחת, תפילה והחוצה אל מריצת הירקות שלו.
בסידי בוזיד זו אחת הדרכים היחידות להתפרנס, שכן שיעורי האבטלה בעיירות הספר גבוה הרבה יותר מהממוצע הארצי - הנאמד בכ-14%. אזורים אלה, שרובם חקלאיים, חסרים תשתיות תעשיתיות ואלה שכן קיימות מופעלות ברובן על-ידי פקידי ממשל מושחתים הדואגים לאלה שהם חפצים ביקרם.
בואזיזי עצמו גדל בבית כפרי קטן לצד דרך העפר היוצאת מסידי בוזיד. בן למשפחה בה שבעה ילדים שהקטן שבהם בן 10. "הוא קיווה לקנות רכב מסחרי משלו לצורכי העבודה. גם בחלומות הפרטיים שלו הוא חשב על טובת המשפחה", שיבחה אותו אחותו סמירה. במשפחה מבטלים גם את עמדת הרשויות וטוענים כי בתוניסיה אין שום חוק המחייב להוציא רישיון לצורך מכירת ירקות ופירות. לדבריה, הרשויות המציאו את התקנה בניסיון לסחוט ממנו כספים.