חפשו הפתעה באדנית: בז וגוזלים

כדי לשמור על הטבע ליד הבית שלנו, צריך לעקוב אחר ציפורי הבר המתגוררות ליד ביתנו. לקראת פרויקט ספירת ציפורי הבר בחצרות הבתים וכדי שתוכלו לזהות את המינים השונים, נמשיך בהצצה יומית לעולם של כל אחד ואחד מהם.

הפעם נכיר את הבז המצוי - דורס יום שקל לראותו בכל הארץ. הוא נפוץ כמקנן בבתי קומות באדניות אך למרות קירבתו לאדם, הוא אינו גורם נזק ואינו מסכן את בריאותו. להיפך - הבזים "מנקים" את סביבות הבתים מחרקים, עכברים, חולדות ונחשים.

בז מצוי טורף עטלף 

לבז המצוי יש עיניים גדולות, מקור קצר יחסית חזק ומאונקל, כנף ארוכה צרה ומחודדת וזנב ארוך. הנקבה גדולה מעט מן הזכר וכנפיה רחבות וכהות יותר. לזכר יש ראש אפור-כחלחל וזקן לחיים שחור שיורד מן העין. חלקי גופו העליונים ערמונים ומנוקדים בשחור. לנקבה יש צבעים אחידים יותר: כל חלקי גופה העליונים ערמוניים ומוכתמים בכתמי רוחב שחומים.

מקנן באדניות

הבזים נמצאים בראש שרשרת המזון ולכן משמשים כ"אינדיקטור ביולוגי" לסביבה כולה: אוכלוסיות גדולות של בזים מצויים המקננים בהצלחה, מעידות על סביבה יציבה. יש להם יכולת ציד מצוינת והם ניזונים מיונקים שונים כמו נברנים ועכברי שדה, חרקים שונים וכן ציפורים וזוחלים. הם אף משמשים להדברה ביולוגית מאחר שהם ניזונים ממזיקים רבים לחקלאות כמו מכרסמים, דרורי בית וצוצלות.

הבז המצוי מרבה לרפרף באוויר במקום אחד, תמיד מול הרוח הנושבת. במשך הרפרוף נותר ראשו קבוע במקום ואינו נע במרחב מעל לשני מ"מ בלבד, כך שהוא יכול למקד את מבטו בטרף. כאשר הוא מבחין בטרף הוא צונח למדרגת ביניים וממשיך לרפרף במקום, עד לצלילתו המהירה והתלולה לקרקע לשם דריסתו. 

ראייתם מעולה והם מסוגלים להבחין בחיפושית או בחגב על הארץ תוך כדי רפרוף מגובה של 10 מטרים. עם זאת הצלחותיו בציד הן ביחס של כ- 1:10 ולעתים מזומנות הוא נוסק מניסיונות הציד ברגליים ריקות.

חלוקת תפקידים

הבז המצוי נמצא בדרך כלל נמצא לבדו או בזוגות, זאת בשונה מהבז האדום, שדומה לו אך נמצא לרוב בלהקות. כדי להבחין בין שני המינים הדומים יש להתבונן הצבע הטפרים: לבז המצוי יש טפרים שחורים ולבז האדום יש טפרים צהובים-לבנים.

הבזים חיים בזוגות מונוגמיים והקשר בין בני הזוג נמשך לאורך שנים. הם חיים בטריטוריות במשך כל השנה ובדרך כלל הבז מגן רק על הסביבה הקרובה לקן, אך לעיתים הוא תוקף עופות גדולים ממנו גם רחוק למדי מהקן ומחוץ לעונת הקינון. בין העופות שתוקף הבז מצויים דורסים שונים, אך בעיקר עורבים.

‏ (צילום: אבי בלומן)

1

2

3

4

5

6

7

החיזור מתחיל כבר בסוף חודש ינואר וחודשי הקינון נמשכים בין פברואר לסוף יוני. בעונת הקינון מרבים שני בני הזוג להשמיע את קולם הצרחני , לאחר שהיו כמעט אילמים בחודשים נובמבר-דצמבר. רוב הצרחות הן של הנקבה המזמינה את הזכר להזדווגות.

הבז המצוי אינו בונה קן ועשוי לדגור במקומות שונים - בצוק טבעי או בקיר של מחצבה, במסעף של ענפי עץ, בין כפות תמרים ובקן נטוש של עורב. לעיתים קרובות הוא בוחר לקנן דווקא במגורי אדם - במרפסות, על גבי מזגנים, באדני חלונות ובעציצים יבשים. אפשר למשוך אותו לקנן בתיבות קינון מלאכותיות ומותאמות, אותן הוא מאמץ בקלות. פעמים רבות הוא חוזר ודוגר באותו מקום במשך שנים אחדות.

ההטלה מתחילה בין מחצית חודש מרס לראשית אפריל וכוללת לרוב 5 ביצים. הנקבה מטילה מדי יומיים ביצה עגלגלה, שצבע קליפתה צהבהב-לבן והיא מנומרת בנקודות ובכתמים חומים-אדומים. הביצים מוטלות ללא כל ריפוד בקן.

הדגירה מתחילה לקראת סוף ההטלה ומתבצעת רק על ידי הנקבה. בתקופה זו מביא לה הזכר זון אל קרבת הקן ומזמין אותה לאכול בקולות גבוהים ומהירים של הברה אחת. הנקבה נוטשת אז את משמרתה, עפה אל הזכר, נוטלת את המזון ועפה אתו אל "שולחן אכילה" קבוע. לעתים הזכר מחליף אותה בדגירה כשהיא אוכלת. את שאריות המזון היא נושאת אל הקן.

זכר מביא מזון לנקבה דוגרת

לאחר 31-27 ימי דגירה, בוקעים הגוזלים במשך ימים אחדים, סומים ועטויי פלומה. הזכר עסוק בצייד ובהבאת הטרף אל קרבת הקן, והנקבה נוטלת את הטרף אל הקן, משסעת אותו ומגישה ממנו נתחים נתחים למקור הגוזלים.

רוב המזון המובא לגוזלים כולל חולייתנים שונים: עכברים, נברנים, חרדונים וציפורי שיר כפשוש או דרור. כשהגוזלים מגיעים לגיל 20 יום הם מנוצים ומסוגלים לאכול בכוחות עצמם את המזון, המובא בשלב זה על ידי שני ההורים. בגיל 35-27 יום הם פורחים מהקן ושבועיים עד חודש לאחר מכן הם מגיעים לעצמאות. בגיל שנה הם מגיעים לבגרות מינית.

כדי ללמוד על היקף בקן שגדלו בו 4 גוזלים באדנית על חלון בית ברמת אביב נמנו הפריטים הבאים שההורים הביאו במשך הקינון לצאצאיהם: 75 ציפורי שיר ממינים שונים, 16 זוחלים ו- 12 מכרסמים ממינים שונים.

הבז המצוי נפוץ במרבית אירופה ואסיה ובחלקים ניכרים של אפריקה, חוץ מהסהרה ומאגן הקונגו. הוא חי בתחומי אקלים רבים ומגוונים: ממדבר ועד לאזורים ממוזגים קרים, ומ-400 מטר מתחת לפני הים ועד לרום של 3,500 מטר מעל לפני הים. בישראל הוא מצוי בכל הארץ כיציב ומקנן וכחולף וחורף. כמספרם של הזוגות המקננים בארץ נאמד באלפים רבים.

בשנות ה-50 הבז המצוי כמעט נעלם לחלוטין בישראל בעקבות הדברת מכרסמים בקנה מידה נרחב שבוצעה בשדות החקלאיים ושגרמה להרעלתם. בשנות ה-60 התאוששה אוכלוסייתם במהרה ומאז שנות ה-70 הם שוב נפוצים בכל אזורי הארץ. פרט חשוב בתזונתו בארץ מתגלה מאחד משמותיו בערבית: "צקר אל ג'ראד" - בז החגבים.

הכתבה נכתבה בסיוע המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית . רוצים לשמור על ציפורי הבר שבסביבתנו? השתתפו בפרויקט ספירת ציפורי הבר בחצרות, שמתקיים בין ה-16 בינואר ל-8 בפברואר 2014. למידע נוסף הקליקו כאן . 

הצצות נוספות לציפורים שחיות לידנו:

• בגידות ורציחות: דרמה בקן הצופית
• קולות בעליית הגג? זו כנראה הדוכיפת
• שומעים גיחוך מבעד לתריס? חפשו את הצוצלת