ויקיפדיה והעיתונאים: משתמשים ומתביישים

- "בן כמה ג'וליאן שגרן ? 60 או 70? צריך להעלות את הכתבה".

- "לא יודע, תריץ חיפוש בגוגל, ויקיפדיה משהו. בטח כתוב שם".

השיחה הזאת לא ממש מתקיימת במדורי התרבות של מערכות עיתונים, ולא בגלל שלא ממש כותבים על שגרן מאז "מסיבת גן", אלא בגלל שלא צריך לנהל את השיחה הזו. השלמת פרטים כמו גיל או צורת איות נכונה של שם ובדיקת עובדות באינטרנט, ובתוכה במיוחד באנצקלופדיה החופשית ויקיפדיה, הפכה לעניין שבשגרה, לפרקטיקה. במקרה הזה חרגנו, ולא הגענו למסקנה הזו מקריאה בערך "עיתונאות" בוויקיפדיה, אלא בדוקטורט שכותב ליאור גלרנטר (34) דוקטורנט לסוציולוגיה ואנתרופלוגיה בבר אילן שחוקר את ויקיפדיה. וברצינות - בדקנו קודם בוויקיפדיה ולא היה כתוב על זה כלום, אז התקשרנו לליאור.

הגיבו בעמוד הפייסבוק של ynet >> 

גלרנטר חוקר את אופן היצירה של סטנדרטים להערכה ושיפוט של ידע בוויקיפדיה, ובתוך כך חוקר גם את השימוש בוויקיפדיה בקרב עיתונאים. גלרנטר ראיין בשנה האחרונה עיתונאים מספר בתפקידים שונים - מגיהים, עורכים וכתבים, בתחום הכלכלה, החוץ, התרבות, הספורט ומוספים בעיתונות המודפסת ובאינטרנט. כולם מתחת לגיל 40, ונכנסו לתחום כשהאינטרנט כבר היה חי ובועט.

לכל הכתבות בסדרה: דובר ויקיפדיה ישראל על הערך הראשון שלו | ויקיפדיה מגדלת תלמידים עצלים? כן ולא | הערכים הכי טובים, הכי מביכים והכי חסרים | ההיסטוריה של ויקיפדיה

המסקנה העיקרית שאליה הגיע גלרנטר - כולם משתמשים בוויקיפדיה. גם אם האתר לא פתוח באופן ישיר, העיתונאים מחפשים בגוגל, ומגיעים לוויקיפדיה. מה יש לחפש שם? פרטים קטנים שצריך להשלים - כמו גיל של בן אדם, נקודות בהסטוריה של חברה מסויימת ועוד עובדות שוויקיפדיה מספקת. למה? מאותה סיבה שכל אחד אחר באקדמיה, בעבודה שלו או בכל מקום אחר משתמש בה. זה מהיר. מקור השם "ויקיפדיה", אגב, הוא במילה "ויקי" - שפירושה מהיר.

אצל העיתונאים מהירות היא קריטית משום שצריך לעבוד לפי סגירת גיליון בעיתונות המודפסת, ולהביס את המתחרים בעיתונות המקוונת. ויקיפדיה גם מספקת באופן מסודר ואחיד מידע שלעתים קשה למצוא במקורות רשמיים יותר. מה גם, שויקיפדיה עולה בתוצאות ראשונות בגוגל.

"אבל מה שכתוב בוויקיפדיה לא חייב להיות נכון", אתם בוודאי חושבים לעצמכם, "זה באינטרנט! זה חופשי! כל אחד יכול לשנות את זה!". לא רק שעשויה ליפול טעות בתאריך לידתו של כוכבני ילדים כמו ג'וליאן שגראן, שאף אחד לא ישים לב אליהן. חלקכם ודאי חושב "מה, ואם איזה מלחין ימות, ואני מהר אכנס לוויקיפדיה ואמציא שם ציטוט, עיתונאים לא יבדקו ויצטטו אותו".

גם זה יהיה נכון, לפחות פעם אחת - לפני שנתיים מת המלחין מוריס ז'אר, והוא צוטט כאומר "כל חיי הם פסקול" - ציטוט שהומצא על ידי סטודנט שפשוט שתל אותו בערך הוויקיפידה שלו. לפני ארבע שנים, הסאטריקן סטיבן קולבר קרא לצופי התוכנית שלו לערוך את הערך על "פילים" בוויקיפדיה, גרם לקצת בלאגן ואפילו זכה על זה בפרס."כל משתמש יכול לשנות כל ערך", הסביר קולבר, "ואם מספיק מתשמשים מסכימים איתו, מה שהוא כתב הופך להיות נכון".

השיטה דווקא עובדת

אז מה, עיתונאים נופלים על ימין ועל שמאל בטעויות? גלרנטר אומר שלא, ומדובר במקרים ספורים. דווקא תרגילים כאלה מביאים לתיקונים. מחקר שערך מגזין נייצ'ר ב-2005 השווה בין רמת הדיוק של ויקיפדיה (האנגלית) לבין אנציקלופדיה בריטניקה וגילה שהראשונה מדויקת כמעט באותה המידה. אנשי ויקיפדיה לקחו זאת לתשומת ליבם, ושיפרו את הערכים שנבדקו מדגמית במחקר של נייצ'ר.

אם עיתונאים היו מתפדחים וטועים, לדבריו, הם היו מפסיקים להשתמש בוויקיפדיה, אז כנראה שהשיטה עובדת. העיתונאים נזהרים מלסמוך על מה שכתוב בוויקיפדיה, על פי מה שעולה מהראיונות שהוא קיים. כמעט כל ערך בוויקיפדיה מגובה בקישורים למקורות חיצוניים, בין אם זה אתר רשמי של אותו אדם או חברה שעליה נכתב הערך, ובין אם זה לאתרים או כלי תקשורת אחרים. עיתונאים מעדיפים, לדברי גלרנטר, לחפש בוויקיפדיה האנגלית ויסמכו יותר על ערכים פופולריים יותר - פשוט כי שם יש סיכוי גבוה שיותר עיניים עוברות עליהן ומתקנות לפי הצורך, לדעתם.

לפי גלרנטר מדובר במעיין בדיקת עובדות מעגלית שעושים חלק מהעיתונאים בשימוש בוויקיפדיה. אם עיתונאי יפרסם משהו לא נכון, הגולשים יבדקו אותו בוויקיפדיה. אם זה המקור שעליו הסתמך לא תהיה סתירה. יתרה מכך - השימוש במקורות הנוספים גם יוצר מעגליות כלשהי. ברור שמה שכתוב בערך בוויקיפדיה, יהיה זהה למקור שהוא מצטט. אבל מה לגבי מקורות שהוא אינו מצטט, ושם מופיע מידע אחר? העיתונאים עושים הצלבת מידע, אבל היא לא ממש הצלבה.

ויקי מה?

"הטאבו הכי גדול שאני נתקלתי בו: אסור לצטט מוויקיפדיה", אומר גלרנטר, מצטטים רק מהמקור שוויקיפדיה ציטטה ממנו - גם אם כתוב אותו דבר, "ויקיפדיה היא טאבו", כאשר האנצקלופדיה החופשית היא לא מושא הסיקור. העיתונאים גם לא מדווחים בכתבות שהחומר בכתבה והפרטים שבה נאספו באמצעות ויקיפדיה.

למה? מבושה. זה נראה לעיתונאים ולעורכים שמעליהם לא מקצועי לצטט מאנציקלופדיה חופשית, מסביר גלרנטר. עיתונאים מתבקשים, במקרים כאלה, לשנות את הציטוט. הרי לחפש בוויקיפדיה גם הקוראים יודעים כבר, אז מבחינת העיתונאים, בשביל מה הקוראים שלהם צריכים לקרוא על זה בעיתון או באתר חדשות?

העיתונאים גם רואים בוויקיפדיה רק אגרטור של תוכן - תחנה אחת באינטרנט בדרך שאוספת ומרכזת מידע בדרך אל מקור מידע אחר - ככה עיתונאים מצדיקים את היעדר הקרדיט, שהרי המידע נלקח בסופו של דבר מאתר שוויקיפדיה הפנתה אליו. "יש בזה מהצביעות", מתלונן גלרנטר, "כי את המידע כן מצאתם בוויקיפדיה. זה לא גוגל מתוגבר".

ויקי - כרך א'-ד'

גלרנטר טוען שלמרות יתרונותיו של עידן המידע והנגישות הזו כמעט לכל פיסת מידע שרוצים לדעת במרחק של קליק, ויקיפדיה מאפשרת למוציאים לאור שמעסיקים עיתונאים להשתמש בכח אדם פחות מיומן ולהשיג תוצאות יותר טובות ממה שהם היו יכולים להשיג בלי ויקיפדיה. עם זאת, הוא אינו חושב שהעיתונות היתה נראית יותר טוב אם ויקיפדיה לא היתה קיימת. "בלי ויקיפדיה המצב היה הרבה יותר גרוע, כי אף אחד לא היה טורח או שהיה לו זמן לחפש לעומק", לדבריו.

"פעם עיתונאי היה צריך ידע כללי והכרות לעומק עם התחום שהוא מסקר", הוא אומר. "ברור שעיתונאי חייב לדעת דברים, אבל התחום צעיר הרבה יותר ובהרבה מאוד פעמים זו עבודה זמנית... היום צריך תחלופה של אנשים". העיתונאים מגיעים עם ידע בסיסי בלבד ומשלימים את השאר תוך כדי עבודה. ויקיפדיה, האינטרנט ועדין המידע לא אשמים בכך, אבל הם ממשיכים תהליך של הדרדרות שהחל בעיתונות בשנות השמונים, על פי גלרנטר.

איך העיתונאים הסתדרו אך לפני עשור? הדור הקודם של העיתונאים, אומר גלרנטר, השתמש במאגרי מידע בתשלום כמו לקסיס נקסיס, ארכיונים של עיתונים שהיוו כלי עיקרי, ספרי עיון, אנצקלופידיות ומילונים "דברים שישבו על מדף והיו עשויים מנייר".

האם לדעתכם ויקיפדיה היא מקור אמין? אתם משתמשים בה בעבודתכם? ספרו לנו בטוקבקים