עד סוף השנה - מיליון דו"חות תנועה אוטומטיים

מיליון דו"חות תנועה ב-2011 יכניסו למדינה חצי מיליארד שקל. תוכנית העבודה של המשרד לביטחון פנים לשנה הקרובה חושפת בשורה רעה לנהגים: במשרד מעריכים כי עד סוף השנה יירשמו כמיליון דו"חות תנועה, באמצעות מערך חדש של מצלמות מהירות ומצלמות רמזור. על-פי החישוב המקובל של המשרד, לפיו דו"ח מניב לקופת המדינה 500 שקל בממוצע, יגבו המצלמות החדשות מנהגים כחצי מיליארד שקל כבר בשנת הפעילות הראשונה. לשם השוואה, על-פי נתוני המשרד לביטחון פנים הופקו בשנה שעברה 65 אלף דו"חות באמצעות מכשירי אכיפה אוטומטיים. המשמעות: ב-2011 יצמח מספר הדו"חות האוטומטיים פי 15.

• האמנם? "אין מכסת דו"חות"
• אוקטובר 2010: 370 אלף דוחות
• מרץ 2009: 250 מיליון שקל
  

במשרד לביטחון פנים מתכננים להפעיל כבר בשבועות הקרובים כ-20 מצלמות מהירות ורמזור חדשות. עד אפריל צפויה הפעלת 40 מצלמות נוספות, ובשלב מאוחר יותר - שתאריך יישומו עדיין אינו ידוע - יותקנו עוד 240 מצלמות. בסך הכל מתוכננת הפעלת 200 מצלמות מהירות, ו-100 מצלמות רמזור.

יש לציין כי ההערכות שנכללות בתוכנית העבודה ל-2011 גבוהות משמעותית מתחזית שהעביר המשרד ל-ynet באוקטובר האחרון: על-פי תחזית זו, המצלמות החדשות אמורות היו להפיק כ-370 אלף דו"חות לנהגים בשנה הקרובה, וסך הקנסות נאמד ב-185 מיליון שקל "בלבד". למעשה, במשרד העריכו כי רק כשתושלם התקנת 300 המצלמות המתוכננות, יירשמו יותר ממיליון דו"חות בשנה.

9 מיליון דו"חות בשנה

על-פי נייר עמדה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מערך המצלמות החדש ייעל משמעותית את אכיפת עבירות המהירות בישראל: ברשות מעריכים כי מספר מדידות המהירות שיכולה לבצע כל מצלמת מהירות חדשה, גבוה עד פי 500 ממצלמת המהירות הקיימת ("מולטנובה"). על התפוקה הגבוהה של מצלמות אלקטרוניות אפשר ללמוד מצרפת, המשמשת לעתים קרובות כ"מודל לחיקוי" עבור אגף התנועה במשטרה: עד סוף 2007 הותקנו במדינה 2,000 מצלמות. לפי פרסומים רשמיים, ב-2008 נרשמו באמצעות מצלמות אלה מעט יותר מ-9 מיליון דו"חות מהירות. הפדיון השנתי מהמצלמות נאמד ב-375 מיליון יורו - או כ-1.7 מיליארד שקל.

עם זאת, ההערכות של המשרד לביטחון פנים עלולות להתברר כשאפתניות מדי: מיקום המצלמות יהיה ידוע - ולכן תתכן "התאקלמות" של הנהגים, שתפחית את תפוקת המצלמות ויעילותן. גם נתונים שפורסמו בעבר במדינות אחרות המפעילות מערכי אכיפה אלקטרוניים, עשויים להצביע על אופטימיות-יתרה: באנגליה, שבה מופעלות כ-2,500 מצלמות מהירות נייחות, נרשמו ב-2007 "רק" 1.5 מיליון דו"חות מהירות.

שני סוגים של מהירות מופרזת

במשרד לביטחון פנים נוהגים להסביר כי מטרת המצלמות החדשות היא לשפר את הבטיחות בכבישים, ולהפחית את מספר התאונות והנפגעים ב-20%, ואף יותר. אולם מומחי בטיחות רבים סבורים כי היעדים שמציב המשרד אינם ריאליים, ויעילות המצלמות - בכל הנוגע לשיפור הבטיחות - תתברר כנמוכה משמעותית. אחת הסיבות העיקריות להערכות אלה, היא חלקה הנמוך יחסית של עבירת המהירות כגורם-ישיר לתאונות.

על-פי נתוני הרשות לבטיחות, רק ל-1.4% מהנהגים שהיו מעורבים בתאונות קטלניות ב-2009 נרשמה עבירת "מהירות מופרזת ביחס לחוק". עבירת המהירות העיקרית בתאונות קטלניות היא "מהירות מופרזת בנסיבות המקרה". עבירה זו אינה ניתנת לאכיפה באמצעות מצלמות אוטומטיות, מאחר שהיא אינה חורגת מסף המהירות המותרת על-פי חוק.

גם ההשוואה שעורכים במשרד לביטחון פנים ובמשטרה למדינות אחרות, בעייתית ועלולה להטעות. כך למשל, במשרד ובמשטרה נוהגים להסביר כי פריסת מערך של 2,000 מצלמות מהירות בצרפת הובילה לירידה של כ-50% במספר ההרוגים בתאונות. אולם, מה שנשמט לרוב מהסברים אלה הוא שלל צעדים נוספים שנקטו הצרפתים: הכפלת תקציב אחזקת הכבישים פי 10, הגדלה משמעותית של מספר השוטרים, וגיוס של כל משרדי הממשלה לטובת המאבק בתאונות.  

מה לעשות ב-1.2 מיליארד שקל?

גם מומחי בטיחות שסבורים כי יעילות המצלמות תהיה נמוכה מהצפוי בכל הנוגע להפחתת מספר התאונות, אומרים כי יש לאכוף עבירות מהירות. אולם, השאלה העיקרית היא באשר לתקציב שראוי להשקיע באכיפה זו. על-פי נתוני הרשות לבטיחות, עלות מערך האכיפה האלקטרוני החדש נאמדת ב-1.2 מיליארד שקל - מהם כ-300 מיליון כבר בשלב הראשון, שבו יותקנו 60 מצלמות.

מומחי בטיחות טוענים כי שיפור תשתית הכבישים יכול להניב תוצאות טובות משמעותית מהצבת מצלמות אכיפה אלקטרוניות. כך למשל, על-פי דו"ח ועדת שיינין, השקעה של כ-1.8 מיליארד שקל ב-752 ק"מ של קטעי דרך "עתירי תאונות", יכולה להפחית את מספר ההרוגים השנתי בקרוב ל-25% - כ-110 בני-אדם. לנתונים אלה אפשר למצוא אישוש בנתוני מע"צ, לפיהם טיפול במוקדי סיכון בכבישים מפחית את מספר התאונות והנפגעים בעשרות אחוזים.