קדימה לשמאל
ברק לא הרוויח כבוד או הערכה ציבורית, אולי ג'וב טוב ייצא לו מהפרישה מהעבודה. אחרי הפרישה, על השמאל לסלק את השאריות מהדרך, להפנות לברק עורף ולצאת לדרך חדשה
איך אפשר לסכם יום שכזה ? המון מסיבות (עיתונאים), אין סוף פרשנים ופרשנויות הרבה מהומה ודי הרבה מאומה. את משמעותו של היום הזה נדע רק בעוד כמה חודשים. היום התרגיל אך יצא לאור, עולל רך. ההשלכות והתוצאות יובנו רק הרבה יותר מאוחר. בשלב הזה אנחנו יכולים רק לשרטט את הקווים הכלליים. למפות מי מרוויח ומי המפסידים ולחכות בסבלנות כמה חודשים כדי לראות כמה טעינו ובמה צדקנו.
נתחיל עם ברק. אם בעיסקה עם ביבי יש לו הבטחה להיות שר בטחון גם בממשלתו הבאה, אז אולי הוא הרוויח משהו. כבוד כבר לא יצא לו מזה, הערכה ציבורית גם כן לא, לפחות שיהיה ג'וב טוב. אותו הדבר לגבי מלוויו בדרכו הפוליטית האחרונה. כי ברק
וארבעת סריסיו מייצגים את אגודת ידידי חברא קדישא. הוא והם הרי היו מחוסלים ממילא, לכן במקרה הטוב הם קיבלו הארכה מלאכותית של חייהם הציבוריים, אבל לא הרבה יותר. לזה כבר ידאגו מרכז הליכוד או בוחרי ישראל.
נתניהו. כדרכו; נחשושי, תחמן, פחדן. בחדרי חדרים הוא מסוגל לכל מיני מהלכים. אבל כל כך הרבה אנרגיה בשביל כלום. את כל המהלך הזה בשביל ברוורמן? זאת האימה הגדולה? דני בן סימון הטיל חיתתו עליו? או שזה בוז'י. זהו, זה בטוח בוז'י. אחרת כל התרגיל לא ברור. "חיזקנו את הקואליציה" מדקלמים כולם את דף המסרים. שטויות! אף אחד מהם לא איים אפילו על הצל של נתניהו. והבעיות שאחרי התעלול יוותרו במקומן.
מוגותו של ראש הממשלה כל כך גדולה ותדמיתו החלשלושה רק התעצמה במוצאי היום. מפני שר החוץ שלו הוא נס באימה. ומיד מזדקף בגבריות חסונות מול גמדי העבודה ו...מוחץ אותם. אין ספק, כוח הרתעה של ממש. יציבותו הרי של נתניהו תלויה בליברמן, לא באף אחד אחר. ברצותו מפיל ברצותו מקיים. ירצה יתלהם, לא ירצה ירגיע. הוא המבוכה, הוא הבעיה, הוא האיום. ואיום הזה רק התעצם עם המהלך. עכשיו מקומותיו הרגישים של כבוד ראש הממשלה אחוזים הרבה יותר טוב באגרופו הקפוץ של מר ליברמן. ברצותו ילחץ וברצונו ישחרר. מעט.
והשמאל. חברים, עד שתתעוררו כבר יעבור רגע החסד הזה. זה הזמן לתת יד יחד, לסלק את השאריות מהדרך ולצאת לדרך חדשה. אבל
הנה הם כבר חוזרים למלים הישנות. לחברים הישנים. די כבר. הגיע הזמן להתעלות מעל לכל המבנים העבשים. להקים חלופה אמיתית של שמאל נוקב, מדויק, אמיץ.
להגיד להם בפנים: שותפות יהודית ערבית מלאה, בלי שום "אבל". דמוקרטיה ל"כל אזרחיה". סוף מוחלט לכיבוש בלי דילים ונוסחאות מפותלות, בלי גושים ובלי גרורות. וכלכלה חברתית של ממש. אל תנסו לתפוס את הרוח שברק השאיר אחריו, הפנו לו עורף והקימו את קואליציית העבודה, מרצ וחד"ש וצאו לדרך חדשה. גוש שמאל גדול מול כל השאר. ואז נראה אותם.
לפנייה לכתב/ת 
