ריקוד צמוד עם הלשון בחוץ

זאת היתה תחרות צמודה, ועד הרגע האחרון לא היה ברור מי ינצח, מי יקח את העונה הזאת, את מי יזכרו בסוף, מי יניף את הגביע - הריקודים או השערוריות. העונה השישית של "רוקדים עם כוכבים" הגיעה אתמול עם הלשון בחוץ אל סיומה, כשלריקודים הסלוניים, שהם הלחם והחמאה שלה, עמדה תחרות לא קלה מצד הגימיקים והסקנדלים. עד עכשיו עוד לא הוכרז מנצח, ממתינים לקולות הימאים.

פישר וקוריאט. מקום ראשון צפוי מראש (צילום: ערוץ 2)

מה לא היה לנו שם? מישהו בכלל זוכר שגילי שם טוב רקדה עם בחורה והביאה לנו גאווה ישראלית? זה נראה כל כך מזמן. כל כך הרבה מים זרמו מאז עד שמצאו את עצמם בבריכה עם רון שחר ואנה ארונוב. כאילו שנים עברו מאז שפמלה ביקרה פה, מאז שאמיליה התערטלה פה, מאז שטל ברקוביץ' נעלבה מחנה לסלאו שנעלבה מקובי פרץ שנעלב ממנה.

לסלאו. מי נעלב ממי בסוף?

קרב ברווזים

ים של דרמות ליווה את העונה הזאת, ואיים להציף את הסיבה שלשמה התכנסנו. אבל הנה, גם הגאות הזאת נסוגה, ויש לנו זוכה. האמת, הזכייה של אבי "הטחול" היתה ההפתעה הכי קטנה של העונה הזאת. שלומי קוריאט סומן די מהר

כפייבוריט. המתחרים האמיתיים שלו נשרו כמו ברווזים במטווח (ככה זה, אם אתה לא יכול לסבול את החום, צא מהמטווח), אקי אבני, מרחב מוהר, קובי פרץ, כולם פינו לו את הרחבה. רון שחר אמנם נתן פייט מדהים, דמע פה ושם ובאמת השתוקק לניצחון הזה, אבל קוריאט גם רקד ממש טוב, וגם לשחק בדרמה הכי פופולרית בארץ זה לא מזיק.

אם תשאלו אותי, שחר היה ראוי לא פחות, ואין ספק שמבין שלישיית הגמר הוא גם זה שזקוק לו יותר מבחינה תדמיתית. הריקוד האחרון שלו ושל אנה, הוא בלי חולצה והיא במחשוף, שאותו הם סיימו סמוקים ורטובים כאילו הרגע הם השתכשכו בהוט טאב, היה באמת כל מה שאפשר לבקש.

ארונוב ושחר בגמר, מזילים דמעה במקום השני

אבל ההפתעה הגדולה של העונה הזאת, אחרי כל הגילי שם - טוביות והחנה לסלואיות, היא בעיני דליה מזור, שהאהבה של הקהל אליה הביאה אותה רחוק, עד לצעד פסדובלה אחד לפני הגמר. מזור היתה המחשה מובהקת לדפוס ההצבעה של הקהל, שלפעמים הוא וליכולות הריקוד של המתמודד מתקיימים בשני יקומים מקבילים כמעט, שאין ביניהם שום קשר, לא פעם על חשבון מתחרים טובים ממנה, כמו אקי אבני או מרחב מוהר.

קושניר ומזור. היא כבר לא תחזור להיות אותה אשה

אלא שדווקא במקרה של מזור, כל המסע שלה התאפיין במין תחושה נעימה של צדק פואטי שנדף מכל תשומת הלב והאהבה שקיבלה האשה הזאת. איפה היית כל חיינו? תהו כולם. התשובה היא כמובן, בערוץ הראשון - הבור השחור של הטאלנטים, המקום שאליו יש להניח היא כבר לא תחזור אותה אשה.

גוב. לא תתפסו אותו רוקד

הגמר עצמו היה יחסית לז'אנר מהודק וזורם. החדר הירוק היה ועודנו, החדר הכי וורוד ודביק בשעשועוני הריאליטי

באשר הם, אבל ניכר הפעם ניסיון לזרז את ההליכים, והנוגעים בדבר לא קרסו אל תוך עצמם בניסיון נואש למרוח את הזמן בכלום משני צדדיו.

גידי גוב היה תוספת מרעננת, בעיקר הנאום הנחרץ שלו על למה לעולם לא תראו אותו רוקד. רגע הענקת הגביע היה שילוב בלתי אפשרי של מתח ואנטיקליימקס מתבקש, שכלל את הלהיטים "אני מודה לבורא עולם" ו"נתראה בעונה הבאה". הוא סגר שעתיים שיביאו ל"רשת" קצת נחת, לפחות עד ש"משפחה חורגת" תעלה.

בקטנה: להראות לנו את עדי הימלבלוי בתחפושת של וונדר וומן, ולא לתת לה לעשות את הנאמבר שלה, זאת אכזריות. ניפגש מעל דוכן השופטים.