לפני שהאלונקה נשמטת
המדיניות הנוכחית מענישה את הנושאים בעול, אלה המקיימים את חובת החוק, ומעדיפה את המשתמטים. יש לייצר זיקה ברורה בין הקבלה מהמדינה לבין הנתינה לה
באוצר המילים שלנו הולך ומתקבע המושג "נטל" בכול הנוגע לחובה לשרת את המדינה. ממתי עמידה בדרישות החוק היא נטל? זוהי חובה אזרחית, ערכית, שלא צריך להיות עליה עוררין. שירות המדינה הוא זכות גדולה. החובה הופכת ל"נטל" על שומרי החוק כאשר מספר המתחמקים והמשתמטים ממילויה הולך וגדל. המשקל על הכתפיים הנושאות את הממלכתיות הישראלית נעשה בלתי אנושי, בלתי מתחשב, בלתי סביר ובלתי מוסרי בעליל.
חובת השרות אינה נושא לפשרות פוליטיות, היא ערך חברתי עליון במעלה. חובת השרות אינה נושא לדילים פוליטיים של עסקנים.משחקי המילים והחקיקות התמוהות בנושא הפטורים משרות, מבטאים היעדר מנהיגות המוכנה לעצור את הסחף ההולך ומתעצם. אין מנהיגות המבינה שאת הפשרות שהיא עושה היום, על מנת לשרוד פוליטית, ישלמו מחר ממלאי החוק, ההולכים ומתמעטים.
ממלאי החוק, המגלים
אחריות לאומית גדולה משל מנהיגינו, המבינים שאין תקומה למדינה בה השתמטות הופכת לערך המגובה על ידי מחוקקיה. בעוד 12 שנים יתגייסו תלמידי מחזור כתה א' של היום, למעלה מ-50% מהם שייכים למגזרים שאינם מתגייסים.
עיוות האיזון בנשיאה בנטל הוא תופעה המהווה איום של ממש על איתנות יסודות החברה הישראלית. המשא שעל האלונקה הוא החברה הישראלית. את המשא הזה צריכים להרים כולם. נדמה שהמנהיגות שלנו סבורה שהאלונקה תשא את עצמה - זה לא יכול להימשך!
המדיניות הנוכחית מענישה את הנושאים בעול, אלה המקיימים את חובת החוק, ומעדיפה את המשתמטים. גם אם אין זו המדיניות המוצהרת הרי שזה ביטויה במציאות היום יומית.
דוגמה בולטת לכך ניתן לראות בבני העדה הדרוזית. שיעור המתגייסים בה לשירות צבאי הוא מן הגבוהים בחברה הישראלית, אם לא הגבוה ביותר, אך בסיימם את השרות הצבאי הם חוזרים אל מציאות מקפחת חברתית, תעסוקתית ותשתיתית.
עדיפות למשרתים
מדינת ישראל חייבת לדרוש מכל צעיר וצעירה, יהודים ושאינם יהודים כאחד, למלא את חובת השרות .חובה זו יכולה להתבצע במספר מסלולים, שרות צבאי, שירות ביטחוני אחר (משטרה, מערכות ביטחון אחרות), או שרות אזרחי במגוון רחב של אפשרויות (מערכות הצלה אזרחיות, מערכת הבריאות, עמותות המגזר השלישי ועוד). למהותו של השירות הצבאי חייבת להיות עדיפות מוחלטת.
אך לא רק חובת השרות (צבאי ואזרחי) צריכה לעמוד לנגד עינינו אלא גם, ובחשיבות גדולה לא פחות, חובת ההשתלבות במעגל העבודה היצרנית. כמו גם, חובת לימודי הליבה - לימודים המקנים את היסודות להשתלבות בחברה מודרנית ומפותחת.
עלינו לייצר זיקה ברורה בין הקבלה מן המדינה לבין הנתינה לה. הצעירים המשרתים שרות לאומי, ביטחוני או אזרחי, אלה העובדים לפרנסתם, צריכים לקבל עדיפות ברורה על פני אלה שאינם משרתים.
חובת הנתינה חלה על כולם. ניתן להחריגה רק מאלה שאינם מסוגלים, אובייקטיבית, לעמוד בה. עלינו לייצר נוסחה פרוגרסיבית שתיקח מכול אחד על פי יכולותיו ותתן לכול אחד על פי צרכיו. את היכולות והצרכים צריכה המדינה להגדיר באופן ברור ומראש, ללא כול אפליה בין דת, גזע ומין.
את המדינה צריכים לשאת כולם על כתפיהם. ככל שיתמעטו הנושאים במשא, יגדל המשקל על הכתפיים הנושאות, עד שהאלונקה תישמט מידיהם - מידנו.
דני חלוץ, רמטכ"ל לשעבר
לפנייה לכתב/ת 
