עד 2016: הרבה כבישים, מעט נתיבי אוטובוסים

משרד התחבורה ומע"צ הציגו היום (ד') תוכנית רב-שנתית להקמת עשרות פרויקטי תשתית, בהיקף של כ-27 מיליארד שקל. הבשורות הטובות: יורחבו כבישים ומחלפים, יוקמו מסילות רכבת חדשות, וייסללו כבישים חדשים להקלת עומסי התנועה. הבשורות הרעות: לא מתוכנן אפילו נתיב בינעירוני אחד לתחבורה ציבורית בשש השנים הקרובות, ותקציב אחזקת הכבישים נמוך משמעותית מהנדרש. יש לציין כי תקציב התוכנית הוא חלק מהשקעה כוללת של כ-107 מיליארד שקל בתשתיות תחבורה, המתוכננת לשנים הקרובות.

"אחרי ההחלטה בממשלה והקצאת התקציב, האתגר העיקרי שלנו כעת הוא לוודא שהדברים יתבצעו", אמר שר התחבורה, ישראל כץ, במסיבת עיתונאים שנערכה בתל-אביב. לדבריו, הפרויקטים המתוכננים במסגרת התוכנית הרב-שנתית הם חלק נחוץ אך לא מספק בפיתוח תשתיות התחבורה. "ישראל עדיין נמצאת בפיגור עצום. אם אנחנו רוצים להיות מדינה שאפשר לנוע בה בצורה סבירה - התוכנית הזו היא רק חלק ממה שצריך".

מע"צ: 22 פרויקטים חדשים, ב-14 מיליארד שקל (צילום: רותם פלדנר)

גם כבישים, גם רכבות

לדברי שי ברס, מנכ"ל מע"צ, תוכנית החברה לשנים 2011 עד 2016 כוללת 22 פרויקטים חדשים בעלות של כ-14 מיליארד שקל, וכן את השלמתם של 35 פרויקטים הנמצאים בביצוע, בעלות של כ-9.7 מיליארד שקל. בנוסף, סכום של קרוב ל-11 מיליארד שקל יוקצה לביצוע פרויקטים במסגרת "נתיבי ישראל" - תוכנית תשתיות תחבורה שאושרה בממשלה בפברואר 2010. יש לציין כי על מע"צ הוטל פיתוחן של מסילות רכבת חדשות - קו בין עכו וכרמיאל, ו"מסילת העמק" בין חיפה ובית-שאן.

ברשימת הפרויקטים החדשים שהציגה החברה, אפשר למצוא שורה ארוכה של פרויקטים שתכנונם נמשך כבר שנים ארוכות - כמו למשל כביש 531 באזור השרון, שלמעשה כבר אמור היה להיסלל, אך לאחרונה בוטל ההסכם להקמתו באמצעות זכיינית פרטית. הפרויקטים העיקריים הם:

• כביש 1: שדרוג הקטע בין שער הגיא ומוצא.
  

• כביש 4: הרחבת הקטע בין מחלפי בר-אילן וגהה לשלושה נתיבים בכל כיוון.
• כביש 7: הרחבת הכביש בין אשדוד וכנות, כולל מחלף בצומת גדרה.
• כביש 531: כביש רוחב חדש באזור השרון.
• כביש 541: כביש חדש שיחבר את כביש החוף ("כביש 2") עם נתיבי איילון.
• כביש 9: כביש רוחב חדש, בין כביש 6 ("חוצה ישראל") וכביש 4.
• כביש 38: הרחבת הכביש בין מחלף שער הגיא ובית-שמש.
• כביש 31: הרחבת הכביש בין צומת שוקת וערד. 
  

יו"ר מע"צ, מיכה גולדמן, אומר כי "הפרויקטים שתקים החברה בשנים הקרובות הם בשורה לאזרחי ישראל בכלל, ולתושבי הפריפריה בפרט". לדבריו, פרויקט כמו הרחבת הכביש בין צומת שוקת וערד יכול לתרום רבות לרווחה הכלכלית של העיר הדרומית, הסובלת מבעיות תעסוקה חמורות. עם זאת, יש לציין כי עיקר הבעיה בערד היא היעדר אפשרויות תעסוקה בעיר עצמה ובסביבתה, ולא ברור עד כמה תועיל הרחבת הכביש המוביל לצומת שוקת - ומשם לבאר-שבע - שאינו סובל מעומסי תנועה חריגים כיום.

לא צריכים נת"צים?

במפתיע, ובניגוד להצהרות על הצורך בהפיכת התחבורה הציבורית לנגישה ואטרקטיבית יותר עבור הציבור, בין כל הפרויקטים שהציגו היום משרד התחבורה ומע"צ, לא נכללה כל התייחסות לנתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים) ברשת הכבישים הבינעירונית. השר כץ הסביר כי החברה בוחנת דרכים להעדפת תחבורה ציבורית בכבישים הנכנסים לגוש-דן, אך בשלב זה עדיין לא הוחלט דבר. לדברי סמנכ"ל תשתיות במשרד התחבורה, יצחק זוכמן, עיקר הבעיה היא בתוך הערים עצמן, ולא בכבישים בינעירוניים.

עם זאת, יש לציין כי מומחי תחבורה סבורים כי גם ברשת הכבישים הבינעירונית יש ליצור העדפה לתחבורה ציבורית, ובעיקר בכבישים המובילים למטרופולינים הגדולים - תל-אביב, ירושלים וחיפה. הרחבת השימוש בנת"צים אלה לכלי רכב המסיעים שלושה או ארבעה נוסעים, יכולה גם לשמש תמריץ ל"נסיעה משותפת" (קאר-פול). במדינות שונות, למשל בקליפורניה, קיימים נתיבים המיועדים לשימוש בלעדי של תחבורה ציבורית וכלי רכב "בעלי תפוסה גבוהה". למעשה, בחלק מהנתיבים מותר כיום השימוש גם למכוניות היברידיות, וזאת במטרה לעודד את השימוש בכלי רכב "ירוקים".

ישראל היא לא הולנד

תקציב האחזקה המתוכנן של החברה, כמיליארד שקל בשנה, גבוה במעט מהשנים האחרונות, אך עדיין נמוך משמעותית מהתקציב הנדרש: על-פי נתוני מע"צ, לאחזקת הכבישים בישראל נדרש תקציב שנתי של כ-1.5 מיליארד שקל בשנה - או כ-2% מהשווי המוערך של התשתית הנמצאת באחריות החברה.

יש לציין כי מזה שנים טוענים מומחי בטיחות - ובכלל זאת בכירים במע"צ - כי תקציב האחזקה של החברה אינו מאפשר מתן מענה הולם לאחזקת הכבישים בישראל. כך למעשה נוצרת פגיעה כפולה: מחד, ליקויים קיימים אינם מתוקנים בזמן, ומאידך - לא מבוצעת אחזקה מונעת בהיקף מספק, ולכן נוצרים ליקויים חדשים.

על-פי נתוני מע"צ, כ-18% מתקציבה יופנו במסגרת התוכנית הרב-שנתית לפרויקטי אחזקה שונים, לעומת כ-75% המיועדים לפיתוח פרויקטים חדשים. במדינות רבות בעולם המפותח, חלוקת התקציב שונה משמעותית: כך למשל, בשבדיה, נורבגיה והולנד, יותר מ-50% מתקציב הכבישים מיועד לאחזקה.

יש כבישים בלי אבא

בשנה הקרובה מתכננת מע"צ לטפל ב-59 "מוקדי סיכון" - קטעי כבישים שנמצאה בהם בעיית תשתית, שגורמת סכנה למשתמשי הדרך. השר כץ אומר כי כ-250 מיליון שקל יושקעו בטיפול במוקדי הסיכון, אך הוא מודה כי "ההשקעה עדיין לא מספיקה". לדבריו, משרד התחבורה מנסה להגדיל את התקציב המיועד לנושא זה, ולצורך כך מנהל מגעים עם משרד האוצר.

בהתייחסו לרשימה של 174 מוקדי סיכון אותה פרסמה לאחרונה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אומר כץ כי צוות שמינה לאחר פרסום הרשימה, שילב חלק מהמוקדים בתוכנית העבודה של מע"צ. מנכ"ל החברה ברס, אומר בין 59 מוקדי הסיכון שיטופלו בשנה הקרובה כבר נכללים קטעי כביש מסוכנים עליהם דיווחה הרשות. לדברי ברס, מע"צ תשקיע עד 2016 כ-1.7 מיליארד שקל טיפול במוקדי סיכון ובפרויקטי בטיחות נקודתיים.

נושא נוסף אליו התייחס השר כץ הוא "כבישים ללא אבא" - כ-1,100 ק"מ של כבישים ודרכי גישה ברחבי הארץ, הנמצאים בתחומי אחריותן של מועצות אזוריות, וסובלים לרוב מרמת אחזקה נמוכה. לדברי השר, הטיפול בכבישים אלה החל, והוא מתבצע בשיתוף פעולה עם המועצות האזוריות הרלוונטיות, אם כי במימון של משרד התחבורה. יש לציין כי בחודשים האחרונים התריעו בכירים בתחום הבטיחות כי הטיפול בכבישים הבעייתיים מעוכב, ולכן עלולה להיווצר סכנה בטיחותית בחלק מהם. עם זאת, במע"צ אומרים היום כי כ-100 מיליון שקל כבר הועברו לטיפול בכבישים, וזאת מתוך כ-500 מיליון שהוקצו לטיפול בנושא.