רוצה לנצח את שוק ההון? אל תבנה על תחזיות

זה ש"מומחים" מעריכים שמשהו יקרה - זה לא אומר שאתם יכולים לסמוך על זה. בחברה שלי, חיסונים פיננסים, ביצענו מחקרים אמפיריים על תחזיות מ-5 השנים האחרונות לגבי מדדים כלכליים מסוגים שונים. התמקדנו בתחומי המט"ח, ואז עברנו גם לנפט, זהב ומניות. עשינו שימוש במאגרי מידע רבים מבלומברג ועד בנק ישראל. הגענו למסקנות - שיכולות החיזוי העתידי בתחומים כלכליים רבים - הן אפסיות.

• הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet 
  

לא הכל כל כך אי-ודאי, למשל את הריבית ניתן לחזות בדיוק רב יחסית כיוון שהיא נקבעת על ידי אדם בודד או צוות מאד מצומצם בבנקים המרכזיים - ולא על ידי השווקים. גם תוצר וגורמים מקרו כלכליים נוספים פחות קשה לחזות. למה? כיוון שהם בעלי תנודתיות נמוכה מאד יחסית. אבל מה לגבי הדברים המעניינים באמת כמו שוקי המניות, מחירי הנפט, שער הדולר ומחיר הזהב? שם אנחנו מגלים שהחזאים כל הזמן מפספסים.

יותר מכך, יכולת ההסתמכות על תחזיות קטנה והולכת. כיוון שמאז משבר הסאב-פריים והשלכותיו, התנודתיות בשווקים כל הזמן מתגברת. רוצים דוגמאות לפספוסים משמעותיים? בבקשה:

תחזיות שהתבדו

בסוף שנת 2007 ממוצע החיזוי של 10 בתי ההשקעות הגדולים לגבי ביצועי מדד ת"א 25 בשנת 2008 היו: עליה של 5%. ובכן, בפועל מדד ת"א 25 ירד באותה שנה ב- 46%. הודות ל"דיוק הרב" בסוף 2008 אף בית השקעות לא העיז להוציא תחזית. 

• כשמדד ת"א 25 תיקן חדות בתחילת שנת 2009 ועלה מהתחתית של 600 נקודות ל-800 נקודות (עלייה של 33%), הבנקים הגדולים בישראל חזו שכנראה זה רק תיקון, שהשוק עדיין מסוכן ואין להשקיע בשלב זה במניות. כשמדד ת"א 25 חצה את ה- 900 נקודות, אחרי עליה של 50% מהתחתית, אלה עדיין נותרו המלצות הבנקים. רק לאחר שהמדד חצה את 1,000 הנקודות ועלה ביותר מ- 65% מהתחתית, רק אז הבנקים בישראל התחילו להמליץ לחזור לקנות מניות.
  

• שקל-דולר: בתחום המט"ח מצאנו שתחזיות בתחום השקל דולר לא שוות פרוטה. בדקנו את סקר המנהלים של בנק ישראל, בו הבנק המרכזי שואל 700 מבכירי המשק הישראלי איפה לדעתם יהיה הדולר בעוד 12 חודשים. מצאנו שהמנהלים בישראל כל הזמן מפספסים בשיעורים שנעים בין 5% ועד 20%. מצאנו גם שבכמעט 90% מהמקרים, המנהלים חושבים שהדולר יהיה גבוה יותר מכפי שהוא בסופו של דבר. זאת, אגב, כבר בעיה פסיכולוגית. אין דרך אחרת להסביר שרוב המנהלים בישראל כל הזמן חושבים שהולך להיות פיחות של השקל.
  

• מטבע חוץ: חזאי המט"ח הזרים לא יותר טובים. בדקנו את תחזיות השקל דולר של גולדמן זקס, מריל לינץ', דויטשה בנק, יו.ב.יאס., סיטי בנק, בנק אוף אמריקה ובנקים רבים נוספים וגילינו שגם תחזיות המט"ח שלהם לא שוות, הם לא מצליחים לקלוע. וזה לא רק בשקל דולר אלא גם באירו דולר ובכל המטבעות הגדולים.
  

• נפט: את התחזיות עם הפספוסים הכי גדולים רואים במחירי הנפט. זה לא צריך להפתיע לאור העובדה שזהו המדד עם התנודתיות הכי גבוהה כמעט. הפספוס הכי גדול שייך לגולדמן זקס. כשמחירי הנפט הגיעו ל-140 דולר לחבית מומחי גודלמן זקס העריכו שמחיר חבית יגיע ל-200 דולר. אחרי שמחירי הנפט החליטו שלא לשמוע לתחזית שלהם אלא דווקא להתמוטט ולהגיע לפחות מ-40 דולר לחבית, אותם חזאים, בכלל בלי למצמץ העריכו שהמחיר ירד ל- 20 דולר לחבית.
  

אז נכון, אחרי שאתם קוראים את זה אפשר לקחת את כל התחזיות ולזרוק לפח. אבל זו לא המסקנה האמיתית. המסקנה האמיתית היא שכדאי לגדר את פעילותך. למשל, לחברה יצואנית שפועלת בשוקי המט"ח לא כדאי להמר על רווחיה על ידי שימוש בתחזיות מט"ח - אלא לגדר את השער. מה הכוונה? הגידור הינו למעשה ביטוח שער, שניתן לרכוש אותו בכל בנק בישראל. הגידור מבטיח ליצואנים את שער הדולר של היום, גם אם עסקת ההמרה המטבעית תתרחש במועד כלשהו בעתיד.

מה זה עושה? נפילה עתידית של הדולר לא תשפיע על מבצע הגידור כי הוא יהיה מבוטח. הבעיה היחידה הינה שהגידור, הינו ביטוח בעל טווח זמן מוגבל וכאשר הביטוח פוקע, היצואן נעשה חשוף שוב לדולר יורד. ואז הוא צריך לגדר שוב. לגבי התחזיות בתחומי מניות, מט"ח ונפט, מן הסתם כבר הבנתם, הנבואה ניתנה לשוטים בלבד.

ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר רויטר מידן בית השקעות ומנכ"ל חברת הייעוץ חיסונים פיננסים.