חוק האריזות אושר: לאן נזרוק את גביע היוגורט?
הכנסת אישרה את החוק שמחייב את היצרנים לאסוף ולמחזר כ-60% מכלל האריזות במשק. איזה אריזות ימוחזרו, כמה פחים יהיו לנו בבית והאם זה יעלה לנו כסף - שאלות ותשובות
מהפיכת מיחזור האריזות יוצאת לדרך: החוק שיחייב את היצרנים לאסוף ולמחזר כ-60% מכלל האריזות במשק,
, אושר היום (ד') בכנסת בקריאה שניה ושלישית. המשמעות: מעתה יופנו מרבית האריזות שלנו למיחזור, נפח הפסולת הלאומי יקטן והנזק לסביבה יצטמצם באופן דרמטי.
החוק, שאושר על פי הדירקטיבה האירופית, הובל על ידי השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן ובשיתוף אנשי עמותת אדם טבע ודין. המשמעות היא שישראל תעמוד בשורה אחת עם מדינות אירופיות דוגמת אירלנד או איטליה, שממחזרות 60% אריזות שלהן כבר שנים ארוכות. עם זאת, יש מדינות באירופה שמחמירות וממחזרות אף יותר - כמו למשל בלגיה, גרמניה והולנד – שם עומד שיעור מיחזור האריזות סביב 90%.
מבחינה סביבתית, מדובר בחוק שלא רק יוביל מהפיכה בפסולת הביתית, אלא גם ישפר משמעותית את פליטת גזי החממה, ואת זיהום הקרקע.
במשרד להגנת הסביבה מזכירים כי האריזות מהוות כיום כ-20% ממשקל הפסולת בישראל ונחשבות לבעיה קשה. מלבד הבקבוקים הפחיות ופסולת הנייר, את האריזות השונות אנו נוהגים להשליך יחד עם זרם האשפה הביתי או התעשייתי, שעובר כיום להטמנה בקרקע.
"מהפכת המיחזור יצאה היום לדרך", מסר השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, "ישראל מצטרפת היום למדינות המתקדמות בעולם. במקום לקבור באדמה בכל שנה חומרי גלם בשווי מילארד שקלים, האריזות ייאספו מבתי האזרחים וימוחזרו. יישום החוק יוסיף אלפי מקומות עבודה חדשים למשק וימנע את הפגיעה בסביבה כתוצאה מהטמנת הפסולת".
מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה, מסר כי "זהו יום חג וראשיתו של עידן המיחזור בישראל. רק נחישותו של השר ארדן לקידום החוק, אפשרה למדינת ישראל להצטרף לרשימת המדינות המערביות שמבינות את חשיבות הטיפול בפסולת ורואות בה משאב".
מי אחראי למחזר את האריזות?
החוק מטיל את האחריות על היצרנים והיבואנים וקובע כי עליהם לאסוף ולמחזר 60% מכלל האריזות ששווקו באותה שנה. איך זה יעבוד? היצרנים יקימו תאגיד שיאסוף את האריזות מהרשויות המקומיות. הרשויות הן אלו שאחראיות על הטיפול בפסולת העירונית ולכן הן יאספו את האריזות מבתי התושבים והן אלו שינחו אותנו כיצד להפריד את האשפה.
זה יעלה לנו כסף?
באופן עקרוני התשובה היא לא. עם זאת, תאגיד האיסוף והמיחזור שיוקם על ידי היצרנים וכל המערך שיוקם לצורך מימוש החוק - יעלה לחברות כסף רב ולכן ההערכות הן כי זה יגולגל בסופו של דבר גם במחיר המוצרים. מתחשיבים שבוצעו בעמותת אדם טבע ודין עולה כי העלות הממוצעת לאיסוף ומיחזור אריזה תעמוד על סכום של שתי אגורות, אך בעמותה מעריכים כי בשלב הראשון זה לא בהכרח יוביל לייקור המוצרים.
איזה אריזות ימוחזרו?
החוק מדבר על ארבעה סוגי חומרים: פלסטיק, נייר, זכוכית ומתכת, כך שבאופן עקרוני, כל סוגי האריזות שיש לנו בבית יכולות להישלח למיחזור: גביעים של גבינות, אריזות של חטיפים, קופסאות קפה וקופסאות שימורים.
אז כמה פחים יהיו לנו בבית?
החוק לא קובע את זה מפורשות ומשאיר את ההחלטה בידי הרשות המקומית, אבל במשרד להגנת הסביבה מעריכים שיהיו שני פחים: אחד לפסולת "רטובה" (חומר אורגני, שאריות מזון) ואחד לפסולת יבשה (לשם יושלכו האריזות מכל הסוגים). שני פחים יוצבו גם בחדר האשפה של הבניין המשותף, ומשם הם יאספו ויישלחו למתקני מיון ומיחזור.
מה עם החומרים שאנחנו כבר ממחזרים היום?
החוק החדש לא מחליף את מה שכבר עובד. מי שזורק עיתונים לפחי מיחזור הנייר יוכל להמשיך לעשות זאת ואת בקבוקי המשקה הקטנים - שממוחזרים מתוקף חוק הפיקדון - נוכל להמשיך למחזר בכלובי המיחזור המוכרים. הם לא צפויים להיעלם מהנוף.
מי יאכוף את החוק, בפועל?
תשתית ההפרדה של הפסולת הביתית תעוגן בחקיקה עירונית. כלומר, כל עירייה תחוקק לעצמה את חוק העזר העירוני שלה, ותהיה אחראית גם לאכוף אותו. לצד זה, יוקם מערך נרחב של הסברה והדרכה לתושבים, יהיו קמפיינים ולכל בית יגיע המידע המדויק בנוגע לאופן פעולת החוק במקום מגוריו.
האם נתחיל לראות פחות אריזות בסופרמרקט?
היצרנים והיבואנים יממנו את מערך האיסוף והמיחזור ולכן יהיה עליהם לשלם עבור כל אריזה שהם מוכרים. המשמעות: יהיה להם תמריץ להפחית את כמות האריזות. בנוסף, החוק מתמרץ אותם לייצר אריזות נוחות יותר למיחזור ולהעדיף חומרים שקל למחזר - אז התשובה היא כן. אנו צפויים לראות פחות אריזות, חלקן יהיו קטנות יותר, ומחומרים ידידותיים יותר לסביבה.
יש אריזות שלא נמחזר?
כ- מיליון טון אריזות (בשנה) נכללות בחוק האריזות, אולם רק 60% מהן ימוחזרו. מה שנשאר בחוץ הן שקיות הניילון החד פעמיות, שנותרו גם הן בחוץ משיקולים כלכליים שונים. מיכלי המשקה הקטנים אינם נכללים גם הם בחוק האריזות, והם ימשיכו להיאסף במסגרת חוק הפיקדון - בכלובי המיחזור המוכרים לנו.
השיבו והסבירו: אלעד עמיחי, מהמשרד להגנת הסביבה ומנכ"ל עמותת "אדם טבע ודין", עמית ברכה
