פותחים תיבה ומדברים עם הילדים על השכול
אחרי שלקחה חלק בהקמת מערכת חינוך בהאיטי והשתתפה בפרוייקט במחנות הפליטים בצ'אד, החליטה שרון רמון, מפתחת הדרכה במקצועה, לסגור מעגל אישי, ולהתמודד באופן שונה מהרגיל עם השכול הפרטי שלה
אלו שאינם משפחה או חברים קרובים של שרון רמון, אינם יודעים כלל על האובדן הפרטי שלה. לפני שמונה שנים איבדה שרון את בעלה וחברה הטוב ביותר, אייל, בתאונת דרכים.
אחרי שהקיפה חצי עולם כדי לסייע באיזורי אסון, לקחה חלק בהקמת מערכת חינוך בהאיטי, והשתתפה בפרוייקט סיוע פסיכו-סוציאלי במחנות הפליטים בצ'אד, החליטה רמון, מפתחת הדרכה במקצועה, לסגור מעגל אישי ולהתמודד באופן מעט שונה מהרגיל עם השכול הפרטי שלה.
שנים ארוכות של התמודדות מורכבת עם השכול והזכרון, הביאו אותה להכיר בצורך ל'דבר על זה'. מנסיונה האישי הבינה שרון כי דווקא הילדים במשפחות ששכלו אדם קרוב, הם אלו הזקוקים להסבר אחר, לצורה שונה של התמודדות שלרוב נדחקת לצד, כיוון שלבוגרים האבלים אין כלים או יכולת להתמודד עם השאלות והרגשות הצפים.
דווקא בעת שהיא בתוך זוגיות חדשה ומחבקת, הוציאה שרון ספר ילדים ייחודי בנושא. את הספר היפהפה אייר לא אחר מבן זוגה הנוכחי, המאייר דן מיכאלי, שהצליח להתמודד עם הנושא הטעון ולהוציא תחת ידיו ספר מאוייר 'שמח', כמעט כמו סרטון מצוייר.
זרם הכרה מכל הכיוונים
'ללי וסבא פותחים תיבה', פונה למכנה המשותף להרבה מאד משפחות בישראל ובעולם - אובדן ואבל- ומנסה לסייע בעזרת סיפור פשוט בהתמודדות הקשה כל כך לילדים צעירים. ללי המאויירת, מגלה יום אחד תיבה בבית ובה זכרונות מדוד שלא הכירה. היא יוצאת למסע חקירות, ובסיוע סבא שלה זוכה להכיר את אייל, דודה המנוח, ולהבין שגם למבוגרים קשה לפעמים לדבר על רגשות.
"הבנתי שהספר ממלא צורך וחלל פעור במדף ספרי הילדים". צילום: תמר דרסלר
הספר מבוסס על סיפורה האישי של שרון ובני משפחתה, ובעיקר אחייניתו הקטנה של אייל. למרות היותו היחיד מסוגו, לא זכתה שרון לתמיכה מאף אחת מהוצאות הספרים הממוסדות, אבל החליטה לא לוותר ובחרה להוציא את הספר בהוצאה עצמית, כאלפיים עותקים נמכרו בחנויות ספרים עצמאיות ובאמצעות אתר האינטרנט שהקימה.
ואז הגיע זרם הכרה מכל הכיוונים, ''קיבלתי תגובות מאנשי מקצוע, ממשפחות שכולות, מהילדים עצמם. הבנתי שהספר אכן ממלא צורך וחלל פעור במדף ספרי הילדים, ומסייע גם למבוגרים להתמודד עם האובדן''. היא מוסיפה, ''קיבלתי תגובות ממשפחות שמעולם לא העזו לדבר על השכול, שלא ידעו איך לגעת בו, ושגילו בעקבות הספר שאפשר וצריך לסייע לילדים לשאול שאלות''.
הספר זכה בשבועות האחרונים גם להכרה בינלאומית, כשתורגם לערבית במסגרת הפרוייקט ההומניטארי של מד"א ישראל והצלב האדום, במטרה להפיצו לילדים דוברי ערבית שחוו שכול ואובדן בישראל, ובמדינות דוברות ערבית בעולם. ''מבחינתי זה הישג גדול", היא נרגשת. "אני מאמינה בבניית גשר לשלום, בהידברות ולכן חשוב לי מאד התרגום דווקא לערבית. עבדנו הרבה מאד על התרגום כדי להתאים אותו לקהל דובר ערבית, שינינו את שמי של הילדה ללילו אבל את שמו של אייל השארנו, אחרי שבדקנו ומצאנו שאכן קיים שם כזה בערבית. עבדנו עם מומחים כדי להבטיח שהספר קרוב בגישה שלו ליחס לנושא השכול והאבל במדינות להן הוא מיועד''.
הפרוייקט הבא - ספר ילדים שיעסוק בהגירה
הספר המתורגם בערבית, נושא על גבו את סמל היהלום האדום של מד"א ובכך הופך לחלק ממערך הסיוע הבינלאומי שמושיטים במד"א למדינות רבות ברחבי העולם בזמן אסון, אך גם בימי שיגרה. את הבחירה בספר של שרון עשו במד"א ''אחרי ההכרה בצורך בספר כזה עבור ילדים שחוו טראומה ואובדן ברחבי העולם". בשלב הראשון מיועד הספר להפצה בירדן השכנה.ושרון? החשיפה של הסיפור האישי בספר היוותה גם עבורה עוד שלב בהתמודדות, ''גם מבחינתי מדובר בסוג של סגירת מעגל. אייל לא עוזב אותי, אבל היום אני מרגישה שאני יכולה סוף סוף לתת לאבל לנוח. אנחנו מציינים בקרוב שמונה שנים למותו של אייל, והיו הרבה הצעות להנצחת שמו. אני מרגישה שהספר הזה, יותר מכל דבר אחר ובגלל שהוא מסייע לאחרים, דווקא הוא ההנצחה הטובה ביותר''.
עכשיו כש'ללי וסבא' יוצאים לעזור גם בערבית, מתפנה שרון לפרוייקט הבא שלה, ספר ילדים שיעסוק בהגירה ועזיבה אותו היא מייעדת "לילדי עובדים זרים, מהגרים, פליטים, אך לא רק. הוא מיועד לילדים בעולם כולו, שנאלצו לחוות פרידה ממקום מוכר ומעבר לארץ אחרת''.
- לאתר הספר לחצו כאן
לפנייה לכתב/ת 
