צלילים קלאסיים להצלת חיי ילדים

לאריאל בתי הקטנה, מלאו 6. משך שש השנים האחרונות, למדתי - כי אין אתגר גדול יותר מכל הדברים הקטנים, אוסף יומיומי כל כך - שעבור רבים הוא המובן מאליו. ב-26 לחודש פברואר האחרון, אריאל עברה את ניתוח המוח המורכב בו נכרת חצי ממוחה, הניתוח הציל את חייה.

משך כל 6 השנים האחרונות בהן שהינו תקופות ארוכות בבית החולים, פגשנו ילדים והורים

הקורסים תחת הנטל, המתח, החרדה, החשש האדיר לחיי ילדך, זה שגורם לך להרגיש את הזיעה הקרה בלילות, את הכוחות אוזלים, את היאוש והרצון לצעוק.

אז, לעיתים, הם מגלים כי הסיכוי היחיד של ילדם נמצא מעבר לים, ולכל הקשיים הבלתי נתפסים בללו נכנס גם מרוץ גיוס הכספים. באותה העת, הבטחתי לעצמי, לעשות ככל יכולתי עבור ילדים ומשפחות אחרות הנקלעים למצב הקשה אליו הגענו אנחנו.

בכתיבת המוסיקה, בכתיבת תיבה ועוד תיבה מצאתי נחמה ואופטימיות, שאבתי כוח להמשיך...לחייך לאריאל, לחבקה, להעביר את התחושה שהכל יהיה בסדר. כך משך כל הימים הארוכים במסדרונות בית החולים לילדים בטורונטו – כתבתי את הקונצ'רטו לצ'לו ותזמורת. אספתי צליל ועוד צליל מתוך תחושותיי, אשר הפכו למשפטים המהוים ראי לרגשותיי, אט אט רוקמים פרק.

חזרנו לארץ בתחילת חודש אפריל לשגרת שיקום אינטנסיבית, השלמתי את סימני ההטעמה ביצירה ופניתי לידידיי המוסיקאים – שנרתמו מידית להקלטות. אני מבקש להודות לנגני התזמורת הפילהרמונית הישראלית אשר נרתמו ל"קונצרט לחיים" אשר השלים את מסע גיוס הכספים להצלת אריאל.

אני רואה בהקלטות מתוך הקונצרט המיוחד הזה, הקלטות להם כל העת האזנתי בטורונטו, יחד עם התיעוד המוסיקלי בדמות הקונצ'רטו לצ'לו – סגירת מעגל. מעגל אשר הציל את אריאל, מעגל מלא עוצמה שאני מקווה שיציל ילדים נוספים.

"גאה בעוז רוחה ובנחישותה". אריאל אטקע ואבא תמיר. צילום אירית אקטע

כך למדה אריאל בחודשים האחרונים שוב ללכת - זו הפעם השלישית בחייה. אני בוחן את המאמץ שהיא מקדישה לכל צעד, גאה בעוז רוחה ובנחישותה המעניקים לרגליה את הכוח ללכת קדימה...לעתיד....בנחישות.

כשאני מתבונן באריאל לבי מתמלא גאווה, גאה בנחישותה, בשמחת חייה, כך היא אריאל היום.  תודה לכל אלו אשר תמכו ועזרו בימים הקשים שנרתמו עבור המוסיקה, שנרתמו והעניקו לאריאל חיים.

קטע מהדיסק שיצר אקטע עבור עבור ילדים הזקוקים לטיפול בחו"ל

אבקש להקדיש את הקונצ'רטו לצ'לו שבתקליטור זה, לד"ר ג'יימס רוטקה, נוירוכירורג מבית החולים לילדים בטורונטו, המלאך של אריאל, מעטים הימים שאינני נזכר בך לפחות פעם אחת, אישיותך יוצאת הדופן הותירה בי תחושת הוקרה  שכעוצמתה לא חוויתי מעולם. את כתיבת הקונצ'רטו השלמתי עת שהייתנו בטורונטו לניתוח של אריאל. כך מתוך הצלילים – נשקפת אלי דמותך – זו שהעניקה חיים לבתי הקטנה.