פורנו רך, זן נשכח
בעידן שבו פורנו קשה נמצא במרחק הקלקה ו"קליפורניקיישן" נחשבת למיינסטרים, מי בכלל זוכר שלפני פחות מ-20 שנה "יומן הנעל האדומה" התמימה היתה מנת הציצים השבועית של מתבגרים חרמנים. אור ברנע מתגעגע לדוכובני של שנות ה-90
נוסטלגיה: הפתיח של "יומן הנעל האדומה"
הסיפור מתחיל אי אז בתחילת שנות התשעים, כשבישראל קנו לשידור את הסדרה האירוטית של רשת "Showtime" האמריקנית. כמיטב מסורת הפורנו, רך או כבד, הסדרה הציגה את השחקנים הגרועים והמביכים ביותר שידע המסך הקטן.
כך היתה גם העלילה שאותה הוביל, תאמינו או לא, דיוויד דוכבני. רגע לפני שהוא כבש את העולם בתור אייג'נט מאלדר ב"תיקים באפלה", דוכבני היה הגיבור הראשי ב"יומן הנעל האדומה". עם זאת, הוא כמעט ולא חשף את ישבנו ונכנס למיטה, אלא הסתפק בצפייה באחרים שעושים זאת.
דוכובני גילם את ג'ק ווינטרס, אדם תמהוני שמסתובב ברחובות עם הכלבה שלו, סטלה. בפתיחת הפרקים, דוכובוני היה מקריא מכתבים שנשלחו אליו מנשים שונות תחת הכותרת "נעל אדומה יקרה". אחרי קריאה של כמה משפטים, המצלמה עברה לסיפור עצמו, כשהיא מציגה בפנינו את המקרים הסקסיים של מחברות המכתבים.
יש סיפור. אז מה?
במקור, העלילה היתה מורכבת קצת יותר וגם היתה סיבה לכך שדוכובני קיבל את המכתבים נוטפי הבושם הנשי (הסיבה הזו אף נידונה בהרחבה בסרט טלוויזיה שיצא ב-1992 ובו כיכב דוכובני). אבל האמת היא שלאף אחד לא היה אכפת אז, ולאף אחד לא ממש אכפת עכשיו.
השחקנים הגרועים ביותר בתבל. צפו באחד מפרקי הסדרה
"יומן הנעל האדומה" שרדה לא פחות משמונה עונות ו-66 פרקים. היא ייצגה בצורה הטובה ביותר את הארוטיקה הבלתי מזיקה ששולבה בסרטים ובסדרות מסוג ב' בשנות התשעים. מובן שעירום לא היה חסר בסדרה, אך בכל זאת נכחה בה תמימות. קשה מאוד יהיה היום למצוא בערוצים הפופולריים את מה שנקרא בז'רגון המקצועי "פורנו רך", ובז'רגון הסחבקי - "סתם קצת ציצים".
מצד אחד סדרות הדרמה המובילות בעולם לא חוסכות בסצנות מיניות. קלות, כבדות ובכל הצורות והתנועות, מצד שני יש לנו ערוצים המוקדשים כולם לפורנו במלוא מובן המילה. בנוסף, יש לנו גם את האינטרנט. לצערנו, אותה הרכות של "יומן הנעל האדומה" כבר משעממת את צרכני הארוטיקה או את הנוער הצעיר שלפעמים רוצה רק להציץ. היום קל ופשוט מדי להשיג במהרה את הפורנו הכי קשה שניתן לתאר. אותו פורנו שאולי עדיף שבני 13 לא ייחשפו אליו.
גם לדיוויד דוכובני כבר אבדה התמימות. כנראה כבר ב"יומן הנעל האדומה" הוא רצה קצת אקשן ומתפקיד מספר הסיפורים המיושב, הוא הפך לחרמן אלכוהוליסט חסר מעצורים. הרבה דברים תוכלו לראות ב"קליפורנקיישן" שלו, הרבה יותר מסתם ציצים.
