סוף לשאלות המכשילות? "כל התשובות נכונות"
מסמך שחובר במרכז הארצי לבחינות והערכה ממליץ להימנע ככל הניתן משימוש בשאלות מכשילות במבחנים בעלי שאלות סגורות. "הסטודנט מבזבז זמן יקר על הבנת השאלה, במקום להשקיע מאמצים בפתרונה"
שאלה: האם לא הגיע הזמן לחדול משאלות מכשילות ומבלבלות במבחנים בעלי שאלות סגורות?
א. כך ממליץ מסמך עקרונות חדש של המרכז הארצי לבחינות והערכה.
ב. המרצים אינם מיומנים בכתיבת מבחנים.
ג. תשובות א ו-ב נכונות.
ד. כל התשובות נכונות, אבל מספיק להשתמש בשיטות הללו, שרק מכשילות סטודנטים.
מסמך עקרונות חדש, שחובר במרכז הארצי לבחינות והערכה ובשיתוף עם האגודה הישראלית לפסיכומטריקה, קורא למרצים באקדמיה להימנע מניסוח שאלות "מתוחכמות" שעלולות להכשיל את התלמידים או לרמוז על תשובה אפשרית נכונה. לטענת מחברי המסמך, לעתים רמת הציונים באקדמיה היא נמוכה, משום שהמרצים אינם בקיאים במיומנות חיבור מבחנים, ולניסוח השאלות ומתן הציונים יש השפעה אדירה על הצלחתם של הסטודנטים.
ד"ר אבי אללוף, ראש מדור ציונים במרכז הארצי לבחינות והערכה, הסביר כי כדי שהמבחן יהיה מהימן ובעל תוקף, עליו להכיל כ-25 שאלות פתוחות וסגורות, על מנת שיוכל להבטיח רמת ידיעה כללית ולמנוע מצב שבו לשאלה בודדת יש השפעה גדולה על הציון הסופי. הסטודנטים ודאי גם ישמחו לשמוע כי על-פי ההמלצות החדשות, השאלות צריכות לעסוק בסוגיות מרכזיות מחומר הלימוד ולהימנע משינון עובדות יבשות כמו שמות של מקומות, מונחים, מומחים ותיאורטיקנים.
בנוגע למבחנים אמריקניים, למרות שהם מבטיחים הערכה אובייקטיבית של התשובה ונחשבים לקלים לבדיקה, מחברי המסמך קובעים כי שימוש לא נבון בשאלות סגורות, עלול לפגוע באיכות המבחנים. "אין מדובר במבחני הגיון ולוגיקה, ולכן ניסוח מתוחכם של שאלה גורם לסטודנט לבזבז זמן יקר על הבנת השאלה, במקום להשקיע מאמצים בפתרונה", אמר ד"ר אללוף. הוא הוסיף כי יש לחדול משימוש בתשובות מהסוג של "כל האפשרויות נכונות", "אף אחד מהנ"ל", "אי אפשר לדעת", או "תשובות א+ב נכונות". לטענתו, הן יוצרות בלבול לא מוצדק אצל הנבחן.
בנוסף, מחברי המסמך ממליצים להימנע משימוש בתשובות מטעות, קלות לפסילה או מגוחכות, כדי לשמור על רמת אמינות גבוהה של המבחן. עוד הם ממליצים להימנע משימוש בביטויים מחייבים וקיצוניים ובתשובות המנוגדות זו לזו, שיכולות לרמוז שאחת מהן היא הנכונה, באופן שמסיח את דעת הסטודנט.
"כתיבת בחינות זו אמנות"
לגבי שאלות פתוחות, ד"ר אללוף טען כי הן בעלות תוקף גבוה יותר מאחר שהן מעידות על האופן שבו הסטודנט ישתמש בעתיד בידע שרכש ומאלצות אותו להפגין מיומנות של הבנה וניתוח חומר. עם זאת, הוא ציין כי גם כאן - מחברי השאלות נדרשים להימנע מניסוח מסורבל של שאלות. לדבריו, כדי גם לחבר שאלות קצרות וממוקדות על פני שאלות ארוכות.
פרופ' יצחק נבו מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון אומר ש"כתיבת בחינות זו אמנות לא פשוטה ויש בה ודאי הרבה מכשולים. במיוחד לאור זה שאין דרך אחת נכונה לכתוב מבחן ולכל מבחן יש מטרה שונה". על מסקנות המסמך, אמר פרופ' נבו: "מדובר בבעיה שרבים התחבטו בה בעבר במחקרים שונים. לטעמי לא נכון לצאת בהצהרות שמרצים לא יודעים לנסח מבחן אלא הם רוכשים את מיומנות יחד עם הניסיון. עם זאת, בהחלט יש מקום שמרצים שאינם מיומנים ילמדו את הנושא ויעמיקו את הכישורים שלהם בכתיבת מבחנים".
פרופ' נמרוד אלוני מהחוג לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים בירך על "הליכה לקראת התלמידים ופישוט של המבחנים". הוא הוסיף: "מנקודת המבט שלי יש להפחית ככל הניתן את השימוש בשאלות סגורות, שהערך החינוכי שלהן נמוך ולהגביר את השימוש בשאלות פתוחות המאפשרות לסטודנט להפגין מיומנויות חשיבה וביקורתיות".
גם בקרב הסטודנטים כבר מברכים על רוחות השינוי. עדי, סטודנטית מאוניברסיטת בר-אילן: "ברוב המקרים אנו מעדיפים שאלות פתוחות שבהן גם אם לא יודעים את כל התשובה אז לפחות אפשר לקבל ציון חלקי. עם זאת בשאלות הסגורות המרצים הרבה פעמים מתחכמים ושואלים שאלות מבלבלות, כך שגם אם אנו יודעים את התשובה אנו עלולים להתבלבל בגלל הניסוח המפולפל או שהתשובות דומות מדי וזה גורם להטעיה לא הוגנת".
לפנייה לכתב/ת 
