רוב הדתיים: הכנסת לא מספיק יהודית
מסקר ynet-"יסודות" שנערך במלאת 62 לכנסת עולה כי בניגוד לדתיים, בציבור החילוני סבורים שהכנסת דווקא יהודית מדי. ועל רקע המחלוקת: כולם רוצים שהכנסת תאמץ את ערך האחדות
ט"ו בשבט הגיע – חג לכנסת? במלאת 62 שנים לייסודה של כנסת ישראל, סבורים הדתיים והחרדים כי הרשות המחוקקת פחות מדי יהודית ויותר מדי דמוקרטית – כך עולה מסקר ynet ועמותת "יסודות". לעומת זאת, בציבור החילוני "מאשימים" את הכנסת כי היא יהודית מדי, ורואים בכך דבר שלילי.
סקר ynet-"יסודות" נערך על ידי מכון המחקר "פאנלס" בקרב 501 מרואיינים - מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. טעות הדגימה המרבית עומד על כ-4.4%. בסך הכל, היו המשתתפים חצויים בשאלה האם הכנסת יהודית או דמוקרטית: 39% מהנשאלים אמרו כי הכנסת יהודית יותר מדמוקרטית (בהם 23% שדנים זאת לחובתה ו-16% לזכותה), ו-38% נוספים סבורים כי היא דמוקרטית יותר (21% מתייחסים לכך בחיוב ו-17% בשלילה). 23% הנותרים טענו כי היא "לא יהודית ולא דמוקרטית".
החרדים: הכנסת לא יהודית ולא דמוקרטית
אלא שמפילוח להגדרות דתיות עולה כי 59% - רוב מוחלט בקרב הציבור הדתי - מזהים את בית הנבחרים בישראל כדמוקרטי יותר מיהודי, והרוב הגדול (52%) אף מתנגדים למצב זה. גם החרדים סבורים כי הפרלמנט הישראלי דמוקרטי יותר מיהודי (44%, וכולם מתנגדים לכך). אחוז זהה במגזר החרדי סבור כי הכנסת אינה יהודית ואף איננה דמוקרטית. התשובה הנפוצה אצל 45% מקרב הנשאלים החילונים היא שהכנסת יהודית יותר, ו-32% מהם רואים זאת לשלילה.
ואילו ערכים יכולה הכנסת לאמץ מעולם היהדות? במקום הראשון: ערך האחדות – "ואהבת לרעך כמוך", עם 55%. אחריו: "הקם להורגך השכם להרגו" (10%), "ואהבת את הגר" (8%), הגברת מורשת היהדות בחינוך לצד שלמות ארץ ישראל (7% לכל אחד מהם), והנהגת יום מנוחה כללי בשבת (5%). בכל המגזרים התשובה הנפוצה ביותר היתה "ואהבת לרעך כמוך".
על רקע הדרישה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית למקורות המימון של ארגוני שמאל, נשאלו משתתפי הסקר באיזו מידה נתפסת בעיניהם הדאגה לזכויות אדם - כערך יהודי.
76% מזהים אותה כערך יהודי במידה רבה או רבה מאוד, 13% במידה בינונית ו-9% במידה מועטה או כלל לא. בכל אחד מהגזרים נמצא רוב מובהק הסבורים שנושא זכויות האדם הוא יהודי.
בהתייחס לממצאים, אומרת המנהלת החינוכית של "יסודות", שושי בקר: "השאלה האם הכנסת יותר יהודית או יותר דמוקרטית, מציפה שוב את חילוקי הדעות בין דתיים לחילונים. דווקא מחלוקת זו מחזקת את הצורך בהפיכת היהדות לדמוקרטית יותר, ואת הדמוקרטיה - ליהודית יותר".
בקר אומרת כי רוב הציבור הישראלי - ללא הבדלים משמעותיים בין דתיים לחילוניים - רואה בזכויות האדם חלק מן המסורת היהודית."זו הזדמנות טובה לכל הגורמים לחבר בין דמוקרטיה ליהדות בתחום הזה, ולחזק את מצב זכויות האדם בישראל", היא מוסיפה. "אם נצליח בזה, נוכל להגיע באמת לאחדות בעם, שזהו המסר היהודי המרכזי שאזרחי ישראל היו רוצים כי הכנסת תאמץ מן היהדות".
לפנייה לכתב/ת 
מי בעד אחדות?
צילום: נועם מושקוביץ
שושי בקר
באדיבות "יסודות"
מומלצים
