נטיקה: כללי התנהגות לגולש ולגולשת

<< ניצן מעוצבן: עלוקות הרשת, צאו לי מהווריד

באינטרנט אין דבר כזה "נורמטיבי", אבל יש לא מעט דברים שלא מקובל לעשות. וגם אם לא ידעתם שאסור לעשות אותם - הי, אי ידיעה אינה פוטרת מעונש. ובכן, עכשיו תדעו איך מותר להתנהג ואיך אסור: מישהו עשה לכם אטנדינג והבריז - מי אשם? מה חובותיה של חברה שפרצו לה לאתר, כלפי הלקוחות? מה עדיף, "LOL" או "חחחחחח"? כל התשובות בהמשך. ולהפך: החברים שלכם מתנהגים ככה? הפנו אותם לכאן.

ומה החוקים שלכם? בואו להגיב בפייסבוק של ynet

רשתות חברתיות: גור עזוב מחפש מישהו שאיכפת לו

1. נקמת המתויגים. תיוג המוני (כמו בתמונות-ברכה סטייל "חג שמח", שנה טובה" וכ"ו) אסור, למעט תמונות שהן א': מצחיקות באמת, ב': פרי מצלמתכם או פוטושופכם, ג': נקמה במתייג סדרתי. "שנה טובה" אפשר לכתוב בסטטוס שלכם.

2. ספאמבוק. הרשת החברתית היא כלי נהדר למציאת תורמים ותומכים, לאימוץ בעלי חיים ולשאר מטרות ראויות. מצד שני, גם לכם מתחשק לפעמים למחוק ולחנוק מישהו ששולח פעם אחר פעם את סיפורו של גור מיקרו-פקינז עם שלוש רגליים שמחפש תיק של גוצ'י?

הרבה אנשים שולחים הודעות דביקות ישירות לחבריהם. כדי להמנע ממחיקות וחניקות, הפיצו תוכן רגשי על הקיר שלכם בפייסבוק בלבד. אם ידוע לכם על מישהו שהנושא קרוב לליבו (מחפש פקינז לאימוץ, למשל), שילחו לו הודעה. שלחתם? בלי התנצלויות כמו "אני בדרך כלל לא שולח כאלה דברים, אבל הפעם זה חשוב". למה? כי זה תמיד חשוב. אם שלחתם, שלחתם. בלי שמאלץ מיותר.

3. זכות החסימה. לאנשים יש זכות להפסיק לעקוב אחריכם, לחסום אתכם, לעשות איגנור או למחוק אתכם. זה אולי מזעזע, אבל באינטרנט אתם תוכן - שאפשר להפסיק לצרוך ברגע שרוצים. אף אחד לא מתנצל בפני הטלוויזיה שלו אחרי שהוא מעביר ערוץ.

אתם לא חייבים דין וחשבון לאף אחד, ויכולים לעשות עם הפרופיל שלכם מה שאתם רוצים. לאף אחד אין זכות לבוא אליכם בטענות כי לא הגבתם להם, רטווטתם אותם ועוד.

4. לייק? תחרויות הלייקים הן מכת פייסבוק - ובגללן כל מיני חברים ששכחנו שקיימים לנו ברשימה פתאום מתחנפים ושולחים אתכם לעשות לייק לילד, לנכד או לכלב שלהם. תרגישו חופשי לסרב, בטח כאשר מדובר במישהו שהוא חבר-פייסבוק שלכם ולא קיים בחייכם בשום צורה אחרת. אפילו אם התינוק שלהם נורא חמוד, זכותכם לא לרצות לעשות לייק לתמונה שלו בתחרות של איזו חברת חיתולים.

5. קביעות ואירועים. קיבלתם הזמנה לאירוע דרך פייסבוק, ולא הגעתם? לא נורא. היום יש הרבה אנשים שמזמינים חברים לאירועים חשובים רק דרך פייסבוק. מי שחשוב להם שיגיע ספציפית - יזכה גם למייל אישי או לשיחת טלפון. כל השאר יכולים בשקט, לא להגיב להזמנה ולשלוף את קלף ה"לא ראיתי". עקרונית, זה לא יפה. אבל לפעמים יש עומס בפיד ופשוט לא שמים לב.

אגב, האחריות היא ברוב המקרים - על המזמין ולא על המבריז: מישהו הזמין אתכם לאירוע חשוב רק דרך פייסבוק ולא וידא שתגיעו? עקרונית מותר לכם לשלוח לו "ניסים, השכנה הג'ינג'ית קפצה אלי עם דלי גלידה ואזיקים, אני לא אגיע" - בפייסבוק.

6. כלוב הציפורים. לא כל מה שקורה לכם צריך לקבל עדכון בטוויטר. אתה מתכונן לחידון התנ"ך? מעולה. חבר שלך הכין לך ארוחת ערב מאה-ממת? סחתיין. ממש מגרדת לך העין מאז הבוקר? הללויה, לא מעניין אותנו. נסו לחשוב על מי שצריך לקרוא אתכם ולא רק על מה שבא לכם להגיד.

צ'טיקה: נימוסי צ'ט

בזכות כלים כמו גוגל טוק, פייסבוק צ'ט ואפילו המסנג'ר הוותיק, אתם יכולים להתכתב עם מי שתרצו בזמן אמת. אבל גם כאן יש לא מעט סוגיות ששווה לדון בהן, כדי שאף אחד לא ירגיש שמסננים אותו, שלא עונים לו או שמדיחים אותו לווידאו צ'אט.

1. מה אומרים? מה שבא לכם. אבל קחו בחשבון שיש שיחות שלא מומלץ לקיים בצ'ט. לדוגמה: שיחות "יחסינו לאן" בין בני זוג, התנצלויות אחרי פאשלה רצינית, ברכות חשובות ועוד. יש גם דברים שפשוט מטומטם לכתוב בצ'ט: רוצים לאיים על מישהו? ללכלך על חבר לעבודה? לגלות סוד? קחו בחשבון שאפשר לחשוף אתכם בקלות, או להסגיר אתכם באמצעות קופי ופייסט.

2. איך אומרים? אי אפשר לנחש את הטון בו נכתבים הדברים. לכן, משתמשים בסימני פיסוק, רגשונים וכולי. שימו לב שכמו בעולם האמיתי, גם ברשת יאבד המסר שלכם מערכו אם תשתמשו יותר מדי בבולד, בסימני קריאה או בסמיילים למיניהם. דרך אגב, תרשו לעצמכם לכתוב LOL במקום למלא לנו את חלון הצ'ט ב"חחחחחחחחח".

3. ומה עם וידאו? תתחילו בטקסט, ותשאלו את הצד השני אם הוא בעניין של וידאו צ'ט. חשוב והוגן לברר כי לא תמיד נוח לקיים אותן. חוץ מאשר בסלולרי - בו אף פעם לא נוח לקיים אותן.

4. בלדה לעוזב הצ'ט. אם עוזבים צ'ט באמצע, בגלל אילוץ זה או אחר, שולחים אחר כך "סליחה, היתה לי הפסקת חשמל". רובכם בוודאי מתכתבים עם מספר אנשים בו זמנית, ולפעמים מעדיפים להתרכז בשיחה אחת. היו הוגנים, ואמרו לאנשים אם אתם נוטשים את השיחה איתם. בנוסף, שילוב של בולד וסימני קריאה שקול בצ'ט לצעקה. אל תצעקו בלי סיבה.

מצד שני, אל תהיו טרחנים ומעצבנים. אם מישהו כותב "עסוק" בסטטוס של הג'ימייל, יהיה מטומטם לשלוח לו "אחי, אתה עסוק?", או "אני מקווה שאני לא מפריע, אבל". ברור שהוא עסוק, וברור שאתם מפריעים. צ'ט הוא לא שיחת טלפון, ויש זכות מולדת לסנן סדרתית אנשים שכותבים "אני יודע שאתה שם". 

פרטיות ואבטחה: רגע, דודלי וג'ימייל

1. המפתח של חביתוש. מייל הוא שווה ערך למספר טלפון - לא מעבירים מייל של חבר למישהו שמבקש אותו. נפלתם והעברתם מייל של מישהו לצד שלישי? ספרו לו.

2. משבר זהות. לא הוגן ולא מוצדק לחשוף ברשת את זהותו של בלוגר שכותב תחת כינוי. גם אם הוא ממש עצבן אתכם, או פגע בכבודכם - יתכן שחשיפה שלו תגרום לו לנזקים שאתם לא מודעים אליהם. אם החלטתם בכל זאת שמגיע לו, אמרו לו שבכוונתכם לעשות זאת, ותנו לו יום-יומיים להתארגן: אולי יש לו פוסטים שיוכלו לסבך אותו משפטית, והוא ירצה להוריד מאתרו.

עכשיו תורכם. יש לכם עוד הצעות לחוקי אתיקת רשת? ספרו לנו בטוקבקים, ובפייסבוק

סנאף ושנאה בפייסבוק: ברוכים הבאים לאינטרנט >>