הילד קיבל תעודה גרועה? 9 דרכים לתגובה

בסוף השבוע האחרון החלו תלמידי בתי הספר בארץ לקבל את תעודות המחצית שלהם. עבור ילדים והורים רבים ימי חלוקת התעודות טומנים בחובם הרבה מאוד לחץ, שלעתים מגיע גם מכיוון בית הספר. נראה כי באותם ימים הציונים אותם השיג הילד בבית הספר הופכים לדבר החשוב ביותר, והשאלה "כמה הילד קיבל" הופכת להיות מרכזית מאוד עבור כולם.

אך דווקא בימים הללו חשוב לשמור על פרופורציות ולהבין שהמטרה של הציונים זו לא התעודה. הם נועדו לשקף את מה שקרה לילד במשך חמישה-שישה החודשים האחרונים. ובגלל שאנחנו, כהורים, יודעים פחות או יותר מה מתרחש עם הילד בבית הספר, הציונים בתעודה לא צריכים להפתיע אותנו, ולכן גם לא צריכים להביא למצבים של לחץ.

כדי שהרגע בו מביא הילד את התעודה הביתה יהיה נעים יותר, וכדי שניתן יהיה להשתמש בתעודה כמנוף לשיפור, מומלץ לפעול בדרכים הבאות:

1. הורידו את הלחץ לקראת התעודה

ילדים מאוד מתוחים לקראת קבלת התעודות. הסיבה לכך היא שבגילאים הצעירים הציונים הם בין הדברים שהכי מגדירים אותם מבחינת החברים לכיתה, המורים והמשפחה. הם חוששים לאכזב את ההורים שלהם, חוששים לקבל עונש אם יקבלו ציונים לא טובים, וחוששים מכך שיישארו כיתה או לא יתקבלו לבית הספר בו הם חפצים. ישנם ילדים שחשים חוסר אונים גדול כל כך עד שהם מוצאים דרכים מקוריות להעלים את התעודה או מפתחים בעיה כלשהי, במטרה להסיט את כולם ממנה.

לרוב מי שמובילים את הילדים ללחץ הזה הם אנחנו, המבוגרים. אנחנו עושים זאת בכך שאנו "מעוררים" את המוטיבציה שלהם ללימודים, נותנים חיזוקים שמובילים לצפייה לציונים בהתאם או על ידי עונשים, איומים והפחדות לגבי מה שיקרה אם הציונים לא יהיו כפי שאנו מצפים.

גם בבתי הספר לא בוחלים במשפטים שיוצרים אצל הילדים לחץ לגבי הציונים. משפטים כמו "איך תעלה כיתה עם ציונים כאלה" או "באף בית ספר לא יקבלו אותך" עדיין נשמעים, לצערי, בכיתות מסויימות. אך גם משפטים פחות קשים עלולים ליצור אצל הילד לחץ וחרדה מקבלת התעודות.

לכן זכרו שאנו, ההורים, יכולים להוסיף לחץ או למתן אותו. בחירה באופציה השניה תאפשר לנו לכוון את הילדים למקום חיובי.

העריכו את ההשתדלות ולא רק את הציון הסופי (צילום: ויז'ואל/פוטוס) 

2. תנו להם להציג את התעודה בזמן שלהם

ילדים רבים נרתעים מלהראות את התעודה. הרתיעה יכולה להיות מלהראות את התעודה לשני ההורים, לאחד מהם או לשאר ילדי הבית ולרוב היא נובעת בשל חשש מביקורת. לכן השתדלו לתת לילדכם את הזמן ואל תמהרו לחפש את התעודה בתיק. נסו לאפשר לו לבחור מתי ולמי יראה את התעודה קודם. בחירה בדרך זו לרוב מאפשרת לילד להסיר את המגננות ולשתף ביתר קלות. 

3. הימנעו מהשוואות

רצוי לא להשוות בין התעודות של ילדי הבית. הרי זה ברור שציון 100 בחשבון בכיתה א' לא שווה ערך ל-100 בחשבון בכיתה ז'. משפט כמו "אחיך הוציא 100 בחשבון. למה אתה לא?" יכול "לרסק" ילדים מבחינת מוטיבציה. 

התייחסו לציונים באופן יחסי לילד שקיבל אותם. עבור ילד אחד ציון של 70 הוא 100% ממה שהוא יכול לתת ולכן מגיעים לו אותם השבחים כמו לילד אחר, שמוציא ציונים גבוהים יותר בקלות.

4. הוקירו את ההשתדלות

הוקירו את ההשדלות של הילדים וחזקו אותם במשפטים כמו: "אנחנו רואים שניסית, למדת והתאמצת". חיזוקים אלו לא פחות חשובים מהסתכלות או פרגון על הציון הסופי ואף אפקטיביים יותר, מאחר והם מחזקים את המוטיבציה שלהם להמשך.

רוב הילדים רוצים לרצות את הוריהם ולקבל פרגון ותמיכה. זיכרו כי הצלחה היא עניין יחסי וייתכן שילדכם עשה מאמצים וחשוב לחזק אותו על כך. חשוב שהילד ירגיש ש"מישהו רואה שהתאמצתי".

5. הציבו מטרות ראליות

אם ילדכם קיבל ציון נמוך במקצוע מסויים ואתם רוצים לגרום לכך שהוא יקבל ציון גבוה יותר במחצית הבאה הימנעו מלהציב מטרות בהן הוא לא יוכל לעמוד. בדרך זו תמנעו מצב של לחץ וציפייה מוגזמת ותציבו יעדים שייתנו לילד את התחושה שהוא מסוגל לעמוד בהם. מצוינות היא לא רק השגת ציון גבוה, אלא עלייה במדרג הציונים ביחס ליכולות האישיות ולנקודת הפתיחה.

6. זכרו שציונים זה לא הכל

אל תסתכלו רק על הציונים של ילדיכם. חשוב שתראו האם ישנו שיפור והתקדמות, גם אם מדובר רק ב"חצי ציון". העריכו גם פרמטרים כמו התנהגות, יחס לחברים, סדר וארגון והכנת שיעורי בית כחלק מתפקודו של הילד.

7. עודדו גם את הילדים המצטיינים

גם ילדים מצטיינים רוצים הערכה והתעניינות בתעודה. למעשה ישנן פעמים רבות בהן אותם ילדים מקנאים באחיהם שקיבלו תעודה פחות טובה או בעייתית, כיוון שתשומת הלב שמופנית

אליהם מההורים גבוהה יותר. לכן חשוב לתת גם לילדים המצטיינים את מנת תשומת הלב שמגיעה להם ובכך להבטיח את המוטיבציה שלהם להמשיך להשקיע ולהצליח.

8. התמקדו בדברים הטובים

כאשר אתם רואים לראשונה את התעודה התמקדו תחילה בדברים הטובים. על הדברים הפחות טובים דברו עם הילדים יום או יומיים לאחר מכן ואז השתדלו להקשיב להם ולברר כיצד ניתן לעזור. סביר להניח שבדרך זו תקבלו שיתוף פעולה רב יותר.

9. לא הכול אבוד

קבלת תעודות המחצית היא זמן טוב לצאת להתחלה חדשה בכל התחומים. לכן השתדלו לתת לילד תחושה כי הוא יכול עדיין לשפר ולהתחזק ושלא הכול אבוד, כפי שהם נוטים לחשוב לפעמים.

הכותבת היא מנהלת מרכז "עיגולים של שמחה"  לטיפול בקשיי תפקוד ולמידה בקרב ילדים ומבוגרים