ממשה רבנו עד ברק
כמה "להבדיל" צריך להגיד כשמשווים בין מנהיגותם של ברק, שרון, בגין ושאר הפוליטיקאים שעשו 180 מעלות, לבין זו של משה, הנאמן לעמו ולשליחותו באופן טוטאלי
המציאות המוסרית, הערכית והדמוקרטית, שבה אין שום קשר בין מה שהבטחת לפני הבחירות, לבין מה שתעשה לאחריהן - היא המסוכנת. הסכנה לדמוקרטיה איננה מקומץ מפגינים שחוסם איזה כביש, כי אם מפני אלה שגורמים לכך שהציבור לא מאמין לאף מילה היוצאת מפיהם. הסכנה לדמוקרטיה טמונה במי שיודע לנצל סיטואציות פוליטיות שונות למניפולציות אישיות, שבינן לבין ההבטחות לציבור אין קשר.
זה התחיל בבן גוריון
הסכנה לדמוקרטיה טמונה במי שכבר מזמן שכחו שהם חייבים משהו לשולחיהם. אלה שאפילו לא חשים צורך לתת דין וחשבון. שמזמן שכחו מהי שליחות אן עבודה ציבורית. מי שמתייחסים לציבור כאל עדר מטומטם, ואל עצמם כחכמים גדולים – הם הסכנה האמיתית לדמוקרטיה.
זה התחיל עם מנחם בגין - איש ארץ ישראל השלמה שעקר את חבל סיני וימית, המשיך באריאל שרון - איש ארץ ישראל השלמה שעקר את גוש קטיף, והנסיכים אהוד אולמרט וציפי ליבני הם צל חיוור לאותה מגמה, שיסודותיה בבית מדרשם של מדרשם של בן גוריון ושמעון פרס. אבל שכלולה עד לרמת הגועל הציבורי, רשומה על שמם של בני הדור החדש.
הסכנה לדמוקרטיה טמונה בשרים ובמקבלי החלטות שבעצם לא מייצגים שום ציבור יותר, שאין להם שום גב ציבורי. אם זה עולם הערכים והמחויבות שלהם לעקרונות ולנאמנות - אני בספק לגבי שיקול דעתם בנושאי ביטחון ושאר ענייני המדינה.
מורשת שנשארת
כמה "להבדיל" צריך להגיד בשעה שניגשים לעיין בדמותו של משה בפרשת השבוע: זה שנלחם את מלחמתם של בני עמו באומץ עד שהוציאם ממצרים; זה שעלה אל ההר להוריד להם את תורת החיים; זה שמנהיג את העם ביושר, בנאמנות ובמסירות נפש מבוקר עד ערב גם בימי שמחה, וגם בשנות המדבר - נאמן באופן טוטאלי ומוחלט לעמו, לתורתו ולשליחותו.
כמה "להבדיל" צריך להגיד לפני שקוראים בפרשה את הקריטריונים למנהיגים על ישראל, קריטריונים שמציב יתרו חותן משה, והם הרף האמיתי לכשירותו של מנהיג. איפה הם ואיפה אנחנו?
וכך אומר יתרו למשה: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שׂונְאֵי בָצַע, וְשַׂמְתָּ עֲלֵיהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִישִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרות: וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדול יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטון יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ" (שמות י"ח, כ"א).
אינני יודע מי יזכור את ה"תורה" (או המצע המתחלף כשבשבת) של מנהיגי הדור הזה בעוד כמה שנים (ואולי ימים). אני כן יודע, שכבר למעלה משלושת-אלפים שנה זוכר העם היהודי את מנהיגו משה, ואת תורתו. כי בניגוד ולהבדיל ממורשת האופורטוניסטים הבוקעת מבית המחוקקים שלנו - משה אמת, ותורתו אמת.
לפנייה לכתב/ת 
