נתניהו, באילו מסקנות ששינסקי תבחר?
עוד לפני הדיון בממשלה - השרים צריך לשאול את עצמם אם לאמץ את מסקנות הביניים או שמא הסופיות? בהחלטתה הממשלה עלולה לוותר על כספים שיכולים ללכת לחינוך, דיור, תעסוקה ורווחה - לטובת הטייקונים
הודעת ראש הממשלה ביום שלישי כי יאמץ במלואן את מסקנות ועדת ששינסקי, מתבקשת. במשך למעלה מחצי שנה גזר על עצמו נתניהו שתיקה לא אופינית, גם כאשר עשרות מיליוני שקלים הושקעו בהשמצות, ספינים, מתקפות מכוערות והפחדות. עיתוי ההודעה ודאי לא הזיק, ונתן לראש הממשלה הפוגה רגעית מסערת התפלגות ברק, אבל, במציאות ההיסטרית הישראלית, זו כבר היסטוריה.
כעת, מתחיל המסע הארוך לחקיקת תיקון לחוק הנפט, היושב בנחת, וללא הפרעה, בספר החוקים הישראלי משנת 1952. עוד לפני שההמשלה דנה בנושא ביום ראשון, מן
הועדה לבחינת ההיבטים הפיסקליים של קידוחי הגז, בראשות הפרופסור איתן ששינסקי, ישבה על המדוכה כחצי שנה, מיום מינויה על ידי שר האוצר. באוקטובר האחרון הציגה הועדה את מסקנות הביניים שלה. ההמלצות כללו הבטחת רווח ליזמי הגז והעלאה מדורגת ביותר של המיסוי על רווחיהם. העיקרון היה פשוט ומוכר לכל שכיר: ככל שהרווחים עולים, כך תעלה רמת המיסוי. ברמות המיסוי הגבוהות ביותר הוא יעלה לסביבות 60%, רמה ממוצעת של המיסוי לרווחי קידוחים בחלק גדול ממדינות המערב.
מכאן, עברה הוועדה לשלב התיקונים. היא קיבלה הערות והזמינה את בעלי העניין, ובראשן חברות הגז, על סוללות הפרקליטים והכלכלנים ששכרו, לשימועים בפניה.
הטייקונים גזרו קופון
המסקנות הסופיות, שפרסמה הוועדה לפני כמה שבועות, הוטו לטובת החברות, ביחס למסקנות הביניים. רמות המס המקסימליות ירדו בכעשרה אחוזים וניתנו הקלות לשדות הגז הקיימים. המשמעות היא: קופון של עשרות מיליארדים נוספים, שבמקום לעבור לציבור, יישאר בידי הטייקונים.
כל זה טוב, יפה ולגיטימי, באם מדובר בתיקונים מקצועיים, הנובעים ישירות מהמידע וההערות שקיבלה הוועדה, ביחס להמלצות הביניים. אך מאז שפורסמו המסקנות הסופיות, התבטאו מספר חברי ועדה ושר האוצר עצמו, באופן המעורר ספק רב בדבר שיקולי הוועדה בריכוך המסקנות, לטובת חברות הגז.
מסתבר כי הרצון לרצות את החברות והתגובה ללחץ המתמשך והבוטה עשו את שלהם. המנדט המקצועי שניתן לוועדה הופר והמסקנות הסופיות הפכו ממקצועיות לפוליטיות. ביטוי חד לעניין היה כאשר נציגי משרד התשתיות בוועדה, שחתמו עם יתר חבריה על מסקנות הביניים, סירבו לחתום על המסקנות הסופיות, המרוככות. זאת, בטענה, כי יש ללכת עוד לקראת החברות ולתת הקלות מפליגות לשדות הקידוח שהחל בהם הפיתוח.
הכדור בידי הממשלה
כל זה יכול להיראות ויכוח בירוקרטי על אחוזים והקלות מיסוי, אבל הוא מקפל בתוכו דרמה אדירה. כל אחוז מיסוי בשדות קידוח, האמורים להניב גז בשווי מאות מליארדי דולרים, משמעותו רבה. הריכוך הפוליטי של המסקנות יעלה לנו עשרות מליארדי שקלים. אילו יכלו ללכת לחינוך, דיור, תעסוקה ורווחה ולחולל מהפכה חברתית. הוויתור של ועדת ששינסקי הוא על חשבון כולנו.
עכשיו הזמן לתקן. מנהיגות כלכלית נחושה מצד נתניהו, יכולה להביא להחלטה משופרת, המעלה בחזרה את רמות הכנסות המדינה לרמות המקובלות במערב בדומה למסקנות הביניים של ועדת ששינסקי. ממשלתו תגבה את המהלך
ותוכל להירשם בדפי ההיסטוריה, כמי שחוללה מהפכה חברתית לדורות. דוגמאות מן העולם, בעיקר זו הנורבגית, מעידות על כך כי לא מדובר עוד בחלומות בהקיץ.
כל זה יצריך עוד עבודה רצינית ומתמשכת מצד הממשלה ובעיקר גיבוי ציבורי. בשנת 2002 קיבלה ממשלת שרון החלטה לתקן את חוק הנפט ולהעלות את הכנסות המדינה, מרווחי הקידוחים. לחץ מסיבי של חברות הגז ששכרו עשרות לוביסטים ועורכי דין לצורך העניין, הביא לטירפוד ההחלטה בכנסת. הלקח העגום של שרון, חיב להאיר את הדרך להצלחה נוכחית. לא כאילו ולא ליד. על נתניהו החובה לתת גז לטובת המהפכה החברתית הבאה של ישראל.
אבי דבוש מנהל את תכניות שתיל ומרכז ארגוני סביבה וחברה הפועלים להגדלת הכנסות המדינה מקידוחי הגז
לפנייה לכתב/ת 
