שלושה-עשר המזלות
לאחרונה התבשרנו על ידיעה אסטרונומית מרעישה: לא קיימים רק 12 מזלות אלא 13! מה המשמעות של שינוי זה בסדרי העולם? ומה הקשר לברכת יעקב לבניו?
כבר מאות בשנים שהשמש עוברת בתחומי המזל החדש, מזל נחש, "שזה עתה נולד", לפי דבריו של פרופ' מכובד ממיניסוטה. הידיעה על המזל ה-13 ידועה כבר שנים רבות וכדי להסביר מהו אותו מזל "חדש" יש לחזור למקור המזלות.
כדור הארץ מבצע 3 תנועות בחלל ולכל אחת מהן יש השפעה על הדרך שבה אנו רואים את השמים. התנועה הראשונה היא סיבוב כדור הארץ סביב צירו. סיבוב זה שאורכו יממה גורם לכך שגרמי השמים נעים על כיפת השמים ממזרח למערב – זורחים במזרח ושקועים במערב.
התנועה השניה היא התנועה של כדור הארץ סביב השמש – אורכה שנה וכתוצאה מכך אנו מביטים בכל לילה לכיוון אחר של השמים. כתוצאה מכך, משתנה מיקום השמש עצמה על כיפת השמים ביחס לכוכבי השבת הרחוקים. תנועה זו היא הבסיס לקביעת המזלות. מסיבה זו אנו רואים בכל עונה מעונות השנה קבוצות כוכבים אחרות.
כדור השמים מקיף את כדור הארץ מכל עבר. אולם כיוון שכדור הארץ מקיף את השמש במישור, אנו רואים את השמש נעה על פני קו אחד ביחס לכיפת השמים. קו זה הוא החיתוך של מישור סיבוב כדור הארץ עם כיפת השמים. מישור זה קרוי: מישור המילקה (מלשון ליקוי).
כיוון שכוכבי השבת כה רחוקים, התנועה של כדור הארץ ביחס אליהם זניחה והם אינם משנים את מיקומם זה ביחס לזה וביחס לכיפת השמים (מיקומם ביחס לקטבים של כיפת השמים ולקו המשווה השמימי אינו משתנה, אלא בהשפעת התנועה השלישית שנדבר עליה בהמשך).
גלגל המזלות
הקדמונים חילקו את כוכבי השמים לקבוצות כוכבים וייחסו להם דמויות הלקוחות מהפנתיאונים המיתולוגיים השונים. את הקו שבו נעה השמש על פני השמים הם חילקו ל-12 קבוצות, קבוצה לכל חודש. אלו הן קבוצות הכוכבים שנודעו בשם מזלות.
חלוקה זו לשנים עשר השתקפה גם במיתוסים השונים – החל מתריסר החרסים של עלילות גילגמש, שהם כנראה האפוס הכתוב הקדום ביותר המוכר לנו, עובר דרך ה"יורש" היווני של גילגמש הלא הוא הרקולס ותריסר משימותיו.
כאן חבויה גם הנקודה היהודית: שנים עשר השבטים הם כנראה תוצאה ישירה של שנים עשר חודשי השנה ולראיה – ברכת יעקב לבניו התואמת במידה רבה את גלגל המזלות הקדום.
את הקשר שבין ברכת יעקב לבניו (לא לכולם) ולגלגל המזלות אפשר לראות אם משווים את לשון הברכה לקבוצות גלגל המזלות הקדום. חלק מהקשרים מובהק וחלקו קלוש יותר אך עדיין שומר על דמיון כללי (מבוסס על עבודתה של זהבית דולינסקי בהנחיית המחבר).
על בנים ומזלות
ראובן הוא הבכור ויעקב מכנהו – פחז כמים. הביטוי "פחז כמים" קושר את ראובן למזל דלי, מערכת כוכבים עתיקה הקשורה למים. המערכת מצויירת כנער המעביר מים מהבאר בעזרת כד או מים הנשפכים מדלי שאוחז בו נער צעיר.
יעקב קושר את שמעון עם לוי, ומברך אותם בברכה אחת משותפת, ולא ברכה אישית לכל אחד מהם כפי שהוא מברך את בניו האחרים. ברכת יעקב לשמעון ולוי מזכירה את המקבילה במיתולוגיה היוונית, סיפורם של קסטור ופולוקס גיבורי מזל תאומים.
יהודה נמשל בברכת יעקב לאריה "גור אריה יהודה מטרף בני עלית, כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו" במיתולוגיה היוונית האריה מתואר כחיה חזקה שהרקולס מנסה להרוג והיא אחת מגלגל המזלות.
נאמר על זבולון "לחוף ימים ישכון". כלומר, זבולון יהיה מצוי על חוף אניות במקום שאניות עוגנות ופורקות סחורות. מכאן ניתן לקשר את זבולון למזל דגים או לאחד ממזלות המים האחרים (כגון גדי שמשויך למזלות המים על ידי הבבלים). יעקב מדמה את יששכר לחמור, בעל חיים שעליו מטעינים משא כבד. היוונים קראו לשני הכוכבים הראשיים במזל סרטן החמור הצפוני והחמור הדרומי.
את דן, יעקב ממשיל לנחש הנושך את עקבי הסוסים וגורם לנפילת הרוכב ממנו, כך שבדרך זאת הוא פוגע באויביו. מכאן הקשר לקבוצת הכוכבים העתיקה עקרב שעקץ את הסוסים של מרכבת השמש הנהוגה בידי פאת'ון. כמו כן, האכדים קראו לקבוצה זו בשם העוקץ, שם המעיד על תכונת העקרב לעקוץ, כפי שיעקב מדמה את דן לנחש הנושך-עוקץ.
גלגל המזלות: פסיפס בבית אלפא מהמאה ה-5 לספירה
יעקב מברך את גד במילים: "גד גדוד יגודנו". דימוי זה קושר את גד לקבוצת הכוכבים קשת המתקשרת לאל המסופוטמי הזועם, אל המלחמה והאש. כמו כן במיתולוגיה היוונית מזל זה היה קשור לדמותו של חירון - יצור אגדי שגופו היה של סוס וראשו אדם אשר אחז בחץ וקשת.
הקדמונים ראו בשמים את הקשת כמכוון את חציו כלפי העקרב. יעקב מברך את גד לאחר שבירך את דן ומחבר ביניהם למרות שלא נולדו זה אחר זה. אפשר לראות בכך רמז לשני המזלות הקשת והעקרב המחוברים ברקיע.
יעקב מברך את אשר בפוריות. בנחלתו יהיה שפע "מאשר שמנה לחמו" – כלומר, מארצו יגיע הלחם והשמן. אשר קשור למזל בתולה אותו המצרים הכירו כאיסיס אלת הפוריות, שלימדה את האדם לגדל דגן. גם במיתולוגיה היוונית המזל מתואר כבתולה עם שיבולת ביד. השיבולת מסמלת את השפע, ומכאן הקשר לשבט אשר.
יעקב ממשיל את נפתלי לאילה קלת רגלים. אפשר לקשר את נפתלי לקבוצת הכוכבים הראשונה בגלגל המזלות טלה. האילה והטלה שניהם ממשפחת הפריים.
יעקב מדמה את יוסף לשור כפי שנאמר "בנות צעדה עלי-שור" וכן "כי באפם הרגו איש וברצונם עיקרו שור". בניו של יוסף, אפרים ומנשה, נכנסו למניין שניים-עשר השבטים אבל לא נזכרו בברכת יעקב (מדרש רבה מסביר עובדה זו בכל, שבמקום בו מוזכר לוי אפרים ומנשה אינם מוזכרים אלא יוסף).
משה, בברכתו לשבטים מזכיר את אפרים ומנשה במילים "בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו, בהם עמים ינגח יחדיו אפסי-ארץ, והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה" (דברים ל"ג, י"ז).
את אפרים ניתן לקשר לקבוצת הכוכבים העתיקה שור. ב- 4,000 לפני הספירה ציינה קבוצת כוכבים זו את היום הראשון של האביב,. את מנשה ניתן לקשר למזל טלה או גדי: הראם שמופיע בברכת משה מוצא את ביטויו בציור שעל דגל מנשה.
יעקב מדמה את בנימין לזאב שטורף וגומר את כל שללו עד הערב. אונקלוס מתרגם, שזהו שלל הכוהנים במקדש. כמו-כן משה בברכתו לשבטים אומר על בנימין שבנחלתו יקום המקדש "ידיד ה' ישכון לבטח".
מכאן ניתן להשוות את בנימין לקבוצת הכוכבים מאזניים שבעבר הייתה מוכרת כמזבח. הקשר בין המקדש למזבח הוא, שהמזבח הוא המקום שעליו הקריבו את הקורבנות. קבוצת מזבח מצויה כיום דרומית לקבוצת עקרב.
התנועה השלישית של כדור הארץ
סיבוב כדור הארץ סביב צירו מבצע עוד תנועה בחלל. ציר הסיבוב אינו מאונך למישור הסיבוב סביב השמש אלא נטוי בזווית של כ-23.5 מעלות ביחס לאנך למישור. בהשפעת כבידת השמש (בעיקר) מבצע ציר זה תנועת חרוט בשמים סביב האנך למישור המילקה, שמחזורה כ-26 אלף שנים.
בעטיה של תנועה זו משתנה המיקום היחסי של כדור הארץ ביחס לשמש ולכוכבי השבת באופן רציף. אולם, בעוד שבמונחים יומיומיים קשה להבין בשינוי זה, בפרקי זמן ארוכים הוא מורגש. לכך שתי השלכות מרכזיות:
המיקום היחסי של השמש ביחס לכוכבי השבת בכלל ולמזלות בפרט נע במשך 2,000 השנים האחרונות. התוצאה היא תזוזה של מזל אחד בחודש לעומת גלגל המזלות שנקבע לפני 2,000 שנים בידי פטולומאוס ומניליוס.
לכן, אלה שנולדו בחודש אוקטובר ובטוחים שהם מאוזנים כמאזני בית מרקחת, יופתעו לגלות שהם בכלל בתולה. ואלו שהיו בטוחים שהם תחת מזל בתולה יופתעו לגלות שהם נמרצים כאריה. וכן הלאה. אגב – תנועה זו המכונה 'נקיפה' נתגלתה כבר לפני יותר מ-2,000 שנים על ידי היפארכוס.
שינוי נוסף: בגלל תנועת הנקיפה נע מישור תנועתה של השמש על רקע כוכבי השבת גם בכיוון האנכי. ולכן, השמש לא נעה בתחומי קבוצת עקרב, שהיא קבוצת השמים הדרומית ביותר, אלא רק 7 ימים בשנה (ליתר דיוק, בין ה-23 ל-30 בנובמבר מדי שנה). ואילו בין ה-30 בנובמבר ל-18 בדצמבר היא בכלל שוהה בתחומי קבוצה מיתולוגית אחרת היא קבוצת נושא נחש, אופיוכוס.
קבוצה זו מייצגת בין היתר את לאוקון הכהן הטרויאני ובניו שהזהירו את בני עירם מפני הסוס, מתנת היוונים. נפטון שאהד את היוונים שיסה את נחשי הים בלאוקון ובניו. באיורים הקדומים מאויר לאוקון כדורך על ראש העקרב.
המפליא בכל הסיפור הוא שהעובדה שהשמש מצויה בתחומיהן של 13 קבוצות במשך השנה ידועה כבר זמן רב ולא ברור מדוע עורר גלים כה גדולים עתה, אולם גם זו סיבה טובה להסביר מעט על הרקע המיתולוגי של ההורוסקופ, שכה הרבה מאמינים בו.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים והיל"א – המרכז הישראלי למידע אסטרונומי, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
