מדוע השקדיות לא פורחות?
תקופה זו של השנה מאופיינת בתחילת הפריחה של השקדיות, אבל השנה רובן עומדות עדיין קרחות, בגלל העדר הגשמים והחורף החמים. אם מזג האוויר ימשיך להיות חמים ויבש, גם באביב תהיה פריחה עלובה - אבל לא הכל אבוד
בשנים רגילות אנו נהנים בט"ו בשבט מתחילת הפריחה של השקדיות ופרחי חורף נוספי, אך השנה זה לא קרה. החורף, אם אפשר לקרוא לו כך, התחיל מאוחר מאוד: הגשמים הרציניים הראשונים ירדו בדצמבר והטמפרטורות לא ירדו באופן משמעותי עד לאחרונה.
התופעות האקלימיות האלה משפיעות באופן ישיר על הצמחים בארץ. היובש והחום גרם לעצים נשירים רבים, וביניהם לשקדיות, להישאר ירוקים לעומק חודשי החורף, ורק לאחרונה הם השירו את עליהם.
בשנים רגילות, עלי השקדיות נושרים כבר בנובמבר-דצמבר, וגלי הקור בחורף גורמים להתפתחות ניצני הפריחה בעץ שקד ולפריחתו. אך החורף החמים הנוכחי לא סיפק את מנת הקור הראויה לפריחת השקדיות וכך רובן ככולן - עדיין עומדות קרחות.
בתרחיש החיובי, התקופה הקרה שפקדה אותנו לאחרונה, תימשך לפחות עוד שבועיים-שלושה ושסופות גשמים ירוו את הקרקע. אם זה יקרה, פריחת השקדיות תגיע לבסוף, אולי באיחור, אך העיקר שתגיע.
אבל יש תרחיש נוסף, והוא שהחורף יהיה חמים ויבש. במקרה כזה פריחת השקדיות תהיה עלובה. בינתיים נוכל להביט בעצים הקרחים ולראות את מבנה הגזע והענפים החבויים בעונה החמה מאחורי העלים.
הנרקיס מלבלב רק עכשיו
לא רק השקדים והעצים האחרים סובלים ממזג האוויר המוזר. בשנים רגילות, הגשמים החזקים הראשונים יורדים בנובמבר וחלה נביטה של צמחים חד-שנתיים רבים ולבלוב של צמחים רב-שנתיים. אך האיחור בגשמים דחה השנה את הנביטה והלבלוב של צמחים רבים והם עושים זאת רק עכשיו, לעומת חודש-חודשיים מוקדם יותר בשנים רגילות.
כך למשל, הנרקיס המצוי הוא צמח בצל, שגם מושפע ממזג האוויר ופורח השנה מאוחר. משום כך אפשר בימים אלו להנות משיא פריחת הנרקיסים, בעוד שבשנים רגילות הם פורחים בדצמבר ובתחילת ינואר. את הנרקיסים אפשר למצוא כעת בסלעי הכרמל, בשדות לצידי נתיבי איילון ובאזור ירושלים.
הפלומה הירוקה של הצמחים החד-שנתיים, שרק עכשיו נובטים וצובעים את המדרונות בשטחים הפתוחים, מעוררת את השאלה - כיצד יראה האביב שלנו?
הדבר תלוי כמובן בסופות הגשמים להן אנחנו מחכים. אם ירדו עוד סופות רציניות במרווחי זמן קצרים, פלומת הצמחים הירוקה תגדל ותפרח, גם אם באיחור. אבל אם השנה תהיה שחונה - הפריחה תהיה עלובה.
תרחיש: צמחים מדבריים ישתלטו
עם זאת, צמחי הבר מותאמים להתמודד עם תנאי אקלים הפכפכים, מכיוון שכמעט כל שנה שונה מקודמתה. אחת מההתאמות המיוחדות שלהם היא דחיית נביטה: בקרקע יש מאגר זרעים עצום של צמחים רבים, אבל לא כולם נובטים מידי שנה, גם אם היא גשומה. ברבים מהזרעים יש מנגנונים שדוחים את הנביטה כך שזרעים מתרמיל אחד נובטים במהלך כמה שנים.
המשמעות היא, שהצמחים הירוקים שאנחנו רואים כעת, הם למעשה רק חלק מהאוכלוסייה, בעוד שחלקה טמון עדיין בקרקע, כמעין "תעודת ביטוח" בעתיד. כך, גם אם השנה הזו תהיה שחונה והנבטים שנבטו יקמלו, הרי ש"אחיהם" בקרקע יוכלו לנבוט בשנה הבאה ובשנים שלאחריה.
רק השנים יגידו אם תופעת החום והיובש היא זמנית, או תהליך ברור של התחממות שעלול להשפיע על צמחיית הארץ. אם זה המצב, צמחים ים-תיכוניים כמו השקד והנרקיס ידעכו, וצמחים מדבריים יותר יחליפו אותם אט אט.
השבוע אפשר לראות בגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים עצים מהעולם, ביניהם השקד, שרבים מהם נמצאים בשלכת, בימי ט"ו בשבט מתקיימת בגן תערוכה מיוחדת הנקראת "עצים מדברים", אז אל תיבהלו אם תאנה תתחיל לדבר ולספר לכם את סיפורה.
הכותב הוא המדען הראשי של הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם ירושלים
לפנייה לכתב/ת 
