בובה של גועל
בין קונאן לסטיוארט, בין העונה המי יודע כמה של "סאות'פארק" לעונה החדשה של "רד בנד", הדבר הכי טוב שתמצאו בקומדי סנטרל זה "שיחות מלוכלכות", תוכנית הטינופת הבובתית שמאחוריה הקומיקאים הגדולים באמריקה
אחת המהפכות הגדולות שחולל יוצר "החבובות" ג'ים הנסון בטלוויזיה, היתה כנראה זו שגם הביאה להצלחתה האדירה של תוכניתו, אי שם בשנות ה-70 של המאה הקודמת.
זו לא היתה רק מהפכה של מיקום בובות בפריים-טיים, אלא העובדה שהנסון הצליח לשתול בפיותיהם של יצורי פרווה תמימים לכאורה טינופת מילולית (עדינה יחסית, בכל זאת, עדיין אנחנו מדברים על הסבנטיז) ובעיקר העובדה שלאותן בובות ניתן מנדט שלעולם לא יינתן לדמות טלוויזיונית אנושית, גם לזו הקיצונית ביותר: לטנף בשידור על סלבריטאים, ולא מעט פעמים גם בפרצוף.
קימל וקרולה עם בירצ'ם, הדסה וספוני (צילום: Getty Images)
עשרות שנים מאוחר יותר, הגיעה מהפכה דומה גם לשידורים בישראל. "רד בנד", שעונתה הקודמת שודרה ב-HOT3 וזו הבאה תשודר בקומדי סנטרל, הצליחה לעשות משהו דומה, בניחוח אמריקאי אבל עם טוויסט ישראלי חצוף, לפעמים חסר רסן.
רד, פיליפ העכבר והחברים הפרוותיים פתחו ג'ורה על אביב גפן, מרינה מקסימיליאן בלומין, הבנות נחמה, תיסלם, שלומי סרנגה ועוד.
העונה הבאה של הסדרה, שתעלה בהמשך השנה לשידור כאמור בקומדי סנטרל, צפויה באופן טבעי לקחת את הדברים עוד יותר אל הקצה, ולהביא אל המסך אולי את מה שכולנו היינו רוצים להגיד בפרצוף לחברינו ולסלבריטאינו, בלי יותר מדי מחסומים ועכבות.
ועד ש"רד בנד" תשוב לשידור, בינתיים אפשר להתנחם באותו ערוץ בדיוק ב"שיחות מלוכלכות" ("Crank Yankers") שאם לומר את האמת, תפסה את עיניי כבר בשידוריה הקודמים בישראל ב-yes לפני כמעט עשור, אבל גם היום עדיין מצליחה להיות בוטה, מצחיקה עד דמעות ורלוונטית.
הכירו את השכונה
האווירה של "שיחות מלוכלכות" היא במילה אחת - שכונתית. בעיירה ציורית ומצוירת, ינקרוויל, חיים שלל טיפוסים, שונים ומשונים, שכל מטרתם בחיים היא להתקשר לבתי עסק בעיקר, ולעבוד עליהם בטלפון. לצורך המשימה גויסה נבחרת אול-סטארס של שחקנים-חקיינים, בראשם ג'ימי קימל, וונדה סייקס, אדם קרולה ושרה סילברמן, המדבבים את הבובות ומצליחים לשמור על קור רוח יחסי גם כאשר הם לבטח מתפוצצים מצחוק מבפנים.
צפו ב"אד המיוחד" במתיחה. תנתקו כבר, סתומים
בין תושבי העיירה ינקרוויל, אפשר למצוא את בירצ'ם, שלחם בוויטנאם ובטוח שכל מה שהוא רק רוצה מגיע לו; קאמי, חשפנית פתיינית שתמיד תדרוש את מבוקשה (גם אם מדובר בתיקון מחשב) בטונים סקסיים שיגרמו לטכנאי המחשבים החנונים להרטיב במכנסיים, וטוני דלוז', ראש המחוז שדורש בדרכים ערמומיות שיצביעו עבורו בבחירות הפיקטיביות.
הדמויות הקיצוניות יותר הן אלה של ספוני לאב, ראפר חרמן במיוחד שלג'ורה שלו אין תחתית; הדסה, היהודיה המסכנה עם המנדבושקעס ושלל בעיות סקס אחרות וניילס סטנדיש, גלדיס האפרו-אמריקנית המטורפת והרוזן הבריטי, שמתגלה מדי פרק כפדופיל שבשעות הפנאי מקיים מסיבות משונות במיוחד עם נערים צעירים.
גלדיס המטורפת מטנפת ומטנפת
אבל הפייבוריט, הדמות המוצלחת מכל לפחות לדעת כותב שורות אלה, היא ללא ספק "אד המיוחד" ("Special Ed", שפירושו גם "חינוך מיוחד") בדיבובו של ג'ים פלורנטין. מדובר בבובת ילד בעייתי במיוחד, עם בעיות התפתחות ותקשורת קשות, שבצורה הכי לא פוליטיקלי-קורקטית שיכולה להיות, מתקשר לחנויות שונות ומביך בפיגורו את מקבלי השיחות.
הצלחת דמותו של אד לאורך הפרקים הביאה להענקת פינה מיוחדת בכיכובה של הבובה המטומטמת.
הגדולה של הסדרה, כאמור, היא בחיקויים קרי הרוח. "השמות לא שונו, לעזאזל עם התמימים", נכתב על המסך בתחילת כל פרק. אבל לצד החיקויים הללו, "שיחות מלוכלכות" מספקת גם תמונה עגומה משהו של החברה האמריקאית, הביורוקרטיה המפרכת ובעיקר הרובוטיות של נותני השירות, שיענו לכל שאלה, גם המטופשת ביותר, מבלי שיצליחו להבין שמדובר במתיחה. מעניין אם בארץ זה גם יכול לעבוד. השערה שלי? ממש לא.
- "שיחות מלוכלכות" משודרת מדי יום בקומדי סנטרל. ניתן לצפות בפרקים גם ב-HOT VOD
