אובססיה נטולת פואנטה

סביר שאלמלא בר רפאלי, היתה הצפייה ב"סשן" נחסכת מכל הנוגעים בדבר, מבקרים וצופים כאחד. אפשר, על כן, לסכם ולומר: גברת דיקפריו מתבלטת לטובה ביחס למרכיביה האחרים של היצירה הכושלת שבאמצעותה בחרה להזניק את הקריירה הקולנועית שלה.

צפו בטריילר של הסרט "סשן"

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/0111/2101110850Session.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;538.Entertaiment-540.MoviesHP-636.MovieReviews&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

לו היה "סשן" מוקרן במשבצת הראויה לו - סרט לשעת לילה מאוחרת בערוצי הסרטים - אפשר היה להתעלם ממנו. אבל הבחירה לשגר אותו אל בתי הקולנוע הופכת אותו למטרה קלה, קלה מדי, לחיציה המורעלים של הביקורת.

"סשן", סרטו של חיים בוזגלו, על פי תסריט שכתבה זוגתו, ליסה ממו, החל בקמפוס של אוניברסיטת סירקיוז היוקרתית, אליה הגיע הבמאי ללמד לפני כארבע שנים. צילומי הסרט נערכו במקום, בשיתוף הסטודנטים לקולנוע, והקרנת הבכורה שלו התקיימה לאחרונה בפסטיבל הסרטים שם, שבעבר עיטר בפרסים את עבודותיו של בוזגלו, "ג'אנם ג'אנם" ו"דיסטורשן".

חלומות מבעיתים מתגשמים

בסרט מגלמת רפאלי מלצרית בסושי-בר, שלוכדת את עינו של פסיכיאטר משועמם (סטיבן באואר) החי בגפו. הוא מזמין אותה לטיפול על חשבון הבית, למורת רוחו של בעל המסעדה (לירון לבו), שהוא גם החבר שלה, ובהדרגה מפתח כלפיה אובססיה מסוכנת. היא מצדה מספרת לו על חלומות מבעיתים שרודפים אותה בשנתה, רק כדי לגלות שהם מתחילים להתגשם במציאות בדיוק מצמרר.

באואר. תפיסה קולנועית מיושנת ומשעממת

"סשן" הוא סרט על אובססיה (נסו לצרף את הקידומת "אוב" לשם הסרט וראו מה קיבלתם). אך הבעיה המרכזית היא שאין בו כל פרספקטיבה מעניינת או מקורית. מבחינת בוזגלו, הצגת עולמו ההולך ומתערער של הפסיכיאטר מסתכמת בתנועות מצלמה אפילפטיות, שרק מעידות עד כמה התפיסה הקולנועית שלו מיושנת ומשעממת.

חמור מכך: הבחירה בסטיבן באואר לתפקיד פסיכיאטר, משכנעת בערך כמו ליהוקו של ז'אן קלוד ואן-דאם לגלם עורך דין חלקלק. כנראה סבר מישהו, שאם תיקח כוכב סרטי פעולה סוג ז' (ובעבר הרחוק ההבטחה של "גנב הלבבות" ו"פני צלקת"), ותעטר את פניו במשקפיים - הוא יעבור בתור אדם חושב.

מפעם לפעם צצים להם פנים מוכרות שמלהגות אנגלית אמריקאית במבטא ישרא-בלוף. עדי עזרוני, למשל, וריימונד אמסלם כפציינטיות, ושירלי ברנר כמלצרית ב'. כולם נוטלים חלק בחלטורה הזאת, הנפוחה באותה מידה שהיא ריקנית, ושאת פרצופיהם של הפרופסורים בסירקיוז לאחר שצפו בה אפשר רק לדמיין.

אפילו לא ראוי לרפאלי

לו היה "סשן" סרט סליזי במתכוון, אפשר היה אפילו ליהנות ממנו. אבל בוזגלו באמת מאמין שהוא שילוב של דיוויד לינץ' וגודאר, ושסרטו ודאי נשגב מבינתו של מבקר קולנוע ממוצע, והתוצאה על כן מעצבנת לא פחות משהיא מייגעת.

רפאלי. סרט נטול פואנטה

החיבור בין אובססיה, מציצנות, שליטה וקולנוע, הניב לא מעט יצירות מופת פילמאיות. לו היה בוזגלו נדרש ב"סשן" לבחינה כלשהי של הסוגיות הללו, אפשר היה להצביע על איזושהי פואנטה. אבל פואנטה היא בדיוק הדבר הזה שבמשך הצפייה בסרט אתה מקווה לשווא שיגיע.

מילא זה, אבל תמיד טוב לחשוב שהבמאי לפחות יודע מה הוא עושה; שיש לו איזשהו רעיון, כוונה או מחשבה שעומדים מאחורי ההעמדה השרירותית של הסצינות והבנייה האקראית של מה שנקרא עלילה. "סשן", למרבה הצער, נעדר את כל אלה.

מה שמחזיר אותנו אל בר רפאלי, שאכן מצליחה לעבור בתור מטופלת רדופה. שפת הגוף שלה משדרת מידה נאותה של פגיעות, עיניה מבטאות תום וכאב, והיא משכילה להעביר באופן משכנע יחסית את השורות הדלוחות שהושמו בפיה. ואילו לזכותו של בוזגלו ייאמר, שהוא נמנע מלהכניס את סצינת הסקס המיוזעת שאתה מצפה לה שתגיע. נפרגן אפוא ונאחל לה, שאת ההבטחה שאולי גלומה בה היא תממש בסרטים שראויים להגדרתם ככאלה.