החיפזון במינוי גלנט

כיום כבר אין ספק שמי שמינה את האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל נחפז יתר על המידה בפרסום המינוי, שגם אם יאושר לבסוף, הרי שטרם הסיר את העננה הכבדה הרובצת מעליו.

המאמר נבחר מבין מספר מאמרים שנכתבו בעמוד הפייסבוק שלנו. רוצים שהדעה שלכם גם תתפרסם ב-ynet? הצטרפו לעמוד שלנו ועיקבו אחר הדיונים

יש תמימות דעים שמינוי ראש המטה הכללי הוא אחד המינויים החשובים והקריטיים במדינת ישראל. האיומים הביטחוניים על המדינה

 לא רק שאינם מתפוגגים, אלא אף צוברים תאוצה, ומתבטאים בחימוש מגוון ואמצעים להשמדה המונית - כמותם לא הכרנו בעבר.

לאור התחושה שמערכות חיינו הציבוריות אינן מתפקדות כראוי, מקבל מינוי כזה נפח וחשיבות גדולים עוד יותר. עיקר האחריות, מוטלת על מי שעומד בראש המערכת. הוא זה שיהיה אחראי לביטחוננו ואף המשך קיומנו. את כל הדברים הללו יודעים במערכת הביטחון וניתן היה לצפות שייגשו להליך מינוי כזה ברצינות המתחייבת. אין דומה מינוי אלוף, חשוב ככל שיהיה, למינוי רמטכ"ל.

היום כבר ברור שהליך המינוי היה לפחות פגום - בכך שלא מיצה את הבדיקה באספקטים השונים הכרוכים בהתנהלותו של הרמטכ"ל המיועד. בציבור נוצר הרושם ששר הביטחון הזדרז בקידום ההליך, ככל שמערכת יחסיו עם הרמטכ"ל המכהן הלכה והידרדרה. במדינה מתוקנת זה לא היה קורה.

אבל אנחנו לא מדינה מתוקנת. "שטעטל..." אמר האלוף בני פלד מי שהיה מפקד חיל האוויר "לא יותר מזה... כך לא מתנהלת מדינה..."

מי באמת מחליט?

לאור הכשלים הרבים במערכות חיינו הציבוריות, אנחנו עדים לתופעה חמורה בה מערכות הבקרה ואכיפת החוק החלו בפועל לנהל את המדינה. הן מכריעות בגורל מינויים והן למעשה קו הביצורים האחרון של החברה הישראלית.

קשה להניח את האצבע על המועד המדויק בו התחילה המדינה להתפרק מחובותיה כלפי עצמה וכלפי אזרחיה. משך שנים אנחנו עדים ל"הפרטת" האחריות הציבורית. זה החל בהפקרת הנכים והחולים והחלשים בחברה, שבה אתה נמדד לפי יכולתך לשתק מערכות חיים (חברת חשמל, נמלים וכדומה) או יכולתך להפעיל "קשרים" שהם בעצם מסחר סמוי במשאבי המדינה המתבסס על שמור לי ואשמור לך. זה נמשך בשורה ארוכה וכואבת של תופעות מבית היוצר של מרכזי המפלגות.

פוליטיקאים תאבי שלטון וכוח עוסקים ימים ולילות בריצוי פעילי השטח שיקבעו, בשיטה הפוליטית הנוהגת כאן, בסופו של דבר את עתידה הפוליטי של כל אישיות פוליטית בישראל. כמות הדברים המעוותים הנוצרים כתוצאה מכך עולה על כל דמיון.

אנשי עסקים מדווחים כי הצליחו להסדיר עניינים שנתקעו שנה ויותר במשרדי ממשלה - בתוך שעות מרגע שפנו לחבר מרכז מפלגתו של השר הממונה. גם אם הדבר הצריך הסדרת פגישה אישית עם השר בעצמו.

בתחילה נחשפו רק מעטים לתופעות אלו, אך ככל שהלכו והתרחבו התופעות הפסולות - יותר ויותר אנשים הבינו שמשהו מאוד פגום במערכות חיינו הציבוריות. האמון שרוכש הציבור למערכות אלה הלך והידרדר לצד החוצפה, החזירות והתעוזה של מי שניסו ומנסים בכל יום, לכופף את משאבי המדינה ומנגנוניה השונים - לתועלתם וטובתם האישית. אחד הזרזים להתפשטות התופעה היתה העובדה שכמעט איש לא שילם על כך מחיר.

בלי עננה

יש כמה דוגמאות בודדות שעוצרות את ההפקרות מלהשתלט על כל חלקה טובה. צחי הנגבי נאלץ להתפטר מהכנסת והנשיא לשעבר קצב הוקע כעבריין מין סדרתי ואנס. עכשיו נושאים הכול את עיניהם אל מינוי גלנט.

האם יעשה כפי שראוי לו למינוי כזה או שמא ימשיכו לנסות ולתמוך במרץ ובעוז, במי שכנראה אינו סמל ודוגמה להתנהלות תקינה.

אני

 אינני יודע אם ראוי לפסול את מועמדותו של האלוף גלנט לתפקיד ראש המטה הכללי של צה"ל. אני כן יודע שצריך לבצע מינוי כזה, כאשר המתמנה לתפקיד נקי אפילו מבדל ראייה הקושרת אותו לביצוע מעשים לא ראויים.

אשר על כן, על הממשלה להחליט כי הרמטכ"ל המכהן יתבקש להאריך את שירותו במספר חודשים, על להשלמת הבדיקה בעניינו של האלוף. מגיע לעם ישראל רמטכ"ל נקי מרבב ומגיע לרמטכ"ל המיועד שייכנס לתפקיד ללא שום עננה מעל ראשו. אם זה ייעשה, אולי יהיה בכך משום נקודת מפנה לחברה הישראלית.

בועז גל, מאמן רפואי