הסטודנטים לבג"ץ: קצבאות האברכים - אפליה
בחודש שעבר חמקה הממשלה מהוראה קודמת של בג"ץ, והאריכה את ההסדר שמעניק קצבאות השלמת הכנסה לאברכים נזקקים. ארגונים חברתיים והתאחדות הסטודנטים עתרו: "שבג"ץ יתן דעתו שוב על הקומבינה על חשבון הציבור"
בג"ץ קבע שהמימון לאברכים מפלה - ועכשיו יצטרך להחליט אם המעקף של הממשלה עומד בדרישות החוק. כמה ארגונים חברתיים, בהם התאחדות הסטודנטים, עתרו הבוקר (יום א') לבג"ץ נגד החלטת הממשלה להמשיך ולשלם קצבת הבטחת הכנסה לאברכים.
"מלגת לימודים ועידוד השתלבות אברכי כוללים בתעסוקה אינה עומדת בדרישות החוק הישראלי ומהווה ניסיון נואל ופסול לעקוף את
קביעות בית המשפט העליון, תוך רמיסתו ברגל גסה של עיקרון השוויון", נכתב בעתירה.
קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים הוענקה מראשית שנות ה-80 לתלמידי ישיבות, אבות לשלושה ילדים או יותר, שהם ונשותיהם אינם עובדים. בשנת 2010 ניתנה הקצבה ל-13 אלף אברכים ועלותה לקופת המדינה היתה 135 מיליון שקלים. ביוני אשתקד קבע בג"ץ אחרי שנים של סחבת כי קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים אינה חוקית משום שהיא מפלה קבוצות אוכלוסייה אחרות בחברה הישראלית, והנחה להפסיק להכלילה בתקציב המדינה.
הפגנת סטודנטים נגד חוק האברכים (צילום ארכיון: דנה קופל)
עם זאת, לטענת העותרים, החלטת הממשלה שהתקבלה לפני כחודש בעניין "מכשירה את השרץ" ומאפשרת את תשלום הקצבה גם בחמש השנים הבאות. "ההסדר הקיים זהה כמעט לחלוטין להסדר שנפסל בפסק הדין, שכן היא ממשיכה להעניק תשלומי הבטחת הכנסת מינימום לתלמידי כולל, תוך קביעתם כקבוצה מובחנת לעומת קבוצות אחרות ושאין המדינה נותנת כל מענה לקיומם המינימלי בכבוד", נכתב.
לפי החלטת הממשלה, בארבע השנים הבאות לא יחול למעשה שום שינוי בתקצוב האברכים הלומדים בכוללים, שאינם עובדים ויש להם שלושה ילדים. בשנה החמישית הקצבאות לאברכים במסלול מסוים (מתחת לגיל 29, אך עומדים בקריטריונים לקצבה) יוקטנו ל-75%. בסיום אותה השנה הקצבה לאברכים באותו מסלול אמורה להתבטל, אך החרדים מקווים כי עד אז ההחלטה תשתנה. מכיוון שההחלטה לא הצריכה אישור הכנסת, ניתן יהיה לשנותה ביתר קלות.
איציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, אמר ש"הממשלה נכשלה כישלון חרוץ במבחן האתי והחוקי ולכן אנחנו עותרים לבג"ץ, שייאלץ לומר למדינה פעם אחת נוספת את דעתו על הקומבינה שעשתה על חשבונו של הציבור. הסדר האברכים פסול ומפלה, ולכן נמשיך להיאבק בו הן במישור הציבורי והן במישור המשפטי ".
מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, שהגישה גם היא את העתירה, הרב עו"ד אורי רגב, הביע צער על כך ש"הממשלה אינה מסוגלת ליישם עקרון כה בסיסי ופשוט כמו 'שוויון', גם לאחר שמדיניותה נפסלת על ידי בית המשפט העליון. במקום לגבש מדיניות המתיישבת עם ערכי היסוד של הדמוקרטיה, מאלצת הממשלה את הציבור לשוב ולפנות לבתי המשפט לקבלת סעד תוך פגיעה באמון הציבור בשלטון".
לפנייה לכתב/ת 
