נגעה בשמיים ונשארה שם

• היו גם אתם חברים של ynet בפייסבוק
  

ההתחלה של מופע ההשקה של האלבום "עסקי הרוק'נרול" לא בישרה טובות. החברים נשמעו כמו השם שלהם: משינה, מכונה - מקצוענים ומדויקים, אבל מכאניים. כמו מכונית שנוסעת, לא מטוס שממריא. נדרש להם זמן עד שהברק שלהם האיר גם מבפנים. ובכל זאת, הקהל היה מרוצה לכל אורך המופע, עד כדי כך שלעיתים, מרוב שמחה שתלטנית, היה קשה ללהקה על הבמה לשמור על דיוק בשירה לנוכח זיופיו הקולניים.

יובל בנאי. אנרגיות כמו של הבן? (צילומים: ירון ברנר)

אבל מרגע שהמריאה, הלהקה לא רק "נגעה בשמיים", אלא גם נשארה בהם. זה התחיל מרגעים קטנים, מרגשים, שהלכו והצטברו: בשיר "דני", בנאי ושלומי ברכה שרו צמודים, מאותו מיקרופון, פניהם קרובות זו לזו, באינטימיות, ראשיהם נוגעים. זה לא היה הקסם היחיד שבשיר, שבשלב מסוים הפך לשירו של בוב דילן " Knockin' On Heaven's Door" .

• מתים על מופעים? היכנסו ללוח ההופעות של ynet
  

גפן ובנאי. משחקי אורות וצללים 

פתאום, בחושך, נצצו אורות אדומים מתוך חליפה של אדם בלתי נראה. ואז התגלה אביב גפן ובלי להשתהות שר את "בנות הים", כשהוא נעמד בין בנאי לברכה ומוסיף, באנרגטיות רבה, את הגיטרה החשמלית שלו, ומיד שימח ב"אנחנו שניים" עם סולו הסקסופון הנפלא של חודורוב. בשיר "הכוכבים דולקים על אש קטנה", גפן נראה כמו מעריץ של משינה שהתמזל מזלו לשיר איתם. במיוחד הוא חייך בהנאה בפואנטה "כי את הכסף היא דרשה במזומן". בשיר "תחזור תחזור" משינה הפכו ללהקת הליווי שלו. "להתראות. שלום. זה לא נגמר. זה לא הסוף", הוא שר, וצדק, כי השיר הבא היה "אור הירח" שלו. גפן פתח, ובנאי החליף אותו בשירה, שהבהירה שמעכשיו - זה שיר של משינה.

מייקל בנסון. ירד מהבמה על גבו של ברכה

גפן ירד מהבמה, אבל הלהקה המשיכה במגמת עלייה עם רצף מלהיטיה החזקים כמו "ברחובות שלנו" עם הגיטרה של ברכה שחדרה לנימים עמוקים. מרגע לרגע השירים נשמעו אקטואליים יותר, כאילו נכתבו השבוע. "אידיאולוגיה וכסף לא הולכים ביחד", שר בנאי ב"להתראות נעורים, שלום אהבה" וב"אז למה לי פוליטיקה עכשיו", שהקהל חתם, בנאי הנהן בהסכמה.

שלומי ברכה. צמוד לבנאי ב"דני"