החיילים העידו: הכניסו לי אצבעות כדי לעקור עין
דו"ח ועדת טירקל נסמך על עדויות הלוחמים שנתקלו באלימות על המרמרה. הם מתארים פעילים צמאי דם, שתקפו באמצעות נשק חם, סכינים ואלות ברזל: "אחד האנשים קופץ עלי ואני מרגיש כאב חד בבטן התחתונה. אני מושיט לשם את היד ומרגיש סכין". לפניכם כמה מהעדויות
"עם נחיתתי בסיפון האמצעי שברתי את ידי והמון שמונה עשרות אנשים התנפל עליי ופשוט ביצע בי לינץ' שכלל משיכת הקסדה מעליי, חניקה, הכנסת אצבעות לעיניי על מנת לעקורן ממקומן, משיכות בגפיי לכל הכיוונים, הוכיתי בצורה מאוד חזקה באלות/מקלות ברזל בעיקר בראשי. הרגשתי ממש כי אני עומד למות, הרבה מעבר למה שאנו מגדירים סכנת חיים".
זו עדותו של החייל הראשון שהשתלשל בחבל מהמסוק אל המרמרה הטורקית. דו"ח ועדת טירקל כולל מספר עדויות מקפיאות דם של לוחמים, שהיו בסכנת חיים, כמה מהם נלקחו בשבי לבטן האונייה. מהעדויות, שאותן אסף צה"ל, לבקשת ועדת טירקל, עולה תמונה קשה. עם ההשתלטות על האוניה הטורקית, חיילים הוכו באלות ובמקלות ברזל, תוך קריאות "אללה הוא אכבר", כפי שתיאר זאת החייל הראשון שירד לסיפון: "התנהגות האנשים בשלב זה הייתה בפירוש כלוחמים של האויב שבאו להרוג את הצד השני קרי - אותי. הרגשתי כי כל רגע אני עומד לקבל מכה בראש שתהרוג אותי. בשלב זה הצליח ההמון לקרוע ממני את האפוד (שכלל את הנשק) והנשק נפל אל מחוץ לאפוד".
החייל, שנזרק קודם לכן בידי הפעילים הטורקים מגובה של 3 מטרים וחצי לסיפון התחתון, הבין שלא יוכל להתגבר על תוקפיו. הוא ניסה לקפוץ למים, אך חשש שלא יפול למים אלא לסיפון שמתחתיו. ההמון הזועם מנע ממנו להגיע לדופן הספינה, ובשלב מסוים הצליח להגיע לנשק שלו: "דרכתי אותו ויריתי לאחר התוקפים ברגלו... מיד לאחר הירי שביצעתי, קיבלתי חבטה חזקה מאוד ממוט ברזל ישירות בראשי, זה גרם לי לזעזוע קצר ובשנייה זו חטפו ממני את הנשק. בשלב זה חשבתי כי ההמון רוצה לקחת אותי כשבוי ולהשתמש בי בקלף מיקוח לכניסה לעזה ובכלל. החל לנזול לי המון דם על הפנים מן הפגיעות בראש, ההמון המשיך להכות אותי ודחף אותי פנימה לתוך בטן האוניה".
היכו ועשו לי ממש "מסיבת עיתונאים". עדויות הלוחמים (צילום: רויטרס)
"חייל מספר 4", הרביעי שגלש מהמסוק הראשון, הוא גם זה שנפגע באופן הקשה ביותר. לאחר האירוע הוא הורדם, הונשם ונותח לטיפול בשבר גולגולתי. בעדותו בפני הוועדה, גולל את מה שעבר באותו הלילה: "איך שהגעתי לקרקע הבחנתי במחבל עם לום ברזל ממתין להוריד לי אותו בראש, אך כשניסה לפגוע בי הדפתי אותו וישר קפצו עלי עוד 4 מחבלים שאחד ליפף את השרשרת סביב צווארי וחנק אותי, תוך כדי שאני נאבק איתם חשבתי לשלוף את האקדח אבל הרגשתי שאם אשלוף אותו בגלל שהם צמודים אלי וחובטים בי, אני לא אספיק לבצע ירי והם יחטפו את האקדח ממני. בשלב הזה איבדתי את ההכרה, כנראה מהחניקה - ראיתי כוכבים, וכשהתעוררתי הרגשתי שאני באוויר ושלושה-ארבעה מחבלים זורקים אותי מהסיפון העליון לסיפון הגשר, הייתי מאוד כבד והרגשתי נפילה מאוד מהירה וחזקה. שם חיכו כ-20 איש עם מוטות גרזנים ועוד ואיך שנפלתי תפסו אותי וגררו אותי לתוך האוניה".
עוד כותרות ממסקנות ועדת טירקל:
- טירקל מנקה את צה"ל: הופתע, אך פעל כראוי
- על הכשל המודיעיני: ידעו רק ברגע האחרון
- "הסגר חוקי, אין רעב ולא נפגעו זכויות"
- זועבי: טירקל לא התמודד עם השקרים
חייל מספר 3, מפקד הכוח של מסוק 1, והשלישי שגלש ממסוק זה, העיד על האירועים שקדמו ללקיחתו לבטן האוניה, ועל הרגע שבו נדקר: "מהר מאוד אני נופל לקומה שמתחת לגג, עם הגעתי לקרקע - כמות נוספת של אנשים רצים אלי. גם שם יש צעקות, אני שוכב על הרצפה מעיי אנשים רבים, אחד האנשים קופץ עלי ואני מרגיש כאב חד בבטן התחתונה אני מושיט לשם את היד ומרגיש סכין, ומבין שנדקרתי, אני מוציא את הסכין מהבטן בצורה אינסטינקטיבית. חשוב לומר שגם בשלב זה אני מקבל מכות רבות כולל מאלות".
כבר עם רדתו לסיפון, הבין מפקד הכוח מהמסוק הראשון שאינו שולט במצב: "אני מצליח להוציא את המיני עוזי שלי שנמצא מאובטח על הגב שלי. הנשק צמוד לאפוד המגן - בצורה שניתן 'לשלוף' אותו בצורה מהירה. תוך כדי שאני שולף את הנשק, אני מרגיש את עצמי עף - כתוצאה מדחיפה. מישהו דוחף אותי בחוזקה ואני נופל על הדופן. אני מוצא את עצמי יושב על הרצפה עם הגב לדופן והפנים לכל האנשים שמקיפים אותי. האנשים סביבי עם גרזנים, סכינים, מוטות ברזל ואלות ורצים אלי, מדובר בשנייה-שתיים עד שהם מגיעים אלי. אני מצליח לדרוך את הנשק ומשחרר שני כדורים. לא ידוע לי אם פגעתי ובמי, מיד האנשים מגיעים אלי, חוטפים לי את הנשק, ומכים בי בכל הכוח במוטות ובאלות".
החייל ישב צמוד לדופן, כאשר ברכיו מקופלות, וידיו מגינות על הפנים, "ומסביבי המון אנשים שמכים בי מכות רבות בעיקר לכיוון הראש. האנשים סביבי אחוזי טירוף וצועקים כל הזמן 'אללה אכבר'. אני מרגיש את המכות בכל חלקי גופי וכמו שאמרתי מכות רבות לכיוון הראש. לאחר סדר גודל של שתי דקות בהן האנשים מכים בי ואני מנסה להתגונן אני מרגיש מספר אנשים תופסים לי את הידיים והרגליים מרימים אותי, בשניה הזו אני מבין שהכוונה שלהם היא לזרוק אותי מהדופן למים. אני מתנגד, משתולל, נאבק אך ללא הצלחה. חשוב לומר שגם בזמן הזה אני ממשיך לקבל מכות חזקות מאוד בבטן. אני נאבק ככל יכולתי עד שבשלב מסוים הם מצליחים להעביר אותי לצד השני של הדופן. אני מחזיק בדופן, עם הידיים ותלוי על הדופן. בשלב הזה האנשים מלמעלה מרביצים לי בידיים וקבוצה שניה של אנשים מושכת אותי מלמטה על ידי תפיסת הרגליים".
המחבל דקר, האפוד הקרמי בלם את הסכין
"חייל מספר 2", השני שגלש מהמסוק, נורה בבטנו מכדור חי בקוטר 9 מ"מ. הוא נותח פעמיים ונאלץ לעבור שיקום פיזיותרפי ו"חייל מספר 5" נורה בברך רגלו הימנית. כך סיפר החייל החמישי: "אני מוקף ב-6 אנשים ואדם נוסף שמגיע כמה שניות לאחר מכן. לבן אדם זה יש ביד חצובה גדולה של מצלמה והוא מצטרף למחבלים ומרביץ לי עם החצובה. המצב שלי בשלב זה הוא שאני כאמור מוקף במחבלים, הם מרביצים לי עם המוטות, אני סופג מכות בכל חלקי גופי, אני מקבל כמה
מכות ממוטות הברזל לפנים, אני מקבל מכות רבות לראש, הראש מוגן על ידי הקסדה". רק בתום הקרב יגלה "חייל מספר 5" שהקסדה שלו נופצה לחלוטין מעוצמת המהלומות.
פעילי ה-IHH הבינו שהוא מנסה להגיע לאקדחו, ובלמו אותו במכות באמצעות מוטות ברזל, "ואז רץ אלי מחבל עם סכין שלופה ודוקר אותי בכל הכוח בחזה. מה שעוצר את הסכין זה האפוד הקרמי אותו אני לובש, המחבל שניסה לדקור אותי נראה מופתע מכך שהסכין נעצרה במגן הקרמי ואני הודף אותו מעלי על ידי מכה לכיוון הראש.
"אני מבין שאני חייב נשק על מנת להגן על עצמי. אני רץ אל אחד המחבלים שתוקף אותי אני חוטף לו את מוט הברזל מהיד ובעזרתו אני מתחיל להחזיר למחבלים שמקיפים אותי - מכות עם מוט הברזל שבידי. בהרגשה שלי ברגע שלקחתי את מוט הברזל המכות התרבו, אני התחלתי להרגיש את השפעתן והיה לי קשה לנשום". "חייל מספר 5" ספג מכות נוספות בראשו ובעורפו ואיבד הכרה. לאחר הפעולה הוא נותח, לאחר שנפגע מירי, חבלות בראשו ובבטנו ופגיעות באזנו.
"הייתי בטוח שאני הולך למות"
מלבד האלימות בה נתקלו חיילי צה"ל על סיפון המרמרה, הוסיפו והעידו שלושת החיילים שנחטפו ונלקחו לבטן האוניה על-ידי פעילי IHH. חייל מספר 1, 3 ו 4 סיפרו על מסכת של אלימות שספגו במהלך שהותם בבטן האוניה, שארכה כ-40 דקות, במהלכם נלקח מהם ציודם ונשקם, הם הוכו ונמנע מהם טיפול רפואי.
"חייל 1" מספר: "כשהכניסו אותי פנימה (לבטן האוניה) הבנתי שהתנגדות פיזית שלי חסרת תועלת ולא אצליח להילחם בכולם ופשוט חיפשתי הזדמנות לברוח ולקפוץ למים. בשלב זה הייתי בטוח שאני הולך למות והתחילו לרוץ במוחי כל מיני תרחישים: הוצאה להורג על-ידי ההמון, הוצאה להורג, וצילום שלה על מנת להפיץ בעולם ולרשום הישג לטובתם, הכנסה שלי לעזה כחטוף".
בשלב זה ניסה החייל לחשוב על דרכי מילוט - קפיצה למים, קפיצה דרך חלון האוניה וכו'. לאחר מכן, הורידו אותו פעילי IHH לבטן האוניה, "תוך כדי כך צילמו אותי הרבה פעמים - וידאו, סטילס ממש 'מסיבת עיתונאים', והמשיכו להכות אותי בעיקר בראש בעיקר באמצעות אלות. כל מכה שקיבלתי בראש חששתי שאתעלף או גרוע מכך אמות".
ניסו להיאבק, הוכו וננשכו (צילום: AFP)
"חייל מספר 3" נגרר לבטן האוניה, תוך דימום מאסיבי מבטנו, לאחר ששלף משם סכין, וחתך עמוק בידו ובראשו. הוא הרגיש שיוצא להורג כאשר יגיע למטה, ולכן ניסה לאחוז בשארית כוחותיו במעקה, אך בכל פעם שעצר, נשכו אותו פעילי IHH בידיו: "מה שעובר לי בראש כשגוררים אותי לתוך האוניה על-מנת להרוג אותי. אני מנסה להתנגד ולתפוס בכל מה שבדרכי. בכל פעם שאני מתנגד אני מקבל מכות חזקות. בשלב הראשון גוררים אותי פנימה מהדופן לתוך גרם המדרגות, לפני שמתחילים להוריד אותי למטה דרך המדרגות מורידים לי את הציוד, אני מתנגד ככל יכולתי, ללא הצלחה. אני זוכר שם צעקות רבות, טירוף בעיניים של האנשים, שנאה, אני מבין שזה הסוף שלי ושהולכים להרוג אותי".
"נשמע לי כמו חנין זועבי"
בדרכם במדרגות לבטן האוניה, ניסו שני פעילים לחנוק שני חיילים: "הם היו ממש להוטים להרוג אותנו. הם ניסו לחנוק אותי ואת חייל מספר 4, השנאה בעיניים שלהם ממש בערה, הם אמרו לנו באנגלית שהם הולכים להרוג אותנו. מה שמנע מהם להצליח היה כנראה אנשים שמנעו מהם לעשות את זה דחפו אותם מהמקום".
בשלב מסוים, שכבו זה לצד זה בבטן האוניה הלוחם הראשון, השלישי והרביעי. החיילים מבחינים בין שתי קבוצות: "האחת שניסתה להרוג אותנו ורק חיכו לרגע שיצליחו. הייתה שם קבוצה נוספת שניסתה להרגיע את הרוחות והם למעשה מי שמנע מהקבוצה הקיצונית להרוג אותנו", כפי שהעיד "חייל מספר 3". "חייל מספר 4" סיפר: "שמעתי כל מיני צעקות לא ברורות אבל זה נראה/נשמע לי כמו חנין זועבי".
"חייל מספר 1" מספר כיצד הצליח להשתחרר מהשומר שלו: "נתתי לו מרפק בצלעות וקפצתי למים, תוך כדי ניסיון הקפיצה השומר ניסה לתפוס אותי אך הצלחתי להשתחרר ונפלתי למים. עשיתי זאת כי הבנתי שזו הדרך היחידה שבה אציל את חיי".
מפקד הכוח במסוק 2, המזוהה כ"חייל מספר 21", ניגש ל"חייל 4", שנפצע קשה: "הבנתי ישר שהוא לא איתנו מזהה עליו סימני חבלה על הפנים הרחקתי אותו מהדופן, השכבתי אותו על הרצפה ובשלב הזה מגיע מפקד המוקד יחד עם הקשר שלו, שואל אותו אם ירו בו ואם הכול בסדר, לאחר מכן אני מרים את הפצוע ומעלה אותו לנקודת הטיפול בפצועים שם פגשתי את הפרמדיק שמורה לי להשכיב אותו". "חייל 4" סבל משבר בגולגולת והניתוח שבוצע על-ידי פרמדיק היחידה על גבי סיפון המרמרה הציל את חייו.
לפנייה לכתב/ת 
