לעבוד יום מהבית? טעות פטאלית

הייתי כלכלן והיום אני קופירייטר. יש לי קורות חיים בעובי של ספר טלפונים. התגלגלתי בין עבודות שונות, פגשתי טיפוסים משונים וצברתי סיפורים משעשעים. אני אחלוק אותם כאן עמכם, עם קורטוב של הגזמה, כדי שתעלו חיוך על פניכם. אם זו לא הייתה הקריירה שלי, גם אני הייתי צוחק.

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
  

לא יודע איך הצלחתי לשכנע את סוקולוב המנכ"ל לשחרר את החבל ולתת לי לעבוד יום אחד מהבית. אין ספק, הוא עוד יעשה מזה מטעמים בעתיד; אני עוד אשמע בכל שיחת שכר על ההטבה העצומה שהוא העניק לי. ערב היום הגדול נפרד ממני סוקולוב ברגשות מעורבים.

"אני מבין שאתה צריך זמן ושקט לסיים את הפרויקט אבל דווקא מחר יש לנו ישיבת צוות, פגישה עם לקוח, הדרכה על מערכת כיבוי האש במשרד, שתייה ליומולדת של בתיה ושתייה לעזיבה של ניב". "ניב עוזב?", אני שואל מופתע, "אה... כן... נפלט לי... הוא עוד לא יודע. אף מילה, אה?!", נפרד ממני סוקולוב.

האישה קולטת את החגיגה

לוח הזמנים במשרד רק מחזק בי את הרצון לעבוד מחר מהבית. אני מכריח את סוקולוב לעמוד בהבטחתו, לוקח איתי כמה מסמכים לצורך העבודה בבית ונפרד בחיבוק עז מניב שלא מבין מה נהייתי רגשן כזה, ("מחרתיים אנחנו נפגשים לא?!").

למחרת אני קם בבוקר והכול מוכן ליום עבודה פורה ויעיל ללא ישיבות, ללא שתיות וללא שטויות. אני פותח גלגל"צ ומתענג על דיווחי התנועה. חושב על החניה שאני לא צריך לחפש, המיילים שאני לא צריך לפתוח והסנדוויצ'ים שאני לא צריך לקנות.

אפרופו סנדוויצ'ים, היום אני לא צריך להסתפק במועט. היום אני יכול לארגן ארוחת בוקר כמו שצריך. נוסע למכולת להביא לחמניות טריות, ירקות ומבחר גבינות. קוצץ סלט, מטגן זוג ביצים עם עשבי תיבול ואוכל סוף-סוף "ארוחת בוקר ישראלית".

אשתי קולטת את החגיגה ומחליטה אף היא ליהנות מהמצב: "אם אתה כבר בבית, תקפל את הכביסה שעל הספה בסלון ואם לא קשה לך תעביר סמרטוט במטבח או אולי בכל הבית, אבל לא לפני שאתה מנקה את השומן השרוף מהסיר הגדול". ארוחת הבוקר והמחשבה על הררי הכביסה מעייפות אותו ואני מנמנם לי קלות על הספה עם הכביסה (תמיד חלמתי שתהיה לי ספה בעבודה, כמו בחדרי המנכ"לים).

בין נמנום, למטלה ביתית, בין סרט ביו-טיוב לטלפון מציק מהמשרד, מגיעה שעת הצהרים ואיתה צונאמי הילדים שמגיעים הביתה מהמוסדות השונים. למרות כל המחמאות של המורות והגננות על כך שהילדים שלי הם מהירי תפישה, הם מתקשים לתפוש שאבא עובד למרות שהוא בבית.

לאחר שאני מגיש להם (ולחברים שלהם) ארוחת צהרים, מתחילה העלייה לרגל, "אבא אפשר כוס מים? אפשר קרמבו? אפשר פטל? אפשר עוד קרמבו? אתה יכול לנגב לי? אתה יכול לנגב לחבר שלי?עוד קרמבו אחרון ודי?", אחרי הצהרים מתחילה עונת ההסעות.

לילה לבן

כמה הורים זריזים קולטים שאני בבית ומנדבים אותי כנהג הסעות לכל מיני חוגים שונים ומשונים. בשבע בערב זה נגמר ואשתי מגיעה. "אל תשאל איזה היה לי בעבודה! אתה היית כל היום בבית אה? אז תעשה לי טובה ותעשה להם את המקלחות וארוחת ערב. אני הרוגה", היא זורקת לכיווני. עשר בלילה. שקט בבית אני מתיישב עם הלפטופ מול הטלוויזיה. באחת עשרה וחצי נגמר המשחק ואני מתחיל באמת לעבוד.

למחרת בבוקר אני נפגש עם סוקולוב. אני עייף לאחר לילה לבן מול המחשב, סוקולוב למרות כל ניסיונותיו לראות עצמו מנהל מתקדם מרגיש פראייר לאללה וטורח להראות לי את זה. הוא לא מפסיק לחקור ולעקוץ אותי על הבילויים שלי במהלך יום האתמול (איך היה בים? לאיזו הצגה יומית הלכת?). לך תסביר לו שאפילו הכביסה עדיין בערימה על הספה בסלון. אין מה להגיד "WIN-WIN סיטיואיישן".

רועי פרידלר הוא קופירייטר העוסק בכתיבה שיווקית ותכנים לניוזלטרים, מדיה חברתית, בלוגים עסקיים, אתרים ועוד. שירותי-תוכן.COM

ניתן לפנות אליו בדוא"ל: roynirit@bezeqint.net