המעגל הסיני: לאן נעלמו אגרות החוב של ארה"ב?

הממשל האמריקני יצא בשבוע שעבר מגדרו כדי שנשיא סין הו ג'ינטאו ירגיש בנוח במהלך ביקורו בוושינגטון. לאובמה יש סיבה טובה לכך, בייג'ינג מחזיקה צבר עצום של אגרות חוב וביכולתה לדרדר את המעצמה המערבית לתהום כלכלית. כיצד זה קרה?

טל רשףעדכון אחרון: 24.01.11 , 00:03

אדם סיני ממושקף בגיל העמידה לבוש בחליפה יוקרתית עלה בשבוע שעבר על מטוס בבייג'ינג והמריא לוושינגטון. אילולא החליפה וההיכרות מכלי התקשורת, יכולנו לטעות ולחשוב שאותו אדם הוא רופא שיניים או רואה חשבון, אך אדם זה הוא נשיא סין הו ג'ינטאו.

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet

תולדותיה של סין משופעות במנהיגים כריזמטיים – החל מימי הקיסרים של שושלת צ'ין בבגדי המשי ועד מאו צה דונג בחליפה הכחולה. הו ג'ינטאו יוצא דופן בהיעדר הכריזמה שלו. הוא נחשב לאפרורי אפילו יותר מאשר קודמיו בתפקיד, הואה גואופנג וג'יאנג זמין, ונראה כי דבר זה אינו מקרי.

דירוג "פורבס"

נשיא סין האיש החזק בעולם, נתניהו במקום 24

ynet

אחרי המפלה בבחירות לקונגרס איבד אובמה את הבכורה לטובת מנהיג המשטר הקומוניסטי. ראש ממשלת ישראל זינק 22 מקומות ברשימה. היכן ממוקם בן לאדן? ומי הכי צעיר ברשימה?

נשיא סין האיש החזק בעולם, נתניהו במקום 24

הו ג'ינטאו מסמל בהתנהלותו ובהופעתו את סין של אחרי מאו. לאחר עשרות שנים של משטר דורסני, תקופות של רעב המוני, הרס של אוצרות תרבות ודיכוי הפרט, נראה כי הנהגת סין, לצד היותה משלמת מס שפתיים למורשתו של המנהיג האדום, נשבעה כי מה שארע בימיו לא יחזור עוד.

הרפורמות הכלכליות מצעידות את סין קדימה אל שגשוג כלכלי, הרחק הרחק מימי הצנע הקומוניסטי של פעם. באותו זמן, דרך השליטה של המפלגה במדינה עושה כל מה שנדרש כדי למנוע את עלייתו שוב של מנהיג כריזמטי מדי ואידיאולוגי מדי.

חולק סמכויות עם ראש הממשלה

הו ג'ינטאו מחזיק הרבה פחות כוח מאשר החזיק מאו בשעתו. המערכת השלטונית הפדרלית של סין מפקידה את בחירת יעדי המדינה בידי ועידת המפלגה, אשר בנתה בסוף 2010 את תוכנית החומש הבאה.

הנשיא החולק סמכויות ביצועיות עם ראש ממשלה, וגם שניהם לא נושאים בכל הכוח הביצועי לנוכח הסמכויות הנרחבות הניתנות לממשלות הפרובינציות, שלא לדבר על עצמאות רבה של רשויות הצבא.

נשיא סין זוכה לכבוד נשיאותי.

הו מגיע כשליט בעל כוח מוגבל של מעצמה בעלת פוטנציאל בלתי מוגבל. האמריקנים יצאו מגדרם כדי לארח אותו עם מירב הפאר האפשרי, לא בגלל מי שהוא אלא בגלל מה שעומד מאחוריו. סין של היום אמנם מהווה מעצמה כלכלית שנייה בעצמתה לארה"ב, והיא עדין רחוקה מאוד מלסגור את הפער, אבל התמונה הזאת חלקית מאוד.

הצרכנות האמריקנית - הרווח של סין

סין היא בעלת החוב העיקרית של ארה"ב בימים אלה. המעצמה הקומוניסטית מחזיקה בידה צבר עצום של אגרות חוב שרק הולך וגודל, וברצותה היא יכולה לפדות אותן ולגרום לכלכלת ארה"ב, אשר גם כך נתונה במשבר, להידרדר לתהום כלכלית. כיצד הגיעו לידיה של סין כל כך הרבה אגרות חוב אמריקניות? ובכן, מדובר במעגל קסמים: הצרכן האמריקני קונה הרבה ובזול ככל האפשר, המוצרים הזולים יותר באים בעיקר מסין ולפיכך ארה"ב מייבאת ממנה בכמויות גדולות.

ייבוא רב, פירושו דולרים רבים שזורמים לסין. משמעות הדבר היא גרעון במאזן המסחרי האמריקני. מצב זה מביא למחסור בדולרים. ארה"ב יכולה לכסות את הגרעון הזה על ידי הדפסת כסף, מה שיגרור אינפלציה, בה היא לא מעוניינת. המוצא הנוח יותר הוא הנפקת אגרות חוב, אשר תמורתן בדולרים נכנסת לקופת הממשל המדולדלת. אך מי רוכש את אותן אגרות? נכון, זה שיש בידו עודפי נזילות – סין.

העובדה שסין מוכרת לארה"ב מוצרים זולים בכמויות גדולות מהווה אמנם בעיה קשה מבחינת מאזן סחר החוץ של ארה"ב, אך זה מאפשר למייסיס ובלומינגדיילז למכור בזול. הדבר עוזר לנשיא האמריקני להפוך את אזרחי ארצו למאושרים יותר, זאת משום שהם שואבים את האושר מהשופינג, והשופינג צריך להיות זול. וזה המקום בו סין נמצאת.

בכתבה מכובדת ב-ynet אסור לציין היכן מחזיקה סין את ארה"ב, אבל הקורא האינטליגנטי יודע זאת וכך גם הנשיא אובמה. אמריקה נלחצת על ידי הגירעון העצום בסחר חוץ הנובע בחלקו מהשער הנמוך של המטבע הסיני יואן. סין משמרת את המצב באופן מכוון, דבר שאינו קשה לביצוע במדינה כה ריכוזית.

המטבע הסיני

שער מטבע נמוך בסין מוזיל את המחיר בדולרים ליבואנים האמריקנים. זה גם אומר שהיבואן הסיני ישלם הרבה יואנים תמורת מה שירצה להביא מאמריקה. לסיני יקר לקנות תוצרת אמריקנית ולכן הוא יקנה פחות וייבא פחות, לאמריקני זול לקנות מוצרים מסין, לכן הוא ייבא ויקנה יותר והגירעון במאזן המסחרי ילך ויגדל.

אמריקה מבוהלת מהתהליך הזה, אבל היא לא יכולה לעשות הרבה כדי לאלץ את סין לשנות אותו. היא יכולה לבקש יפה. בימים אלה ממש אובמה מבקש יפה מהו ג'ינטאו, הפקיד בחליפה, לסייע לו בתחום זה, הוא כנראה עשה שיעורי בית בנושא תרבויות והבין שבסין כמו בסין חשובה בניית מערכת יחסים, ומערכות כאלה בונים קודם כל סביב השולחן. מי אמר ארוחת גאלה ולא קיבל?

מישל אובמה לוחצת את ידו של הו ג'ינטאו. גם רעיית הנשיא התגייסה.

הוא מבקש יפה ומר הו משיב בעין יפה: הסכמי סחר בהיקף של 45 מיליארד דולר הם בהחלט עין יפה מאוד. בנוסף, הו ג'ינטאו, איש התרבות הסינית, משיב לו במחווה על מחווה ומשחרר הצהרה אודות הצורך של סין להתקדם בתחום זכויות האדם, אבל הוא משאיר לסין להחליט מה יחשב כהתקדמות מספקת.

ההצהרה שקיבל אובמה היא בינתיים המקסימום שהוא יכול לצפות לו: בוא נתמקד במקום בו ניתן ליצור התקדמות, בכלכלה. בתום הביקור, ישוב המנהיג האפור לבייג'ינג וידווח לשותפיו להנהגה על הישגיו. כן, גם לסין יש כמובן מטרות להשיג בביקור הזה. אחד ההישגים הראשונים הוא ההצגה של סין כמעצמה שווה לארה"ב אל מול מצלמות הטלוויזיה, זה חשוב לסין. זאת תהיה אחת המתנות שהוא יעביר בשנת 02012 לשי ג'ינפינג יורשו המיועד.

מלבד זאת הוא גם יעביר לו מדינה שממשיכה להתעצם ללא הפסקה. מדינה שצפויה בהמשך הדרך לעקוף את ארה"ב ולהפוך למעצמה המובילה העולמית. ביום שבו זה יקרה, סין תוביל את העולם בדרכה שלה ועל פי ערכיה שלה, ואולי היא תזמין אליה את נשיא ארה"ב לביקור שאינו בין שווים.

טל רשף הוא יועץ ומרצה לתרבויות ועסקים אסיה, מאמן עובדים ומנהלים לרילוקיישן . מרצה לתרבויות בחברות ובחוגי בית .