מהדקים חגורה: כך חסך צה"ל 60 מיליון שקל
צוותים של הצבא וחברת הייעוץ החיצונית מקינזי החלו ליישם את תוכנית הקיצוצים: הופחתו רכבי הליסינג, התשלומים לאגד ולרכבת ועודפי מזון. "יש עוד עבודה, אך אנו בדרך הנכונה"
חיסכון של 30 מיליארד שקל בתקציב הביטחון תוך 10 שנים נשמע כמשימה דמיונית כמעט במציאות שבה בכל שנה צה"ל דורש תוספות לתקציב. אבל מתברר שזה אפשרי.
הכל התחיל עם מסקנות ועדת ברודט, שאחת מהמלצותיה הייתה לשכור את שירותיה של חברת ייעוץ חיצונית, שתמליץ על השיטות לקיצוץ תקציב הביטחון. במכרז זכתה חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי. מומחי החברה, חלקם בעלי ניסיון עשיר בטיפול בתקציבי ביטחון בעולם, החלו בסדרת פגישות עם בכירי צה"ל ומערכת הביטחון.
אחרי הבחינה הראשונה, החלו צוותים משותפים של מקינזי ושל אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צה"ל (אטל) לגבש את התוכנית השאפתנית: קיצוץ של כ־10% מתקציב מערכת הביטחון. התוכנית גובשה בשנת 2007, ושנת 2010 היא הראשונה שלגביה יש נתונים מדויקים.
אז איך והיכן חוסכים? קחו למשל את ה"רכב הלבן", מכוניות הליסינג הצמודות לקצינים הבכירים. מדובר בהוצאה שנתית אדירה. הצוות המשותף של מקינזי וצה"ל החליט לשכור חלק מהרכבים במקום לחתום על חוזי ליסינג, וגם אותם להאריך מארבע לחמש שנים.
מקור בכיר באטל סיפר השבוע כי רק בשנת 2010 הושג בתחום זה חיסכון של 15 מיליון שקל. "התברר שניתן ללחוץ כשיודעים מה לדרוש", אמר הבכיר. "העמדה הקשוחה של צה"ל הביאה לכך שחברות הליסינג העניקו הנחה של עד 10% בהשוואה לחוזים קודמים".
מו"מ קשוח עם רכבת ישראל
גם בנסיעות החיילים בתחבורה הציבורית הצליחו לחסוך. לצה"ל יש הסכמים עם אגד, שלפיהם חיילים במדים נוסעים חינם בכל קווי החברה, ואילו ברכבת הנסיעה היא עם הצגת תעודת חוגר. התשלום לאגד הוא גלובלי, על פי חישוב שנערך בעבר. לרכבת משלמים לפי מספר החיילים שהשתמשו בשירותיה. אנשי אטל ומקינזי ניתחו את שני ההסכמים והגיעו למסקנה שהצבא משלם יותר מדי.
נפתח משא ומתן עם אגד ועם חברות האוטובוסים האחרות שאיתן יש לצה"ל הסכמים. בשנת 2010 כבר הושג חיסכון של 40 מיליון שקל. "אנחנו כרגע במשא ומתן עם הרכבת, וכבר קיבלנו הנחה של 22%, אבל אנחנו דורשים עוד", אומר הבכיר. לפי החישוב, המשא ומתן עם חברות האוטובוסים הפועלות במקביל לאגד יביא לחיסכון של עוד 20 מיליון שקל בשנה.
מזון הוא הוצאה אדירה בצה"ל. הצבא צועד על קיבתו, וזה עולה 600 מיליון שקל בשנה. הסכום הזה מיועד לרכישת מוצרי מזון למטבחים בבסיסים ולרכישת מזון מוכן מחברות קייטרינג. מומחי מקינזי אמנם החמיאו לאנשי הרכש וקבעו שהם משיגים מחירים מצוינים למוצרי מזון, אבל החליטו ללחוץ גם בתחום הזה. בשנת 2010 נחסכו בתחום המזון חמישה מיליון שקל, ונעשה מאמץ לחסוך עוד, בין השאר על ידי רכישה מדויקת של כמויות, כדי שלא יהיו עודפים.
על הכוונת: הקבלנים
גם שירותי הרפואה בצה"ל עולים הרבה כסף: עלות השירות הרפואי לחיילי צה"ל בבסיסים ומחוצה להם מגיעה למיליארד שקל בשנה. לפני כמה שנים בוטלו מרפאות קציני הערים ונחתם חוזה עם חברת "ביקור רופא", שמעניקה כיום את השירותים לחיילים.
"אנחנו מנהלים כרגע משא ומתן עם החברה על זמני פעילות המרפאות שלה, וגם כאן נחסוך הרבה כסף", אומר הבכיר באטל. גם בתחום של שליחת חיילים למרפאות החוץ ולחדרי המיון בבתי החולים עושים עכשיו סדר: "התברר לנו שאין בקרה טובה על הפניית החיילים, ובנוסף לכך כל בית חולים גובה מחיר אחר עבור אותו שירות. גם בזה אנחנו מטפלים בימים אלה".
סעיף הוצאה ענק אחר של צה"ל הוא תקציב הבינוי - הקמת מבנים חדשים ותחזוקת מבנים קיימים. כאן המספר מטפס לשלושה מיליארד שקל בשנה. גם כאן הצוותים המשותפים השיגו תוצאות. "אנחנו משנים את שיטות ההתקשרות הישנות עם קבלנים ומעדיפים קבלנים גדולים, שמקבלים על עצמם את האחריות הכוללת. זה זול יותר בסופו של דבר", אומר הבכיר באטל.
כדי לממש את שיטת ההתקשרות החדשה מקימים בימים אלה גוף למימוש פרויקטים שיהיה כפוף למשרד הביטחון, כאשר אטל יהיה הגוף המפקח. "מקינזי סימן בתחום הבינוי חיסכון שנתי של 400 מיליון שקל, ואנחנו מקווים להגיע ליעד".
האם החילות שעליהם "נוחתים" הצוותים המשותפים של מקינזי ואטל מקבלים בהבנה את הדרישות לשינויים? כמובן שלא. לכן נקבע שכל ויכוח מובא להכרעת סגן הרמטכ"ל. הוא שומע את הצדדים וקובע. בזמן האחרון הוא נדרש לכמה ויכוחים כאלה. חיסכון, מטבע הדברים, הוא לא תהליך שנוח לכולם.
תא"ל עופר וולף, ראש מטה אטל, אומר כי העבודה עם מקינזי מסייעת להשיג את יעדי תוכנית ברודט."יש עוד הרבה עבודה, אבל אנחנו בדרך הנכונה".
הכתבה פורסמה במוסף "ממון"של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: דובר צה\"ל")
