שתף קטע נבחר
 

פישר הכשיר את הדרך להעלאת ריבית

התחזקות המטבע האמריקני, הצעדים שנקט נגיד בנק ישראל על מנת לדחוק ספקולנטים משוק המט"ח, האינפלציה הגבוהה וצמיחת המשק - מצביעים על סבירות גבוהה להעלאת ריבית. מריל לינץ': צעדי הנגיד נועדו לתמוך בהעלאת ריבית

הערכות - הריבית תעלה. את שבוע המסחר הקודם סיים הדולר בשלושה ימים רצופים של התחזקות מול השקל ובעלייה של כמעט 3%. הבוקר (ב') חזר המטבע האמריקני למגמת ההיחלשות המוכרת שלו מהחודשים האחרונים והוא מאבד כאחוז מול השקל. העלייה הזו מרמזת על הערכה להחלטה של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר על העלאת ריבית על ידי שצפויה להינתן הערב.

  

 

הריבית של בנק ישראל עומדת על רמה של 2% מאז סוף חודש ספטמבר, זאת לאחר שבשנה שחלפה בין ספטמבר 2009 לספטמבר 2010 העלה פישר את הריבית בשיעור כולל של 1.5%. נתונים כלכליים רבים תומכים בהעלאה נוספת של הריבית. בראשם ,נמצא היחס בין האינפלציה בפועל ליעד שקבעה הממשלה. האינפלציה ב-2010 עמדה על 2.7% - מעל מרכז תחום היעד – 2%. בנוסף, שיעור הצמיחה במשק גבוה ועמד ברבעון השלישי של 2010 על 4.4%. בסביבה כלכלית כזו מקובל להעלות ריבית.

 

"מצב הריבית היום הוא לא נורמלי"

בנוסף, הריבית נחשבת לכלי המרכזי שבידי בנק ישראל בבואו למתן עליות לא פרופורציוניות במחירים. עליית המחירים שמדאיגה במיוחד את הנגיד היא העלייה במחירי הנדל"ן, שזכתה זה מכבר לכינוי "בועה". כמה ימים לפני שבחר להשאיר את הריבית לחודש ינואר על 2%, הזהיר פישר בישיבת ממשלה שעסקה בשוק הנדל"ן, כי לא סיים להתערב בנעשה בתחום זה. "מצב הריבית היום הוא לא נורמלי ואם הריבית תעלה, הם (נוטלי משכנתאות, א.ל) לא יוכלו לעמוד בתשלומי המשכנתא".

  

בארבעת החודשים האחרונים נמנע הנגיד מלהעלות ריבית, בעיקר בגלל החשש להתחזקות השקל מול הדולר. פער הריביות ההולך ומתרחב בין ישראל לארה"ב גרם בשנתיים האחרונות להתחזקות מתמשכת של השקל ולפגיעה ברווחי הייצוא מישראל. החשש מהאטה במשק בעקבות הירידה בייצוא היווה גורם מאזן לנתונים הכלכליים ולעליית מחירי הדיור וגרם לאותו "מצב לא נורמלי", בלשון פישר, שבו מצויה הריבית בישראל היום.

  

בשבוע האחרון נקט בנק ישראל שני צעדים משמעותיים לעצירת מגמת ההתחזקות של השקל שתכליתם היא פגיעה באטרקטיביות של שוק המט"ח ל"ספקולנטים"; שהם סוחרי כסף שמבקשים לנצל את הריבית העולה בישראל כדי לגרוף רווחים דרך עסקאות קצרות טווח בהמרת מט"ח.

  

הצעד הראשון, נועד לאיתור של אותם "ספקולנטים". הבנק הוציא הוראה שמחייבת את סוחרים מחו"ל ואת הבנקים הישראלים שמהם הם קונים שקלים לדווח על כל עסקה יומית קצרת טווח בהיקף של 10 מיליון שקל ויותר. בנוסף חלה חובת דיווח על סוחרים מחו"ל ומהארץ בעסקה נגזרת ממט"ח (עסקת החלף או המרה עתידית) בהיקף של 10 מיליון דולר ומעלה ליום. הגורמים המדווחים צריכים לספק לבנק מידע אודות זהות הסוחר, גובה העסקאות ויתרת העסקאות הכוללת של אותו סוחר בבנק הישראלי.

 

דוחק את הספקולנטים מהשוק

הצעד השני כבר כוון ישירות לכיסם של העוסקים בספקולציה. הנגיד הטיל על הבנקים חובת נזילות של 10% בכל עסקה נגזרת ממט"ח. משמעות ההוראה היא שכאשר יפקידו הבנקים ישראלים בבנק המרכזי שקלים שנרכשו על ידי תושבי חו"ל, במסגרת עסקאות קצרות טווח, 10% מהסכום המופקד לא יהנה מריבית בנק ישראל. בבנק מקווים שכתוצאה מהוראה זו יתייקרו העסקאות והסוחרים ינדדו לשוק אחר – אולי ללונדון.

 

אנליסטים בבנק מריל לינץ' העריכו השבוע כי הצעדים נועדו להכשיר את הקרקע לקראת העלאה נוספת של הריבית. "צעד זה עשוי לאותת על העלאת ריבית נוספת בטווח הקצר, בהתחשב ביחס הצמיחה/אינפלציה וקו הפעולה החדש כנגד ייסוף השקל", כתבו בסקירתם השבועית. אם העלאה זו אכן תתרחש, תתייצב הריבית של בנק ישראל על רמה של 2.25% לפחות – ב-1.75% מעל לגוש האירו ו-2% מעל לריבית ארה"ב.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
סטנלי פישר
צילום: גיל יוחנן
מומלצים