למה סקס-פיוס אם אפשר סקס במקום ריב?
הוא טוען שזוגות מצליחים לשרוד לאורך זמן רק אם הסקס ביניהם קבוע, תדיר ולא תלוי במצב הרוח. היא טוענת שיש קשר חזק בין סקס לאינטימיות, ואין מה לדבר על סקס מנותק
הוא: אם נשכב יותר, נריב פחות
המהפכה המינית, השיח הפתוח, הסדרות הסרטים והמגזינים שעוסקים בנושא, כל אלה אינם עוזרים לנשים רבות להפנים: הפתרון להרבה מתחים, מריבות, וחוסר הסכמה במערכת יחסים נובע מחוסר סקס, בין אם זה בתדירות, באיכות, או בשניהם.
כשאני מסופק מינית, אני מפרגן יותר, עוזר יותר ונחמד יותר. אני אלך איתך לקניון, אקנה מתנות, אחייך יותר, אחמיא לך, ארצה להחזיר לך במיטה. כשאני מסופק, אני לא מתייחס לכל עקיצה והערה ומריבה שאת מנסה לחרחר ואין לי צורך להילחם בך על איזה קייטרינג יהיה בחתונה שלנו וכמה זמן יהיה הביקור אצל אמא שלך. זה לא במכוון, זה פשוט יוצא כך: כשאני מסופק אני חירש וכמעט כנוע, וכשאני לא – אני רעב להוציא את הבעבוע שבתוכי באיזושהי דרך.
לא ברור איך זה שאת יודעת את זה, מקבלת אישורים תמידיים על כך, ובכל זאת אין בך מוטיבציה להמשיך עם הסקס בזוגיות למשהו פחות ארעי מפעם בשבוע-שבועיים. אולי כי את מחפשת שאהיה מפרגן וחמוד ללא קשר לסקס? הלוואי שהייתי יכול לומר שזה עובד ככה. האמת, שאני מאמין שגם רוב התסכולים שלך נובעים בעיקר מתסכול מיני, בין אם בסיפוק שלך ממנו או בין אם זה ברגשות האשמה ובמעצורים העצמיים שלך לגביו. גם כשאת מסופקת, את פחות מחפשת אותי בקטנות.
אין דרך טובה יותר, שמצליחה לתקשר מעבר למילים
אולי זוגות צריכים לפשוט מעליהם את הבגדים תוך כדי המריבה הבאה ולא בסופה, רק כדי להיווכח כמה המתח, הכעס והתסכול ביניהם הם בסך הכל ביטוי למיניות עצורה, מאופקת, או מוזנחת. אין דרך טובה יותר, שמצליחה לתקשר מעבר למילים, כדי להתקרב. ובכל זאת, זו הפעילות היחידה שאנשים שומרים לאחר כך, לאחרי מריבה, לאחרי כעס, לאחרי העייפות.... עד שבלי לשים לב התדירות נעלמת, הסקס הופך להיות הכרח, והמתיחות והמרחק גדלים ומרחיקים את האפשרות לסקס עוד יותר.
אז למרות הגבה המורמת, נסו סקס בזמן מריבה ולא אחריה. בפעם הבאה, כשיש מריבה קולנית ורגשנית במיוחד, הילחמו בצורך להביע ריחוק ולחמו על מה שאתם רוצים באמת: קירבה, מגע וחיבור מחודש. אין צורך במייק-אפ סקס. מה שרציתם כבר הושג.
תשאלי כל זוג שנמצא יחד שנים ותגלי את מה שאני מנסה לומר לך: גברים ונשים שמסופקים מינית הם הזוגות היחידים ששורדים לאורך זמן, בכל גיל ובכל תקופה.
היא: אני לא רוצה לשכב איתך, אני פגועה ממך וכועסת
נמאס לי, פשוט נמאס לי לשמוע מגברים, שמתרצים את ההבדל בינינו בצורך בסקס. אם אתה עדיין חושב שהנושא המרכזי שמעסיק אותי בקפה עם חברותיי הוא טמפונים וסריגה, תן לי לחדש לך: השיחה מתרכזת בתנוחות, חוסר או עודף בפעילות מינית, כמה פעמים בשבוע (ולמי שממש הולך לה – כמה פעמים ביום). בנוסף אנחנו נקרעות על זאת ששוב יצא לה להיתקל בזין קטן או במישהו שלא יודע מה צריך לעשות איתו. עוד לא יצא לי לפגוש אשה עם ייצר מיני לוקה בחסר. כן יצא לי לפגוש אשה משועממת מבן זוגה, או נשים ששבויות ברעיון של הילדה הטובה.
אני מצפה מבן הזוג שלי גם לאינטימיות בנוסף לסקס, ואינטימיות יש בה אהבה והיא מלאה ברגשות, רעים וטובים. אם מיררת את חיי היום, הסיכוי שיבוא לי לשכב איתך הוא נמוך עד אפסי. אשה מתוסכלת מינית היא לא יותר טובה או גרועה מגבר באותו המצב: היא פשוט מתוסכלת. ואם אנחנו כבר בנושא, אז גם נשים מאוננות. לנשים רבות יש צעצועים מופלאים ומגוונים לסיפוק עצמי, ונשים רבות צופות בפורנו. אז אולי הגיע הזמן שתמצאו סיבה יותר טובה לתסכול הנשי מלבד "היא בטח לא קיבלה הלילה", כי אני את שלי מקבלת, אולי הגיע הזמן למצוא סיבה חדשה, כי בינינו...זה מתחיל להתיישן.
קל לך להפריד בין סקס לאינטימיות, והסקס מבחינתך הוא (כמעט) תמיד אופציה, מתוך רצון לבדוק שלמרות חילוקי הדעות האהבה והמשיכה עדיין מתקיימות. מבחינתי, זה שאני לא רוצה לשכב איתך אומר שאני פגועה ממך וכועסת עליך. סקס במצב נפשי שכזה מעיד שלא אכפת לי ממך, לא משנה לי אם תיהנה ונכנעתי לרְצות לשנות משהו בקשר. וכשאתה רוצה סקס במצב שכזה, זה בדיוק מה שאני שומעת גם ממך, גם אם תצדיק זאת באבולוציה או בחרמנות לשמה.
אתה מאמין שאני משתמשת במין כנשק, ולא מבין שזה לא מדויק. אני משתמשת במיניות שלי. אני לא שוכבת את עצמי לצמרת, ולא אעניש אותך במשהו שגם אני מעוניינת וחושקת בו. אני לא יכולה להרגיש מינית בזכות עצמי, אם יש לי בן זוג שדורך עליה באגביות, או על בסיס קבוע ומכוון. כשאני כועסת, סימן שמשהו מפריע לי, גם אם אני בעצמי לא מסוגלת לשים עליו את האצבע.
אז במקום שתציע להעמיד אותי על ארבע, אולי תשב איתי לשיחה כנה, להאשמות הדדיות ולפתרון הבעיות? אני יכולה להבטיח לך שהסקס של אחרי אולי יהיה פחות סוער מסקס של מריבה, אבל הוא יהיה יותר אינטימי, אמיתי ומפויס.
- דוד אלהרר-ברוש, יועץ תוכן ושיווק, מנהל האתר סיפורים מקוונים
- עינב דרומי, שף-קונדיטור תל אביבית. האימייל של עינב
לפנייה לכתב/ת 
