תביעה: הניתוח לא היה נחוץ - אינסה מתה מסיבוך
לטענת בני משפחתה של אינסה דיסקין טען הרופא שטיפל בה כי היא חייבת לעבור בדחיפות ניתוח לכריתת רחם בשל חשש מסרטן, ולא הציג בפניה אפשרויות נוספות. בעקבות סיבוך בניתוח - היא נפטרה מספר שבועות לאחר מכן. כעת תובעים בני משפחתה מהמנתח ומביה"ח אסותא 2.5 מיליון שקלים
ניתוח מיותר לכריתת רחם, שנעשה ללא הצדקה רפואית, הוביל לסיבוך ולמותה של אינסה דיסקין בת ה-46 בבית החולים אסותא. כך נטען בתביעה על סך 2.5 מיליון שקלים שהוגשה היום לבית המשפט המחוזי בירושלים על ידי בני משפחתה. לטענת התובעים, שמיוצגים על ידי עורכי הדין ד"ר אבי רובינשטיין ושמואל יקירביץ, הסיבוך בניתוח אובחן באיחור וטופל בצורה לא נכונה.
הטענה: המנתח הסתיר מידע בכוונה
מכתב התביעה עולה כי בשלוש השנים שלקדמו לניתוח טופלה דיסקין ז"ל, תושבת כפר סבא, על ידי ד"ר אילון לחמן בשל דימומים מהם סבלה. במהלך אותן שנים הוציא ד"ר לחמן מרחמה שרירנים
עוד נטען כי גם בגיליון הרפואי אין דיון או הסבר על הצורך בניתוח או הדחיפות לבצע אותו וכי גם בדיקת משטח צוואר הרחם (PAP) שבוצעה זמן קצר לפני הניתוח לא העלתה ממצאים מחשידים. בנוסף, מנהל המעבדה בבית החלים אסותא המליץ להמשיך בביצוע מעקב, אך לא המליץ לבצע ניתוח לכריתת הרחם.
בתביעה נטען כי הרופא "הסתיר במודע ובכוונה כל מידע כי אין מקום לניתוח, מתוך כוונה להשיג הסכמה מהמנוחה לניתוח ללא שהיה לכך צידוק רפואי. הגניקולוג המנתח הציג בפני האישה מצג שווא, כאילו הרחם נגוע בסרטן, והמליץ על ביצוע הניתוח לכריתת הרחם ובדחיפות".
על פי כתב התביעה ביקשו בני המשפחה לדחות את ביצוע הניתוח בחצי שנה והעלו בפני הרופא את המלצתו של מנהל המעבדה, אך לטענתם הדבר רק "הרגיז את המנתח", שטען בפניהם כי ישנם תאים סרטניים ברחם ו"אין זמן" לדחיות. הניתוח בוצע ימים ספורים לאחר מכן, בחודש ספטמבר 2008.
"מותה היה בר מניעה"
בארבעת הימים שלאחר הניתוח התלוננה דיסקין על כאבי בטן. בנוסף הייתה בטנה תפוחה ורגישה למגע והיא סבלה מדופק מהיר. לפי כתב התביעה למרות הסימנים המחשידים הללו, ולמרות שעל פי רוב ההתאוששות מניתוח מסוג זה היא מהירה, לא עלה חשד לזיהום בבטן, לא נעשה צילום באן או בדיקת CT והיא לא נבדקה על ידי כירורג.
רק ארבעה ימים לאחר הניתוח נשלחה דיסקין לצילום, בו עלה חשד לזיהום בבטן. לאחריו היא נותחה שנית, ובמהלך הניתוח התברר כי נגרמו לה שני קרעים במעי. לפי חוות דעת פתולוגית הקרעים נגרמו במהלך הניתוח לכריתת הרחם.
"לא היתה כל התוויה לביצוע ניתוח לכריתת הרחם, לא בשל רחם שרירני ולא בשל ממצאים בביופסיה מצוואר הרחם", טוען הפרופ' עוזי בלר, מנהל האגף לנשים ויולדות בבית החולים שערי צדק, בחוות דעתו, שצורפה לכתב התביעה. הוא קובע כי הניתוח כלל לא היה נחוץ וכי הטיפול המומלץ היה הוצאה של ההתקן שהיה ברחם. "מן הראוי היה להסיר את ההתקן התוך רחמי ולבצע מעקב", כתב.
עוד מציין פרופ 'בלר כי החולה "לא זכתה למעקב בסיסי אחר הניתוח, שהיה צריך להביא לאבחון מוקדם של הסיבוך ולטיפול אגרסיבי שיציל את חייה. מותה היה בר מניעה".
פרופ' הרברט פרוינד, מומחה בכירורגיה כללית ומומחה בטיפול נמרץ מהדסה הר הצופים, שגם חוות דעתו צורפה לכתב התביעה, מציין גם הוא בחוות דעתו כי התנהלותו של הרופא המנתח הובילה לתוצאה הטרגית. "במהלך ניתוח כריתת הרחם, בעת הפרדת המעי הגס מהרחם, אירעו שתי התנקבויות של המעי הגס אשר לא זוהו טרם סגירת חלל הבטן, ולא טופלו מיידית", הוא כותב. "חרף התפתחות של תהליך זיהומי תוך בטני מסיבי, חריף וסוער אשר נתן אותותיו, הקטסטרופה אובחנה באיחור משמעותי".
הוא מציין גם כי "אבחנה בזמן (יום-יומיים ראשונים לאחר הניתוח) וניתוח שני מוקדם יותר היו משפרים משמעותית את סיכוייה של הגב' דיסקין לשרוד. העברה של דיסקין לבית חולים שלישוני הייתה משפרת את סיכוייה להישאר בחיים".
מותה של דיסקין, שלושה שבועות לאחר הניתוח, נגרם בסופו של דבר מזיהום פטרייתי, לאחר שהוחלט להפסיק את הטיפול האנטי פטרייתי שניתן לה. פרופ' פרויינד קבע בחוות דעתו כי ההחלטה על הפסקת הטיפול היתה שגוייה וכי הזיהום "לא טופל כהלכה".
מבית החולים אסותא נמסר: "כתב התביעה המדובר טרם הגיעה לאסותא ועל כן אין אנו יכולים להתייחס אליו. המקרה מוכר לאסותא ודווח על פי הכללים והנהלים למשרד הבריאות. אנו מצרים על מקרה בודד, שהינו נדיר בפעילות הגדולה המבוצעת באסותא, במהלכה מבוצעים עשרות אלפי ניתוחים בכל שנה".
במשרד הבריאות מינו ועדת בדיקה שבסמכותה להחליט על צעדים משמעתיים נגד הרופאים המעורבים. ממשרד הבריאות נמסר היום כי "ועדת הבדיקה סיימה את עבודתה. דו"ח הוועדה מוגש בימים אלה לעיונו של המנכ"ל. לאחר מכן יופצו הדו"ח וההמלצות לצדדים. תוכן הדו"ח יישאר חסוי עד לאחר העברתו לצדדים".
ד"ר אילון לחמן סירב להגיב.
לפנייה לכתב/ת 
