IBM: מאה שנים טעימות

מספרים על הרשל'ה/דוד לוי/מגיב 19 (סתם נו, מגיב 20) שהיה עומד במרכול ומלקק את המחשבים שניצבו על המדפים. שאלוהו הזבנים, "מה הם מעשיך? מה פשר התנהגות תמוהה זה אדוני". תשובתו הייתה "ובכן, אני טועם IBM".

בדיחות הדודים הזאת, שהיום כרוכה בקנס כבד אם מספרים אותה, הדגימה את זה ש-IBM שהוא מותג שהפך לשם עצם למחשב אישי. כל השאר הם חיקויים או תואמים. כך אומרים "פלאפון" כשמתכוונים לסלולרי, "פריג'ידר" למקרר,"קלינקס" לממחטות, "ג'יפ" לרכב-שטח, "ווקמן" או "אֶמְפִּי" (MP) לנגנים ניידים או "פגוש את הפוקרס הקטנים" לסרטי קולנוע ממש גרועים.

אחת הסיבות לכך היא ש-IBM (ראשי תיבות של "מכונות עסקיות בינלואמיות", אגב, די חסר מעוף בעברית, לא?) היא דומיננטית כל כך היא שהיא גם ותיקה מאוד. כמה ותיקה? זו שאלה רטורית - כבר אמרנו שהחברה חוגגת מאה בקרוב. לכבוד המאורע היא פירסמה סרט תדמית. כן כן, כזה עם אנשים מכובדים שמדברים על רקע תמונות ארכיון בשחור לבן וזומים איטיים על תמונות סטילז. דמיינו שאתם בטיול בית ספר, יושבים במוזיאון על כסאות פלסטיק בחדר שעטוף בסדינים שחורים, ואור המקרן הבוהק מספר לכם על אחת מחברות המחשוב החשובה והמשפיעה בעולם.

(דרך: אנגאדג'ט )