במשטרה פישלו - והשופט זיכה את מבריח הסמים
בית המשפט זיכה מחמת הספק אזרח מצרי שהואשם בהברחת 9.5 קילו הירואין, בשל סתירות בעדויות השוטרים וחקירה לקויה
בתחילת שנת 2009 עצרו חיילי צה"ל את סוילם חדיר באזור הר חריף, סמוך לגבול עם מצרים, יחד עם עוד ארבעה אנשים שחשודים כי ניסו להבריח הירואין. לאחר מכן, הם הועברו לחקירת משטרת דימונה.
בחקירתו הכחיש חדיר את הקשר שלו למבריחי הסמים ובכלל טען שיחד עם אדם נוסף מהחמישייה, סלים חאפז, הבריח לישראל טבק לנרגילה. לדבריו, הוא וחאפז העבירו את הטבק לאדם בשם מוחמד. במשך שלושת הימים שלאחר מכן, המתינו השניים בישראל עד שהאחרון יחבר אותם למבריחי הסמים כדי שיסייעו להם לשוב למצרים.
לאחר שחדיר וחאפז חברו למבריחי הסמים, הם נעצרו סמוך לגבול. בחקירתו נלקח ממנו הטלפון הנייד שלו, וחדיר המשיך להתעקש שאין לו קשר אליהם. לבסוף הוגש נגדו ונגד שאר המבריחים כתב האישום חמור.
"הצדק יצא לאור"
בהסתמך על חקירת משטרה, טענה הפרקליטות כי כשהשניים נעצרו, הטלפונים הניידים שלהם נתפסו בשקית שבה היו הסמים, דבר שקושר אותם להברחה. אולם, עדויותיהם של החיילים שביצעו את המעצר, סתרו את הטענות. "בחיפוש שערכנו עליהם לא מצאנו שום אמצעי שמסכן את כוחותינו. נמצאו עליהם שני פלאפונים", סיפר המג"ד שהיה אחראי על הגזרה בה בוצע המעצר.
אחד החיילים הוסיף: "אני זוכר שנתפסו פלאפונים. אני זוכר שהיה פלאפון בתוך שק של האוכל והמים. אני חושב שטלפון אחד נתפס אצל אחד החשודים בתחנת דימונה על-ידי חוקר שב"כ...".
במהלך המשפט העיד אחד החוקרים כי את שני הטלפונים, שלכאורה היו בשקית הסמים, הכניס לשקית רגילה והציג אותם לחדיר במהלך החקירה. אולם התברר כי הטלפונים הוכנסו לשקיות מז"פ ממוספרות ושוטר אחר בכלל הוא שחקר את
החשודים.
בעקבות הבעיות בחקירת המשטרה, הסתירות בעדויות השוטרים ועל רק עדויות החיילים התואמות את גרסתו של חדיר וחברו, החליט השופט אליהו ביתן לזכות את חדיר מחמת הספק. "לא מן הנמנע שהפלאפונים שלהם נתפסו עליהם בשטח והוכנסו לאחד השקים כשהגיע קצין המג"ב לשטח מאוחר יותר". לגבי חברו חאפז, מדובר בקטין ובינתיים הוא שוחרר ממעצר ומחכה להכרעת דין בעניינו. את שאר הנאשמים הרשיע השופט בהברחת סמים.
סנגורו של חדיר, עו"ד נאסר אל-עטאונה מהסניגוריה הציבורית, אמר לאחר הזיכוי: "אין ספק כי במקרה של הנאשם, על אף שהוא מצרי, הצדק יצא לאור. במיוחד לנוכח העובדה שהוא ישב מאחורי סורג ובריח במשך כ- 20 חודשים, כשבכל העת טען לחפותו. ניהול התיק והתוצאה מעידים על חשיבותה של הסנגוריה במערכת המשפט הישראלית".
לפנייה לכתב/ת 
