חפירת המנהרה בעיר העתיקה הושלמה בשקט
חשיפת המנהרה המחברת בין אזור עיר דוד שבסילוואן לאזור הגן הסמוך לרחבת הכותל המערבי הושלמה. התושבים הערבים זועמים וטוענים שמדובר בחפירה פוליטית ולא היסטורית
כוחות מתוגברים של משטרת ירושלים איבטחו לאורך כל שעות היום (יום ג') את אזור העיר העתיקה, מחשש שהודעתה של רשות העתיקות כי אחרי שבע שנים השלימה חפירת מנהרה חדשה, שתאפשר מעבר תת-קרקעי מתחת לחומות העיר, לא הרחק מהר הבית - תגרום להפרות סדר. חרף המתיחות וזעם של תושבים בסילוואן - עבר היום ללא כל אירועים חריגים.
המנהרה היא למעשה תעלת ניקוז מימי בית שני. אורכה כ-700 מטר והיא מחברת בין אזור עיר דוד שבסילוואן לבין אזור הגן הארכיאולוגי דווידסון, הסמוך לרחבת הכותל המערבי. המנהרה, שנחפרה ככל הנראה בימי הורדוס, נחשפה במהלך חפירות שעורכת רשות העתיקות בשיתוף רשות הטבע והגנים בגן הלאומי "סובב חומות ירושלים", במימון עמותת הימין "אלעד". היא עוברת בין היתר מתחת לכביש ראשי ומתחת לבתי תושבים ערבים בשכונת ואדי חילווה.
המנהרה. מתחת לבתים (צילום: נועם מושקוביץ)
מנהל מחוז ירושלים ברשות העתיקות, ד"ר יובל ברוך, הסביר במהלך סיור במקום כי המנהרה ממוקמת מתחת לרחוב עתיק ששימש את תושבי ירושלים ואת עולי הרגל לבית המקדש. היא שימשה בעיקר לניקוז מי גשמים. ברוך אף התבדח ואמר כי למרות האמצעים המוגבלים של העת ההיא, בניית המנהרה לא נמשכה זמן רב - "פחות זמן ממה שהושקע בבניית הרכבת הקלה בירושלים".
שני קטעים מתעלת הניקוז היו מוכרים לרשות העתיקות: הקטע הצפוני התגלה בשנת 1867 על-ידי הבריטי צ'רלס וורן מתחת לרחוב המרוצף הקדום הסמוך ל"קשת רובינסון". קטע זה נבחן מחדש בידי פרופסור בנימין מזר בתחילת שנות ה-70 ובידי רוני רייך ויעקב ביליג במהלך שנות ה-90. הקטע הדרומי התגלה בשנים 1894-1897 בידי ארכיאולוגים זרים סמוך לבריכת השילוח בקצה הדרומי של עיר דוד.
הארכיאולוג אלי שוקרון סיפר כי בתוך המנהרה ניתן לראות את אבן היסוד של הכותל המערבי, המקיפה את הר הבית. לדברי אנשי רשות העתיקות, הרגישות הפוליטית המלווה את חפירת המנהרה מובנת, אך הדגישו כי בכוונתם לפתוח את המנהרה למבקרים בעיר. "אנחנו מודעים לרגישות ופועלים במגבלותיה, אבל אנחנו חושפים בחפירות האלה היסטוריה של 3000-4000 שנה ולא רק היסטוריה יהודית", אמר ד"ר ברוך.
נבנתה מהר יותר מהרכבת הקלה (צילום: נועם מושקוביץ)
אך על פני התושבים בסילוואן, האירוע הארכיאולוגי החשוב אינו מצליח להעלות חיוכים. בשיחה עם ynet הביעו תושבים בשכונה זעם ותסכול על-כך שמימון העבודות מגיע מעמותת אלעד, דבר המוכיח כי מדובר בחפירה פוליטית ולא היסטורית. לדברי אחמד קראין, פעיל פוליטי וחבר בוועד השכונה, חלק מהארכיאולוגים העובדים במקום אף מקבלים את משכורתם מאלעד כך שמדובר ב"אינטרס פוליטי ימני".
תושבי בתים הממוקמים מעל לתעלת הניקוז טוענים שחפירת המנהרה מסכנת את חייהם. אותם תושבים הציגו ל-ynet סדקים שנפערו בבתיהם וסיפרו על חדרים שקרסו אחרי תחילת החפירה בחניון גבעתי הסמוך. אחד מבעלי הבתים שסירב להזדהות בשמו סיפר כי בנו סובל ממחלה בדרכי הנשימה וזו הוחמרה אחרי שהחפירה "הרעידה את הבתים וגרמה לפיזור כמויות גדולות של אבק".
תושבי סילוואן עתרו לבג"ץ נגד חפירת המנהרה והצליחו להביא ב-2009 לעצירת העבודות למשך שנה.
ואולם, עם סיום תוקפו של הצו - נתן בג"ץ היתר להמשך העבודות ודחה את טענות התושבים בטענה כי "זכות הציבור לחשוף את עברו". בוועד סבורים כי הפסיקה התבססה על טענה שקרית של רשות העתיקות לפיה, "לא מדובר בחפירה אלא בניקוי". לדבריהם, המציאות בשטח מוכיחה כי רשות העתיקות עושה בין היתר שימוש בכלים כבדים.
"שברשות העתיקות אומרים לנו שמדובר בחפירות הצלה חשובות, אבל מה ההיגיון להציל את העתיקות ולסכן את החיים שלנו", אמר קראין. "איזה דמוקרטיה זו שאפשר לחפור לך מתחת לבית בלי לשאול אותך בכלל. החוק והמשטרה עומדים לצדם ופועלים בשיטות של מאפיה. הם רומסים את הזכויות שלנו". ברשות העתיקות דוחים את הדברים וטוענים כי החפירה קיבלה הכשר וכי מקור הסדקים והבורות הוא בבנייה בלתי חוקית ובבעיות במערכת הביוב. עוד הדגישו ברשות כי לחפירה אין כל קשר להר הבית.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
