"יהודים נתפסים כליצנים, לא כגיבורי אקשן"

בשנים האחרונות, יוצרים כמו קוונטין טרנטינו שבו וחשפו בפנינו את פרצופה השחור והמחוספס של אמריקה שהופיע לראשונה בסרטי הבלאקספלויטיישן (Blaxploitation) של שנות ה-70 - סרטי אקספלויטיישן דלי תקציב שפנו בעיקר לקהל אורבני שחור והצטיידו בגיבורים ופסקולים בהתאם: "פוקסי בראון", "שאפט" ועוד. אבל הרבה לפני "ג'קי בראון", היה זה דיוויד ווקר שחקר, תיעד וגם יצר סרטי בלאקספלויטיישן במסגרת פרויקט BadAzz MoFo שהקים. 

צפו בטריילר של סרטו של ווקר, "Black Santa's Revenge"

ז'אנר הבלאקספלויטיישן היה ביטוי יצירתי למצוקת האוכלוסיה האפרו-אמריקנית כפי שצפה מעלה מביבי ניו יורק, לוס אנג'לס, דאלאס וניו אורלינס אל מסך הקולנוע. היו אלה סרטי אקשן דלי תקציב ועתירי אלימות, שניסו לכונן גיבורים חדשים וגאים לקהילה השחורה - כאלו שנלחמו בדרכם הלא שגרתית בממסד הלבן המתנשא, כמו גם באחיהם השחורים בעלי הנטייה המוגזמת ללבן ולירוק.  

BadAzz MoFo היא יוזמה שהתחילה כמגזין באמצע שנות התשעים והמשיכה כהוצאה לאור, ברשת וגם על המסכים. במסגרת זו ווקר עצמו יצר מספר סרטים ברוח הבלאקספלויטיישן, כמו "Black Santa's Revenge", "Damaged Goods", "Uncle Tom's Apartment" ו-"My Dinner with A.J" שיצא השנה. בנוסף הוא מפיק, כותב תסריטים ומשחק בפרויקטים שונים במסגרת זו.

"הפרויקט הוא מקור מבדר למידע על נושאים כמו סרטי בלאקספלויטיישן וקונג פו ומערבוני ספגטי", מספר ווקר בראיון ל-ynet. "זה התחיל עוד לפני שהאינטרנט פרץ באמת והיה קשה למצוא מידע על הסרטים הללו. במהלך השנים, השתמשתי בהוצאה כדרך לבחון לא רק סרטים, אלא כל דבר - מדת לפוליטיקה. יותר מהכל, BadAzz MoFo היא ביטוי של מי שאני, כך שמההיבט הזה, הפרויקט משקף את נקודות המבט הפוליטיות והאידיאולוגיות שלי".  

שחור ולבן מתערבבים ב"Uncle Tom's Apartment"

והזווית הפוליטית-חברתית של ווקר בן ה-43 נובעת מהשורשים שלו, כבן לאב אפרו-אמריקנית ואם יהודיה. "גדלתי בבית שונה מבחינה תרבותית, ומעולם לא הרגשתי שייך לשום מקום", הוא מספר. "הייתי יותר מדי לבן בשביל הילדים השחורים, ויותר מדי שחור בשביל הילדים הלבנים. הרגשתי שאף אחד לא מבין אותי. BadAzz MoFo הוא ניסיון  להסביר לעולם את נקודת המבט שלי - אדם רב-גזעי, שהוא ליברל יהודי שאינו שומר מצוות".

ואיך זה מתחבר לבלאקספלויטיישן?

"האהבה שלי לבלאקספלויטיישן מגיעה מהמשיכה שלי לשערורייתי. הסרטים הללו הגיעו במקביל לשינוי שעברה ההשקפה שלי לגבי השחורים בארצות הברית. הם ייצגו גישה מוגזמת ביותר בנוגע לדימוי שלהם. הסרטים הללו לא היו ריאליסטים, אבל הם עזרו לשנות את הדרך בה שחורים היו מיוצגים בתקשורת המיינסטרימית, ובו בזמן יצרו דמויות גיבורים חדשות.

גיבור שחור חדש. ג'ים קלי ב"Black Samurai" מ-1977

"בלאקספלויטיישן יצר מערך חדש של דימויים וטיפוסים ששינו את הדרך שבה אפרו-אמריקנים נתפסו בקולנוע ובתרבות הפופ. הדוגמה הטובה ביותר היא הקריירה של וויל סמית'. ב'אני האגדה', 'הנקוק' ו'גברים בשחור' אפשר לראות את התוצאה הישירה של הבלאקספלויטיישן. לולא סרטים כמו 'שאפט' ו-'Super Fly', לעולם לא היתה מתחוללת אבולוציה של גיבור הפעולה השחור שאנו מכירים כיום".

בלאק איז בלאק

למרות שהשינוי בדמות הגיבור השחור כבר הושלם, ווקר מתעקש לשוב למקורות וליצור סרטים משלו בהשראת הבלאקספלויטיישן. הטוב ביותר לדעתו הוא דווקא הסרט הקצר "Black Santa’s Revenge" ("נקמת סנטה השחור") מ-2007 , בכיכובו של קן פורי, ששיחק ב"ליל המתים החיים" של ג'ורג' רומרו ובשלל סרטי זומבים נוספים, ומגלם כאן אפרו-סנטה במסע נקם, .

פורי כסנטה קלאוס ב"Black Santa's Revenge"

"זה התחיל כסיפור קומיקס קצר שחיברתי ובסופו של דבר עיבדתי אותו לסרט לייב-אקשן", מספר ווקר. "זה עולה המון כסף לעשות סרט, ועדיין לא הרווחתי דבר מהסרטים שלי. אבל יש משהו בתהליך היצירתי, כשהפרויקט מתגבש, שהוא מתגמל באופן יוצא דופן. לצפות בסרט בנוכחות קהל זה תמיד מלהיב. הם צוחקים בנקודות הנכונות, ומוחאים כף בסוף.

"אבל לעשות את הסרט היה קשה והבעיות מקשות על ההנאה מזכרונות יפים או מהסיבות לעשיית הסרט מלכתחילה. למרבה הצער, משהו כזה קרה בכל סרט שעשיתי. אני שואל את עצמי למה השקעתי מכספי וזמני בפרויקט. אבל כשהוא מושלם והקהל מגיב באופן חיובי, הזמנים הרעים לא נראים כל כך רעים".

לא הכל שחור. מתוך "Damaged Goods"

פרויקט אחר, שהפך להצלחה מסחררת ברשת, היה הטריילר המפוברק "Blackstar Warrior" - ספין-אוף למלחמת הכוכבים, שהציג את לאנדו קלריסיאן כגיבור בלאקספלויטיישן. "זה התחיל מרעיון של יוצר הקומיקס מאט היילי. הוא הציע שנעשה טריילר מפוברק של מלחמת הכוכבים כבלאקספלויטיישן. התלהבתי מהרעיון ותוך יום השלמתי את התסריט. בגלל שהפעם לא הייתי מחויב לעבודת הבימוי וההפקה יכולתי ליהנות מהצילומים".

אתה מופתע מההד שעורר הטריילר?

"למרות שהאמנתי במה שעשינו, הוא נראה לי מטופש. עדיין קשה לי להאמין שהסרט נהייה כל כך פופולרי, כי בסך הכל סתם השתובבנו ועשינו כיף".

הצד האפל של הכוח ב"Blackstar Warrior"

ז'אנר הבלאקספלויטיישן נהנה כאמור בשנים האחרונות מתחייה מחודשת דווקא בחסותם של במאים לבנים כמו טרנטינו. עבור ווקר מדובר בתופעה טבעית, והוא מדגיש כי בעבר זה לא היה שונה בהרבה - גם אז מחאתם הקולנועית של השחורים נעשתה בפיקוח היוצרים הלבנים. "הרבה מהבמאים שיצרו סרטי בלאקספלויטיישן בשנות ה-70 היו לבנים - ובהם ג'ק היל, מייקל קמפוס, לארי כהן וארתור מארקס. תעשיית הקולנוע כמכלול נשלטה על ידי לבנים, וגם גל הבלאקספלויטיישן הושפע מכך. היו במאים שחורים רבים כמו כמו גורדון פארקס וגורדון פארקס הבן, אוסי דיוויס ומייקל שולץ שעשו סרטים כאלה, אבל אלו שעשו את רוב הכסף היו לבנים".

ומה דעתך על החזרה לז'אנר שמוביל טרנטינו?

"לא מפריעה לי המשיכה של קוונטין טרנטינו לבלאקספלויטיישן ואני חושב שהסרט הכי טוב שלו זה 'ג'קי בראון'. מה שכן מטריד אותי לגביו זה הרושם שהוא כזה מומחה גדול בנוגע לכל הז'אנרים ושהוא היוצר הכי טוב בנמצא כדי לעשות מחוות קולנועיות שכאלה. אם היית נותן לי כמה מיליון דולרים, הייתי יוצר סרט בלאקספלויטיישן טוב יותר משל טרנטינו או כל במאי אחר בעולם".

"ג'קי בראון" של טרנטינו. ווקר יכול יותר טוב?

הצד השחור של ווקר כבר בא לידי ביטוי כבמאי, מפיק, כותב ושחקן בסרטים רבים, אבל מה עם זה היהודי? נראה שהוא נלהב מהרעיון ליצור סרט ג'ואישספלויטיישן, שבדומה לבלאקספלויטיישן בשנות ה-70, ישנה במשהו את דימוי היהודי בארצות הברית, שסובל לטענתו מרככת. "הייתי שמח ליצור סרט ג'ואישספלויטיישן", הוא מצהיר. "'ממזרים חסרי כבוד' של טרנטינו היה קרוב למשהו כזה, אבל לא כל כך אהבתי אותו כמכלול".

חזרה לאנטבה

"יש כמה סרטי ג'ואישספלויטיישן נהדרים. שניים שעולים בראשי מ-1976 הם אלו שעסקו במבצע אנטבה. אני זוכר שזה תמיד נראה לי מעניין שצ'ארלס ברונסון הלא יהודי גילם ב-'Raid on Entebbe' (של אירווין קירשנר) את מפקד הכוחות (דן שומרון) בעוד שיפת קוטו, שהיה יהודי, גילם את אידי אמין. והיה גם את 'Victory at Entebbe' (של מרווין חומסקי, בכיכובם של ריצ'רד דרייפוס, קירק דגלאס, אנתוני הופקינס, ברט לנקסטר, לינדה בלייר ואליזבת טיילור)".

ג'ואישספלויטיישן משובח. ברונסון כדן שומרון ב"Raid On Entebbe"

"הייתי רואה גם את 'מינכן' של סטיבן שפילברג כסרט ג'ואישפלויטיישן, למרות שהוא הושפע מאירועים אמיתיים ורוב השחקנים לא היו יהודים".

איזה סרט ג'ואישספלויטיישן היית יוצר?

"באופן אישי, אם הייתי יוצר סרט כזה, הוא היה מתנהל בעולם של אגרוף וגאנגסטרים בשנות ה-30. אבא של אמי ודודה היו מתאגרפים מקצוענים, והיה להם קשר רופף עם המאפיה היהודית והייתי רוצה ליצור סרט נועז על העולם הזה. 

בין סנטה השחור לבר כוכבא. מתוך "Black Santa's Revenge"

"יש סצינה בסרט 'סינדרלה מן' (רון הווארד, 2005), שבה הגיבור שמגלם ראסל קרואו נאבק בזירה מול מתאגרף יהודי בשם אייב פלדמן. בחיים האמיתיים הוא היה הדוד של אמי. שנאתי את הסרט, בין השאר בגלל הדרך בה הם התייחסו אליו, וזה גרם לי לרצות ליצור סרט בהשראתו".

אז יאללה, למה שלא תלך על זה?

"אני חושב שאחת הבעיות לעשות איזשהו סרט ג'ואישספלויטיישן זו העובדה שיהודים אמריקנים בארצות הברית מודעים לדרך בה הם מוצגים. באופן כללי, אמריקה היא לא מדינה חובבת יהודים ואני חושב שאנשים היו מעדיפים לשמור על פרופיל נמוך ולא למשוך תשומת לב. יהודים במדינה זו שבעי רצון מכך שהם נראים כליצנים או מצחיקנים, אבל לא כגיבורי אקשן אמיתיים. אולי הם מודאגים שכגיבורי פעולה הם יתפסו כאיום על אלו שאינם יהודים".