שתף קטע נבחר
 

העובדים רבים על שטויות? בררו את הסיבה

לא פעם מריבות משרדיות נסבות על שטות כמו השארת דלת פתוחה, או חילוקי דעות לגבי המזגן. לעיתים אלו הם רק סימפטומים לסיבה האמיתית למריבות. מה לעשות? נסו לברר מה עומד מאחורי המריבות - ועשו זאת בעדינות ובחוכמה

כאשר רוצים לטפל בקונפליקט במקום העבודה ובכל מקום אחר, יש צורך לזהות מה הבעיה האמיתית העומדת מאחורי הסכסוך ולא להסתפק בלשמוע רק מה היא הבעיה המוצגת על-ידי האנשים הנתונים בקונפליקט. אתן דוגמה של ריב משרדי שתבהיר את כוונתי.

 

 

ניצן, מנהל בכיר בחברת הייטק גדולה, ביקש להתייעץ איתי לגבי שתי עובדות בכירות בחברה שמסוכסכות זה זמן רב. ניצן סיפר שמדובר בעובדות משכילות, חרוצות ותיקות היושבות ביחד באותו חדר ולדבריו – "מתנהגות כמו שתי תינוקות". הוא סיפר שהיחסים העכורים ביניהן פוגעים באיכות עבודתן - הן לא משתפות פעולה, לא מעבירות מידע אחת לשנייה והדבר פוגע גם באווירה במשרד.

 

בדקתי עם ניצן האם ניסה לברר איתן על מה הסכסוך. הוא סיפר שכמה פעמים זימן אותן לבירור ותמיד הדברים נסובו על "שטויות של גן ילדים", כדבריו. למשל לאחת חם והיא פותחת את החלון, לשנייה קר והיא סוגרת חלון, הוא הוסיף – "מה אני גננת? מה הן רוצות שאני אהיה השוטר ואקבע מתי פותחים וסוגרים חלונות? אני ממש אובד עצות" .

 

בדקנו ביחד מה בעצם קרה כאן. מדוע למרות שהמנהל שמע את התלונות של העובדות לא צלח טיפולו באירוע? כיוון שהוא התייחס לסיבה המוצהרת לקונפליקט, ולא ניסה להתחקות אחר הסיבה האמיתית. הסיבה האמיתית קשורה לתחושת הערך של האדם. אם נקשיב לרחשי לבו של כל צד בסכסוך, נשמע מילים ומשפטים כמו: "זה זלזול", "זו חוסר התחשבות", "הוא חושב רק על עצמו", "הוא לא סופר אותי".

 

העובדות לא חוו רק את אי ההסכמות ביניהן בשאלות מסוג "אם לפתוח או לסגור חלון". הן חוו, כל אחת בתורה, תחושה של חוסר התחשבות. הדגש הוא על כך שכל אחת מהן חוותה חוויית פגיעה בערך. לרוב כאשר אדם מרגיש פגוע, הוא או פוגע בחזרה, או מסתגר וסוגר ערוצי תקשורת הנחוצים כדי לצאת מהסכסוך.

 

מה יכול ניצן לעשות אחרי ששמע כי הסכסוך הוא על "לפתוח או לסגור חלון"?

  • לאפשר, לכל אחת מהנשים, לספר את סיפורה בפרוט. כולל פרשנותה ורגשותיה בעקבות האירועים שקרו. לתאר עד כמה היא נפגעה מחוסר ההתחשבות של חברתה.
  • לא לאפשר כניסה של אחת לדברי השנייה.

 

גיליתם את הסיבה - נפתרתם מהסימפטום

כיצד זה יתרום? ברוב המקרים, כאשר אדם מתפנה להקשיב לשני. להקשיב ולא להשיב. יש סיכוי שיוכל לראות את התרומה, שהוא עצמו תורם לסכסוך. יש גם סיכוי שיצליח להבין את זווית הראייה של השני ולעיתים אף יגלה אמפתיה כלפיי סבלו. ומה יקרה אז?

 

  • אחרי שנעשה תהליך הקשבה כזה, ניתן להגיע להסכם ראשון בין הניצים. הסכם ראשון נוגע לכלל מערכת היחסים. הוא מכיל התחייבות, של כל צד, לא להגיד או לעשות דברים פוגעים בשני ולהביא לדיון ביניהם כל אי הסכמה מיד עם התרחשותה.

 

רק אחרי שלושת השלבים האלה, ניתן לדון בבעיה המוצהרת - שהיא נקודתית: למשל קביעת נהלים הנוגעים "לפתיחת או סגירת חלונות" וכיוצא בזה. ניתן, אבל לא חייבים - מדוע... כיוון שאחרי שלבים אלו בהם מתייחסים לכל מערכת היחסים והפרשנויות של כל צד הבעיה המוצהרת בדרך כלל כבר לא מהווה בעיה. אגב, מומלץ לנסות את זה גם בבית.

 

 

דסי צוראל, מנחה בכירה במכון אדלר http://www.machon-adler.co.il


פורסם לראשונה 27/01/2011 11:29

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מה עומד מאחורי המריבה הנקודתית?
צילום: ויז'ואל/פוטוס
דסי צוראל
צילום: דוב מנצר
מומלצים