הסוכנים שלכדו את אייכמן: הלב פעם ושרנו
לרגל יום השואה הבינלאומי, התכנסו חברי החולייה המשותפת לשב"כ והמוסד למפגש מיוחד, בו הם סיפרו כיצד לכדו את הפושע הנאצי בארגנטינה והביאו אותו למשפט בישראל
לרגל יום השואה הבינלאומי המצוין ברחבי העולם, התכנסו הבוקר (יום ה') בירושלים חברי החוליה הישראלית שלכדה ב-1960 בארגנטינה את אחד הפושעים הנאצים הבכירים - אדולף אייכמן. במפגש מיוחד תחת הכותרת "מי אתה באמת סניור קלמנט", סיפרו אנשי המוסד והשב"כ - רפי איתן, אברהם שלום, ג'ו קליין ושאול שאול - כיצד תפסו את אייכמן והביאו אותו למשפט בארץ, שלב אחר שלב. אתר ynet העביר את הפאנל בשידור חי.
המפגש נערך בחסות האוניברסיטה העברית בירושלים והונחה על-ידי ראש השב"כ לשעבר, כרמי גילון. במהלכו סיפר רפי איתן על ההתרגשות שאחזה בו כשהוא וחבריו לכדו את הפושע הנאצי. "כשתפסנו את אייכמן, לבי פעם", אמר, "שרתי לעצמי את 'שיר הפרטיזנים' - אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה".
ב-1938 נשלח אייכמן מטעם המפלגה הנאצית לאוסטריה, שם עמד בראש מה שהנאצים כינו "המרכז לעידוד הגירת היהודים". בפועל ניהלו אייכמן והכפופים לו את הלוגיסטיקה שהיתה כרוכה בהשתלטות על רכוש היהודים ובעידוד האלימות המקומית נגדם. אייכמן הקים "מרכזים" כאלה גם בצ'כוסלובקיה ובברלין.
שלוש שנים לאחר מכן, כשאירופה כבר היתה נתונה במלחמת העולם השנייה, ומזרח היבשת נכבש בידי הנאצים, מונה אייכמן לראש המחלקה בגסטאפו שפיקחה על תוכנית ההשמדה של יהודי אירופה. באותה שנה, לאחר שתוכנית "הפתרון הסופי של השאלה היהודית" קיבלה את אישורו של היטלר, הוטל על אייכמן להוציאה לפועל.
ב-1945, כשנסתיימה המלחמה, נפל אייכמן לידי חיילי בעלות הברית אך לא זוהה. הוא המשיך לחיות בגרמניה עד 1950, ואז נמלט בחשאי לארגנטינה, לאחר שהחיפושים אחריו הפכו לפומביים. הוא נמלט תחת השם הבדוי ריקרדו קלמנט, עם דרכון שסיפק לו הוותיקן.
ב-1960 הצליחו סוכני ה"מוסד" לאתר את אייכמן בבואנוס איירס,
בירת ארגנטינה. ממשלת ישראל החליטה לחטוף אותו ולהביאו למשפט בישראל, מחשש שאם יוסגר לשלטונות, הוא יוסגר לגרמניה שלא תמצה עמו את הדין, או אף יימצא מי שיעזור לו להימלט ממעצר.
במבצע השתתפו מעל ל-50 איש, ביניהם אנשי מוסד, אנשי שב"כ, עובדי השגרירות בארגנטינה ועובדים בחברת אל על. אייכמן סומם, הולבש במדי אל על והועלה אל אחד ממטוסי החברה. ב-22 במאי 1960 נחת המטוס בישראל. הוא נשפט, נמצא אשם ברוב סעיפי האישום, וב-15 בדצמבר 1961 נגזר עליו דין מוות.