ללמוד מניו זילנד: הדרך לתיירות מתחילה בניקיון
השיווק של הטבע ושל איכות הסביבה הוא שעושה את ניו זילנד כה אטרקטיבית. ישראל לעומת זאת, היא פשוט מדינה מזוהמת בה האוצרות הטבעיים נקברים מתחת הררי הפסולת. רשמים בעקבות ביקור בצד השני של הגלובוס
כנס הקיימות שהסתיים בימים אלה בהמילטון ניו זילנד, הוא סיבה טובה לטיסה עתירת דלקים ופליטות של מזהמי אוויר וגזי חממה, כדי לבדוק האגדה הניו זילנדית מקרוב ולבחון איך מתמודד אי מבודד בחצי הכדור הדרומי עם בעיות ואתגרים כלכליים וסביבתיים.
ניו זילנד, ממש כמו מדינת ישראל, צריכה לספק לעצמה אנרגיה, מים, ומזון ולבנות לעצמה כלכלה יציבה. עם זאת, בניגוד לישראל, היא אינה סובלת ממחסור במים: למעלה מ-2,000 מ"מ של גשם (ובמקומות מסויימים אף 6,000 מ"מ), מאפשרים לה אספקת מים טובים ונקיים לכל 4.5 מיליון תושביה - המתגוררים על פני מדינה ששטחה פי 10 משטחה של ישראל.
מבחינת אנרגיה - כ-70% מהחשמל שבה מיוצר מתחנות כח הידרואלקטריות. כלומר, המים כאן מספקים גם את החשמל. זאת ועוד לניו זילנד, תיירות מפותחת והיא גם נהנית מהיצע גדול של גידולי כבשים ( - הספירה האחרונה מצביעה על 32 מיליון) ופרות, שמאפשרים לה ייצור ויצוא מוצרי חלב ובשר.
טבע בניו זילנד (צילום: אופירה איילון)
מבחינה סביבתית, ניו זילנד נתפסת כמדינה שהשמירה על איכות הסביבה בה היא בעדיפות ראשונה. עם זאת, לא כך היו הדברים בעבר.
המאורים (הילידים) והאירופאים, גם יחד, השחיתו בה לאורך מאות של שנים את היערות הטבעיים. המאורים עשו זאת על ידי שריפת היערות לשם הפיכתם לאדמה חקלאית ולמרעה ואילו האירופאים עשו זאת על מנת למכור את העץ. בנוסף, הוכנסו ונכנסו למדינה, בכוונה או במקרה, מינים פולשים כמו הפוסום, עכברים, והצבי האדום, שגרמו להכחדת המינים המקומיים.
אין פחי אשפה
כאשר ראשי המדינה התעשתו והבינו שנעשו טעויות סביבתיות קשות, הפך נושא איכות הסביבה לנושא מרכזי ואף שווק לתיירים שמגיעים למסעות באופניים, ברגל וברכב. כבר בעת הכניסה למדינה ברור, שנעשות כאן פעולות מיוחדות למניעת כניסת מינים פולשים. גם בארצות הברית אתה נדרש להצהיר כי אין באמתחתך פירות טריים, אבל בניו זילנד גם בודקים זאת על ידי כלבים ושיקוף המזוודות.
אבל השיווק של הטבע ושל איכות הסביבה הוא שעושה את ניו זילנד אטרקטיבית. מחלקת השימור (DOC - Department of Conservation) מתחזקת אתרים ותחנות מידע לכל המעונין. בנוסף, ניתן למצוא אכסניות ששמות דגש על תיירות אקולוגית, הסבון והשמפו מוגדר "אקולוגי", ואת האשפה יש להפריד כמובן לפחות לארבעה סוגים.
לצד זאת יש מסלולי הליכה אטרקטיביים, שילוט ידידותי, הסברים מפורטים בכל מסלול לגבי הצמחייה והחי הייחודיים, העצמת הנופים המיוחדים המעוצבים על ידי המים והרוח, והכל נגיש לכל ואפילו בחינם - החל ממחפשי מסלולים אתגריים ולינה בשטח, וכלה בנכים שחלק מהאתרים מונגשים להם. ואגב, באף שמורה, שפת אגם או נחל, נקודת תצפית או טרק אין פחי אשפה. המבקרים פשוט לוקחים את האשפה איתם.
טבע בישראל: איזור שביל ישראל, ליד זכרון יעקב (צילום: אופירה איילון)
בהשוואה של ישראל מול ניו זילנד, אחד הדברים הבולטים הוא נושא הניקיון - לעומת ניו זילנד, ישראל היא פשוט מדינה מזוהמת. גם בישראל יש נופים ייחודים, טבע מדהים ויופי אקולוגי עשיר אבל הלכלוך חוגג.
אחד הדברים המשמעותיים, החשובים והמיידיים שעלינו לעשות הוא לקחת אחריות ולשמור את הארץ נקייה. הרי לא ייתכן שבקבוקים, עטיפות, ערימות פסולת בנין ושאר פסולת יקבלו את פניך בעת כניסה לנחל בגולן או בעת מסלול בנחל תמר.
אחריות אישית כזו תשחרר את הרשויות לבצע פעולות כמו שילוט, סימון שבילים, תחזוקה - כולל של שירותים ציבוריים מצוחצחים בכל מקום, במקום פעילויות אכיפה ומתן קנסות כבדים למלכלכים, שאינם מניבים את התוצאות המקוות. רק אחרי שהארץ תהיה נקייה נוכל לשווק את אוצרותיה הטבעיים, וממש כמו ניו זילנד - יש לנו מה למכור.
הכותבת עומדת בראש תחום סביבה במוסד שמואל נאמן וחוקרת בכירה וכן מרצה בחוג לניהול משאבי טבע באוניברסיטת חיפה
לפנייה לכתב/ת 
