הנהג סירב להפעיל מונה - ונקנס באלפי שקלים
"התנהגות כזו פוגעת באיכות החיים של הציבור כולו" – במילים חריפות אלה בחר שופט לתאר נהג מונית שסירב להפעיל מונה לנוסע עיוור-חירש ולמלווה שלו. השופט הדגיש כי סטייה מהחוק תהפוך את החברה ל"ג'ונגל"
בערב אחד באמצע ספטמבר 2008 הגיע אדם שהוא חירש ועיוור, יחד עם המלווה שלו, לתחנת הרכבת בהרצליה. השניים נכנסו למונית שהמתינה במקום וביקשו לנסוע ליעד בעיר הרצליה. כיוון שעם תחילת הנסיעה לא הפעיל הנהג את המונה, ואף ביקש מסדרן תחנת המוניות, באמצעות מכשיר הקשר, שיאמר לו מה המחיר לנסיעה זו, ביקש המלווה מהנהג להפעיל את המונה.
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet
הנהג ענה שהמונה מקולקל, וכי אם זה אינו נראה לנוסעים, הוא יחזיר אותם אל תחנת הרכבת או יאפשר להם לרדת במקום שאליו כבר הגיעו, קניון שבעת הכוכבים. הנוסעים בחרו לרדת במקום, ושם עצרו מונית אחרת שהביאה אותם למחוז חפצם.
למחרת היום שלח המלווה למשרד התחבורה תלונה נגד הנהג. בעקבות זאת זומן לתת עדות בפני חוקר של משרד התחבורה, ובהמשך הדברים הוגש כתב אישום נגד הנהג, בין השאר, בגין אי הפעלת המונה, המהווה עבירה על החוק. השבוע גזר שופט בית משפט השלום בתל אביב, עודד מאור, את דינו של הנהג, ולא חסך מילים על הרעה החולה המתגלמת בהתנהגותו.
בטרם נצטט מדברי השופט, כדאי לקרוא חלק מעדותו של האיש אשר ליווה את האדם החירש והעיוור בדיון בבית המשפט. עיסוקו של האיש, מתברר, הוא בתחום התיירות. "אנחנו עושים מאמצים אסטרונומיים להביא תיירים מחו"ל", אמר. "אני יכול לצאת מדעתי כשאני נתקל בתופעות כאלה, כשאני יודע שתייר אחרי יום יומיים עוזב את המדינה, אין לו למי להתלונן, והחוויה של נהגי המוניות בישראל צרובה לו בלב". כפי שנראה, הדברים נפלו על אוזניו הקשובות של השופט מאור שהביא אותם לידי ביטוי בגזר הדין.
על חובותיו של נהג מונית כעובד ציבור
"מעובדות כתב האישום עולה תמונה עגומה של התנהגות שאינה הולמת עובד ציבור", אמר השופט לאחר שהרשיע את הנהג בעבירות של אי הפעלת מונה כמה פעמים (חקירת משרד התחבורה העלתה כי זה היה כמעט נוהג קבוע אצלו). "הנהג הנאשם, מסיבותיו שלו, בחר, בניגוד להוראות הדין, שלא להפעיל מונה ואף הותיר בידי הנוסעים את הברירה אם להוריד אותם בו במקום או להחזיר אותם למקום היציאה".
"המדובר בהתנהגות שאין להשלים עימה", מדגיש השופט מאור. "אם המונה מקולקל - אין לנסוע ולהסיע נוסעים. לא יעלה על הדעת שהנאשם בחר להתחיל נסיעה, ובמהלכה, לאחר שהנוסעים מתעקשים שיפעיל מונה, יוריד אותם במהלך הדרך. (...) יצוין שהנוסעים היו שניים, המתלונן שלפנַי ועוד אדם עם מוגבלות. המדובר בהתנהגות חמורה ויש להוקיע אותה בצורה ברורה וחד-משמעית.
"לא ברור לביהמ"ש מדוע בחר הנאשם להתנות עם הנוסעים תנאים על מנת להוביל אותם ממקום למקום", המשיך השופט. "סמכות זו של התנאת תנאים לא קיימת בדין. חובתו של נהג מונית להפעיל מיד עם כניסה של נוסע למונית את המונה. הדבר צריך להיעשות מיד באופן אוטומטי וללא כל בחירה של הנוסע או הנהג. אלה הוראות הדין".
כדי שלא נהפוך לג'ונגל
כאמור, השופט מאור היה ער להשלכות הקשות של התנהגות נהג המונית לא רק במקרה הספציפי שנדון בפניו. "התנהגות כגון זו של הנאשם פוגעת באיכות החיים של הציבור כולו", קבע. "לו לא יפעל הנאשם על פי הוראות הדין יהפוך הדבר, כדברי השופט זיילר, לג'ונגל, ואין להשלים עם התנהגות כגון זו, ואכן צודק בא כוחה של המאשימה (התובע – י"א) שיש להחמיר עם הנאשם".
במילים האחרונות התייחס השופט לבקשתו של התובע להטיל על הנהג קנס מרתיע, לחייבו לחתום על התחייבות שבשלוש השנים הבאות לא יעבור עבירה דומה, ולהורות לו לשלם פיצוי למתלונן. והוא אכן שעה לבקשות אלו.
לפני שקבע מה יהיה בפועל עונשו של הנהג, המשיך וקבע: "יש להילחם בתופעה כפי שהתגלתה במסגרת כתב האישום ויש להטיל על הנאשם עונש מרתיע. על בית המשפט להבהיר בצורה ברורה שלא יקבל התנהגות ופגיעה בכללים". תוך איזון בין חומרת התנהגותו של הנהג לבין הצורך להתחשב במצבו הכלכלי הקשה, פסק השופט כי על הנהג יוטל קנס של 5,000 שקל שישולם ב-5 תשלומים שווים.
הנהג גם חויב לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה של אי הפעלת מונה למשך שלוש שנים מיום מתן גזר הדין, ואם יורשע בעבירה כזו ישלם קנס של 5,000 שקל. ונוסף על כך, כפיצוי על התנהגותו, יהיה עליו לשלם למתלונן 400 שקל.
אחוות נהגים עבריינים
בשולי הדברים התרחשה מיני פרשה בפני עצמה. כזכור, שני הנוסעים בחרו לרדת ממוניתו של הנהג העבריין ליד קניון שבעת הכוכבים בהרצליה. שם חנו עוד נהגי מוניות, ועד שחצו השניים את הצומת כדי להגיע אליהם כבר הגיע לשם הנהג שזה עתה יצאו ממוניתו, ושוחח עם שני נהגים אחרים.
שני הנוסעים פנו לאחד מן השניים וביקשו לנסוע עימו. הוא ענה שאינו פנוי, אך המשיך לעמוד במקום באפס מעשה. הם ניגשו איפוא אל המונית שעמדה בסמוך וביקשו להיכנס אליה, אך גם נהגהּ אמר כי אינו פנוי, וכמו עמיתו המשיך לעמוד באפס מעשה.
עוד החירש-עיוור ומלווהו עומדים שם, נכנסה עוברת אורח למוניתו של נהג המונית שסירב ראשון להסיעם, והוא נסע לדרכו. כמה דקות אחר כך עזב את המקום גם נהג המונית השני שסירב להסיעם, ללא נוסעים כלל. המלווה רשם את מספרי הרישוי של שני הנהגים הללו, וציין אותם בתלונתו למשרד התחבורה. הוא גם חזר והעיד על כך בבית המשפט. אך מתברר שהעניין לא נחקר כלל, וממילא לא הוגש נגדם כתב אישום בגין סירוב להסיע נוסע.
השופט היה ער לכך, אבל ידיו היו כבולות, מפני שהוא יכול לדון רק במה שמונח לפניו, ואינו יכול לפעול במקום התביעה. וכך אמר בעניין זה: "המתלונן העלה עניין נוסף בקשר למוניות אחרות, אולם עניין זה חורג מגדרו של כתב האישום ולכן איני דן בו".
על כך יש להצטער, מפני שדווקא מקרה זה מלמד כי משרד התחבורה יודע לחקור היטב. עובדה היא, שעל אף שהוגשה לו תלונה סדורה נגד נהג שדי היה בה כשלעצמה לבסס כתב אישום נגדו, לא התעצלו חוקרי משרד התחבורה וביצעו פעולות חקירה עצמאיות משלהם. בעקבותיהן הוברר כי הנהג הזה הוא סוג של עבריין סדרתי בתחום אי הפעלת מונה, והדבר אף קיבל ביטוי בסעיפי האישום ובעונש.
לכן, עוד מאמץ קטן – מה עוד שבידי משרד התחבורה היו מספרי הרישוי של השניים, ודבריו ורישומיו של עֵד מהימן מן הזירה עצמה – יכול היה להניב כנראה עוד שני פסקי דין מרתיעים. אפשר רק לקוות ששני הנהגים הללו יבינו לפחות מכאן ואילך כי בריונות מהסוג הזה אינה משתלמת.
הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות ומנהלת פורום צרכנות ב-ynet
לפנייה לכתב/ת 
