מי רוצה פרטנר?
ברגע שהפלסטינים התחילו לוותר, זה מאוד בלבל אותנו. כבר אי אפשר לסמוך על אף אחד במזרח התיכון הזה... אבל לא לטעות. מדובר בבלבול זמני, ובינתיים התעשתנו
הם הפכו כל אבן בדרך לפשרה
הפלסטינים האלה פשוט התמסרו
התפשרו וויתרו, ויתרו והתפשרו
אבו מאזן שירבט בקצב מפיות
עריקאת ולבני ישנו כפיות,
בלי שמץ איום, בלי בדל נו-נו-נו
לפני שביקשנו הם כבר נתנו,
עוד דונם, עוד שטח, בלי לעפעף
מה בא לכם? יאללה בכיף.
את זכות השיבה הידועה לשמצה
הסירו בקלילות כהסר חולצה,
"מה עוד תרצו, מה תבקשו
רק תגידו, בחייאת, אל תתביישו
קרן פלס במקום המואזין במסגד?
אולי שנפתח בג'נין בית חב"ד?
רוצים שנניח כל יום תפילין
שנכריז שהפלאפל הומצא בפולין..."
ואנחנו מבולבלים מול אלה ניצבים,
שלום, שלום עושים עם אויבים
לא עם פודלים לחי מבט וחוטם
איפה הפלסטינים שהיכרנו מקודם?
קמנו מהשולחן, החלטנו לפרוש
היינו מוכרחים לסדר קצת ת'ראש
לקחת אוויר, לעשות קצת הפסקה
אז הלכנו ודפקנו את "עופרת יצוקה",
תוכנית ההסכם לפח הושלכה
כמפית משומשת אחר ארוחה
ושוב יכולנו לנשום לרווחה,
איום השלום הורחק ועוקר
חזרנו לחיק האלמנט המוכר
אצבע על ההדק, יד על הנצרה
וטוב שכן טוב אך עדיף שכן רע
רק קורטוב חרטה עדיין מְפַעֵם -
להעביר ערבים מאיתנו אליהם,
היה בזה משהו, אחלה רעיון
אולי בכל זאת היה שווה ניסיון...
נילי אושרוב, עורכת וכותבת
כל המקאמות - באתר של נינה
לפנייה לכתב/ת 
